הגיע לבית חולים 5 פעמים בגלל דלקת קרום המוח – ובכל הביקורים הרופאים פספסו פגם בעצם הגולגולת. האבחון המאוחר גרם לנזקים בלתי הפיכים לגבר בן 23 – לרבות נזק נוירולוגי וירידה חדה בשמיעה בשתי האוזניים ∙ חוות דעת מומחה שצורפה לתביעה שהגיש עו"ד איאד מטאנס: "פענוח נכון של ה- CT ראש  היה מאפשר גילוי הפגם בשלב מוקדם יותר, תיקונו דבר שהיה חוסך מהצעיר את הנכות הרפואית הקשה "

רשלנות רפואית שמובילה לאבחון שגוי היא תופעה לא נדירה, למרבה הצער, אבל גם כך המקרה של מ', גבר בן 23, הוא ללא ספק חריג: לאורך 9 שנים הוא הגיע שוב ושוב לבית חולים כשהוא סובל מכאבי ראש, חום גבוה, הקאות, נימול בפלג הגוף השמאלי וחולשה כללית. רק בפעם החמישית זוהתה הסיבה לכך – וכתוצאה מהאיחור החמור באבחון, סובל מ' עד היום מנזקים בלתי הפיכים.

הפנייה הראשונה למיון התרחשה כשמ' היה בן 13. צוות בית החולים אבחן אצלו מנינגיטיס (דלקת קרום המוח), ולאחר אשפוז של כשבוע הוא שוחרר לביתו. בגיל 17.5 הובהל באמבולנס לבית החולים, וגם במקרה הזה האבחנה הייתה מנינגיטיס. במהלך אשפוז של כ-10 ימים הוא עבר בדיקות CT ו-MRI, אבל הפענוח שלל פגם מבני בעצמות הגולגולת !! כעבור 3 חודשים הגיע מ' שוב לבית החולים, ושוב האבחנה הייתה מנינגיטיס ולא ידעו ו/או לא חקרו מה הסיבה לדלקות החוזרות.

האשפוז הרביעי והאשפוז החמישי התרחשו בשנת 2020. לאחריהם החליט מ' לפנות לבית חולים אחר על-מנת לקבל חוות דעת נוספת. רק ביולי 2021, תשע שנים (!) מאז האשפוז הראשון, נמצאה הסיבה לבעיות מהן סבל מ': חסר בטגמנטום (האזור המרכזי בגזע המוח) וכתוצאה מכך דלף CSF (נוזל המוח והשדרה). חודש וחצי לאחר מכן עבר מ' ניתוח שבמהלכו אותר סדק בטגמנטום ומיד נאטם באמצעות דבק ביולוגי ושומן.

"הרופאים לא ראו דחיפות במציאת הגורם לתחלואה החוזרת והקשה"

האבחון המאוחר מאוד הותיר כאמור אצל מ' נזקים בלתי הפיכים, הכוללים בין השאר ירידה משמעותית בשמיעה, טנטון, רעש מתמיד באוזן שמאל, חולשה של הגפיים וסחרחורות. בנוסף סובל מ' מעצבנות, כאבים המחייבים נטילת תרופות מרובות, ירידה בדימוי העצמי, רתיעה מפני טיפולים רפואיים וסבל נפשי ניכר. על-מנת לתבוע את הפיצוי המגיע לו, הוא פנה לעורך הדין איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין.

עוה"ד מטאנס ערך כתב תביעה וצירף חוות דעת של פרופ' זיו גיל, מומחה לרפואת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. פרופ' גיל בחן בקפידה את ממצאי כל הבדיקות שנערכו למ' במהלך האשפוזים השונים, וקבע כי "לכל אורך הדרך היה ממצא אחד עקבי: הצללה באזור המסטואיד משמאל. אף על פי שבמשך שנים עמד בפני הרופאים ממצא ברור זה, אף אחד מהם לא חשד כי מדובר בפגם בעצם ודלף של CSF ולא בחן אפשרות זאת".

פרופ' גיל הדגיש בחוות דעתו כי הרופאים שגו גם בכך שלא הפנו את מ' למחלקה המתמחה בתיקוני דלף או למחלקה נוירוכירורגית, וכי "למרות שהיה ברור כי האירועים החוזרים של דלקת קרום המוח מסכנים את התובע ופוגעים בבריאותו באופן בלתי הפיך, הרופאים לא ראו דחיפות במציאת הגורם לתחלואה החוזרת והקשה".

לסיכום הבהיר פרופ' גיל כי "השיהוי בטיפול הפחית בצורה משמעותית את הסיכוי לשיפור, ולכן נגרם נזק קבוע לשמיעה ולתפקוד". את מידת הנזק העריך פרופ' גיל בנכות קבועה בשיעור 45%. התביעה תידון בבית משפט השלום בחיפה.

