האקדמיה ללשון עברית כבר עסקה בשאלה הזו אבל בפני בית הדין הרבני בית הדין הרבני הוא שיעסוק בכך אבל לא בהגיה אלא במחלוקת בין שני בני זוג על חלוקת הרכוש
שני בני זוג שעברו לא מעט בחייהם, ובקרוב מחכים להולדת נכדם הראשון, לא מתייאשים נוכח מאבק הגירושין שלהם שיורד לפסים מוזרים והזויים. במקרה שלפנינו, מבקש הבעל החזר תשלום עבור מזרן שהעביר לאשתו ולדבריו לא היה חייב לעשות זאת.
בני הזוג שניהלו בעבר במשותף שני בתי מרקחת בצפון וצברו הון לא מבוטל, מתעמתים בבית הדין הרבני בשאלה מי ישלם על המזרון של האישה אותה נטלה עמה כשעזבה את דירתם.
תחילתו של הסיפור לאחר עזיבת האישה את הדירה, אז היא ביקשה לקחת עמה את המזרן שרכשו עוד כשהיו נשואים. הבעל סירב אך משנוכח לדעת כי האישה ישנה על מזרון מתנפח הבטיח לאשתו כי ישלם לה את מחצית המזרן.
הבעל, באמצעות עורכת הדין שרין סולן טען בפנייתו האחרונה לבית הדין כי העברת סכום של כמה אלפי שקלים עבור רכישת מזרן נעשתה מרצונו הטוב וביוזמתו. הבעל גם דורש שלום בית אבל מכיוון שהאישה מסרבת הוא מבקש מבית הדין להטיל על האישה את החובה לשלם עבור המזרן.
האישה לעומת זאת, מבקשת מבית הדין לדחות את בקשת הבעל ואף לחייב אותו בהוצאות ושכר טרחת עורך דינה. בנוסף עומדת האישה על כך שבית הדין ייתן דעתו לכל בקשות הסרק שמעביר הבעל. "מדובר בבקשת אותן ממטיר הבעל על בית הדין – להבדיל מהאישה אשר לא הגישה ולו בקשת סרק אחת", נטען.
בית הדין קבע מועד לדיון בסוגיה ואף הזהיר את המבקש כי אם יתברר כי "הטריד בבקשת סרק" ישקלו חיוב בהוצאות.