The post החשד: רשלנות רפואית חוזרת ונשנית לאורך 9 שנים! appeared first on פוזיציה!.

רשלנות רפואית הובילה למותו של גבר מאזור חיפה.

שוחרר לביתו לאחר ניתוח בלי בירור מתאים – וכעבור יומיים התמוטט ומת.נ הניתוח בוצע ללא אישור קרדיולוג כפי שהיה מתחייב, ועוד לפני כן לא בוצע בירור קרדיאלי יסודי במשך שנים ∙ חוות דעת מומחה: "לו נעשו פעולות התואמות את הסטנדרט הרפואי, היה ניתן למנוע את המוות"  

כתב תביעה שערך עורך הדין איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, מגולל סיפור מקומם במיוחד על רשלנות רפואית משולשת שהובילה למוות בטרם עת: ס', גבר מישוב באזור חיפה, סבל במשך שנים רבות מסוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר והיפרליפידמיה (רמת שומנים גבוהה בדם). למרות זאת, וחרף העובדה כי הסיכון למות עקב מחלות לב וכלי דם במצב כזה עומד על 25%, רופאת המשפחה שטיפלה בו לא הפנתה אותו לבירור קרדיאלי (לבבי) יסודי.

גם כשאובחן אצל הגבר כבן ה-70 CTS דו צדדי – הפרעה בזרימת הדם שמאפיינת מחלה בשם אמילואידוזיס אשר פוגעת בלב – הוא לא נשלח לאקו לב ול-MRI. למעשה, גם כשעמד לעבור ניתוח עקב נימול בצד שמאל ואי יציבות בהליכה, נשלח ס' לא.ק.ג בלבד ולא לבירור קרדיאלי מקיף. כתוצאה מכך הוא עבר ניתוח בהרדמה כללית לקיבוע עמוד השדרה הצווארי בלי שהרופאים ידעו מהו מצבו הרפואי האמיתי.

לאחר הניתוח, בחדר ההתאוששות, הדופק של ס' הפך למהיר מאוד וכן הופיעו תסמינים נוספים שחייבו בדיקה. קרדיולוג שבחן את המצב קבע כי מדובר ב"מאמץ חיובי", כלומר תגובה טבעית לניתוח. הגבר שוחרר לביתו ללא השגחה ומבלי שעבר בדיקות שהיו מאפשרות לזהות פגיעה בשריר הלב. שרשרת הכשלים הובילה לסוף טראגי: יומיים לאחר הניתוח, ס' התמוטט בביתו וכשצוות מד"א הגיע הוא כבר היה ללא דופק, ללא נשימה וללא רוח חיים.

"ישנן מספר החלטות שתרמו למותו של המנוח"

אלמנתו של ס' פנתה לעורך הדין איאד מטאנס כדי לתבוע בעזרתו את משרד הבריאות וקופ"ח. עו"ד מטאנס צירף לכתב התביעה את חוות דעתו של ד"ר אילן קיציס, מומחה לרפואה פנימית וקרדיולוגיה, ושבין השאר ניהל את מרפאת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם במכון הלב ב"איכילוב".

חוות הדעת שהכין ד"ר קיציס מפרטת את שלושת הכשלים בטיפול ב-ס'. הכשל החמור ביותר היה האבחון השגוי בחדר ההתאוששות: "היה מן הראוי להשאיר את המנוח באשפוז לפחות להשגחה, וכן לבצע בדיקת טרופונין, הדמיה נוספת ו/או צנתור" – שהיו מאפשרות לזהות את העבודה כי ס' עבר אירוע כלילי חריף שמסכן את חייו.

כשל שני היה היעדר אישור קרדיולוגי לפני הניתוח: "לגבי חולי סוכרת קיימות המלצות ברורות המחייבות הערכה קרדיאלית לפני ניתוח באופן יותר מעמיק מאשר אצל חולים ללא סוכרת". ד"ר קיציס אף הדגיש כי לו היה מבוצע בירור שכזה, ניתן היה לשלוח את ס' לצנתור עוד לפני הניתוח והמוות היה נמנע.

הכשל השלישי היה של רופאת המשפחה, שבמשך שנים לא הפנתה את ס' לבירור קרדיאלי – בירור שלו היה מבוצע, היה מאפשר לטפל בבעיות הלב מבעוד מועד ובכל מקרה היה משפיע גם על ההיערכות לניתוח.

The post שוחרר לביתו – וכעבור יומיים התמוטט ומת appeared first on פוזיציה!.

הגיעה למיון בחודש תשיעי, הדופק העוברי היה תקין ושוחררה לביתה – כעבור מספר שעות נאלצה לעבור "לידה שקטה". הבדיקה הגניקולוגית פספסה ממצאים משמעותיים ∙ רופא בכיר אישר את שחרור האישה ההרה ∙ חוות דעת מומחה למיילדות: "היו סימנים למצוקה עוברית – ביצוע ניתוח קיסרי, כמה שעות לפני, היה מונע את התוצאה הקשה"  

כל הריון מייצר קשת רחבה מאוד של רגשות עזים, ובפרט כשמדובר בהריון ראשון. במקרה של ט', אישה בת 25 מישוב באזור ואדי ערה, הציפייה לתינוקת הסתיימה בטרגדיה של ממש כשבחודש התשיעי, רגע לפני הלידה, העובר נפטר. על-פי חוות דעת מומחה, המוות נגרם עקב טיפול רשלני ב-ט'. ט' ובעלה פנו לעורך הדין איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, ובעזרתו הגישו תביעת נזיקין נגד בית החולים שבו טופלה.

ההריון של ט' היה תקין לכל אורכו, והיא עצמה עבדה כמטפלת סיעודית והייתה בריאה לחלוטין. בשבוע ה-41+1 להריונה ט' הגיעה לבית החולים ודיווחה על הופעת צירים. היא עברה בדיקות גניקולוגיות, ולאחריהן הוסבר לה שהיא לא במצב של לידה. הצוות הרפואי הציע ל-ט' להישאר בבית החולים לצורך השגחה ושיכוך כאבים, אך במקביל נאמר לה שאין ממצאים המעידים על בעיה כלשהי, וכי הסטטוס שלה ושל העובר תקין. ט' העדיפה לשוב לביתה, רופא בכיר אישר את השחרור ובמכתב הסיכום הומלץ על מעקב אצל הרופא המטפל וביקורת במיון יולדות כעבור יומיים !!.

מספר שעות לאחר השחרור, ט' חזרה לבית החולים מאחר שהמשיכה להרגיש צירים. בדיקת אולטרסאונד העלתה, כי לעובר אין דופק, והאישה שחרב עליה עולמה נאלצה לעבור "לידה שקטה".

"הממצאים הפתולוגיים בבדיקה הראשונה העידו על מצוקה עוברית"

לכתב התביעה שערך עוה"ד איאד מטאנס צורפה חוות דעת של מומחה לרפואת נשים ומיילדות, ד"ר בנימין זילברמן. חוות הדעת מפרטת את הכשלים בטיפול שקיבלה ט' בבית החולים. ראשית, לא הייתה התייחסות לכך שההריון התאפיין בסיכון מוגבר לתחלואה עוברית ותמותה עקב סיבוכים שונים ובהם מקרוזומיה (עובר גדול באופן חריג), מיעוט מי שפיר, תשניק (הפרעה באספקת החמצן לעובר) ועוד. שנית, הבדיקה הראשונה העלתה ממצאים שחייבו המשך אשפוז וניטור צמוד: "העובדה שהאישה חזרה לבית החולים בפרק זמן קצר של מספר שעות עם עובר ללא דופק מצביעה שהממצאים הפתולוגיים בניטור העובר בבדיקה הראשונה היו סימנים ראשונים של המצוקה העוברית". בהקשר זה, כדאי לציין כי ט' לא הייתה עוזבת את בית החולים לו היה נאמר לה שהבדיקות לא תקינות לגמרי.

בהתאם קבע ד"ר זילברמן כי "כתוצאה מחוסר התייחסות הצוות הרפואי לממצאי המוניטור העוברי, נחשף הילוד למצוקה קשה, שלפי כל הנתונים שהובאו בפניי ניתן היה למנוע אותה. באם ניתוח קיסרי היה מתבצע בדחיפות המתחייבת מרגע זיהוי מצב העובר, הייתה נמנעת התוצאה הקשה בה הסתיים ההריון". המומחה הוותיק אף הדגיש שתוצאות בדיקת הילוד לאחר הלידה השקטה והבדיקה הפתולוגית של השליה תומכות בקשר בין האיחור בחילוץ העובר לבין התוצאה הטראגית.

הכין עוה"ד מטאנס תתברר בבית המשפט השלום בחיפה, והוא זה שיפסוק את גובה הפיצויים אם ייקבע שאכן התרחשה רשלנות רפואית.

The post טרגדיה. הריון שהסתיים באסון appeared first on פוזיציה!.

התקף אסתמה הוביל לנכות בשיעור 100% ∙ תביעת הרשלנות שהוגשה באמצעות עו"ד איאד מטאנס הסתיימה בפשרה, רגע לפני פסק הדין ∙ משרד הבריאות, מגן דוד אדום והמוסד לביטוח לאומי ישלמו לאישה פיצויים גבוהים במיוחד

ל' אישה כבת 40 מאזור עכו, נשואה ואם ל-2, סבלה שנים רבות ממחלת האסתמה. בשנת 2005 אף אושפזה בבית החולים האזורי לגליל המערבי בנהריה בעקבות התקף חריף – אולם החלימה לחלוטין בזכות טיפול תקין בשעתו. התקף חמור נוסף פקד אותה בשנת 2014, שלושה חודשים אחרי שילדה את בנה השני, התקף שהסתיים, למרבה הצער, בטרגדיה: לטענתה, קיבלה טיפול הן מידי צוות מגן דוד אדום והן במרכז הרפואי לגליל בנהריה שאליו פונתה, הובילה להתעלפותה במיון, פעולות ההחייאה נמשכו לתקופה ממושכת בסופן נותרה ל' עם נכות נוירולוגית ופגיעה קשה באספקת החמצן למוח – נכה בשיעור של 100% לצמיתות.

"לדבריה נחנקת והולכת להתעלף"

צוות מד"א שהוזעק לביתה של ל' לפנות בוקר התרשם כי מצבה קשה וכבר במהלך הפינוי החלו במתן אינהלציה והזרקה תוך ורידית של מגנזיום ותרופות נוספות, עוד נרשם, כי צוות מד"א חרג מהפרוטוקול המקובל בכל הקשור למינון של התרופות. מה שכן הצוות דאג לעדכן את המיון בבית החולים בנהריה, כי נדרשת מיטה מנוטרת. חרף זאת, ועל אף העובדה שבשלב מסוים דיווחה ל' לצוות הסיעודי, כי היא נחנקת, לא נרשם בתיק הרפואי התייחסות כלשהי מצד הרופא התורן ולא מתועדת  בדיקה רפואית במשך כשעה – ל' התמוטטה והועברה לחדר הלם, שם עברה, ככל הנראה, החייאה ונותרה עם נזק מוחי קשה.

מאישה בריאה שתורמת לפרנסת המשפחה ומגדלת שתי ילדות הפכה ל' לשבר כלי ולתלויה לחלוטין בזולת. היא סובלת מפגיעה נוירולוגית, קוגניטיבית ונפשית קשה.

עו"ד איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, ייצג את ל' בתביעה שהוגשה והתנהלה, משך שנים, בבית המשפט המחוזי בנצרת, התבסס בניהול התביעה, בין היתר ובעיקר, על חוות דעת מפורטת של ד"ר חיים גרנות, מומחה לרפואה פנימית ורפואה דחופה שבין השאר כיהן במשך 15 שנים כמנהל חדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם.

חוות הדעת התייחסה לאחריותן של מד"א ושל צוות המרכז הרפואי לגליל בנהריה: הפרוטוקול התרופתי שניתן ע"י צוות מד"א, הן בבית והן במהלך הפינוי, לא תאם את הסטנדרט המקובל, ההשתהות במתן הטיפול בחדר המיון ובפרט הדחייה בביצוע האינטובציה, היעדר התייעצות עם רופא מרדים, חוסר הרישום בתיק הרפואי במהלך השעה הראשונה של ל' במיון, איננו מאפשר לפענח ולהבין את אשר התרחש בפועל. "אילו ניתן הטיפול התרופתי המקובל, בתזמון ובמינון נכונים", כתב ד"ר גרנות, "ואילו בוצעה האינטובציה בשלב מוקדם בידי מרדים בכיר, היה נמנע הנזק המוחי הקשה".

פיצוי כספי גבוה במיוחד

הנזק המוחי שממנו סובלת ל' בא לידי ביטוי בחוסר יכולת לבצע באופן עצמאי פעולות יומיומיות, אובדן שליטה על הסוגרים וצורך בהשגחה צמודה – ויש לו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות. עו"ד מטאנס הבליט גם את המצוקה הנפשית הקשה שנגרמה לל', שהייתה אדם דומיננטי מאוד, עקב אובדן היכולת לתפקד בגיל כה צעיר.

לצורך הוכחת הנזקים הכבדים שנגרמו לל' ולבני משפחתה, צורפו חוות דעת נוספות בתחום השיקום, התאמת בית המגורים לצרכיה המיוחדים, גם לעניין הוצאות הניידות המוגברות וכו'. 

בסופו של ההליך הארוך שהתנהל בביהמ"ש המחוזי בנצרת, ורגע לפני שמיעת הראיות, פנו הצדדים להליך של גישור בסופו סוכם, כי משרד הבריאות יפצה, במימון ביניים, את ל' בסכום כולל של -. 4 מיליון ₪, זאת מעבר לקצבאות המשולמות ע"י המוסד לביטוח לאומי שלפי חו"ד אקטואריות מוערכות בסך כולל של – 3 מיליון ₪.

The post לקתה בהתקף אסטמה שלא טופל נכון, תזכה לפיצוי כולל בסך כ- 7 מיליון ₪ appeared first on פוזיציה!.