הטכניון מצטרף למהפכת המחזור בישראל ומציב עשרות פחים יעודיים ברחבי הקמפוס לטובת איסוף פסולת אריזות למחזור. הפחים הייעודיים ישרתו את כל בית הטכניון וינגישו את הפרדת פסולת האריזות בקמפוס.

מדינת ישראל עומדת בפני בעיות חמורות הקשורות באיכות הסביבה. עלינו להגן על מקורות המים בפני זיהום, לשמור על אוויר נקי שיאפשר נשימה ללא תחלואה, לשמור על נופי המולדת, נחליה, הריה והאוכלוסייה הטבעית של החי והצומח – ולהבטיח פיתוח בר קיימא הרגיש לצורכי הסביבה ולאפשרות הפגיעה במרקם העדין שלה.

המדע, הטכנולוגיה וההנדסה הם אמצעים חיוניים להבטיח שמירה על איכות הסביבה ופיתוח שלא יפגע ויהרוס את הסביבה. כמוסד הטכנולוגי הוותיק והמרכזי בישראל נושא הטכניון באחריות לחנך מהנדסים ומדענים ולפעול בחזית המחקר והפיתוח לקידום נושאי הסביבה. הטכניון שם לו למטרה להפוך למוסד מוביל בתחום המחזור ולכן הוא מחויב לכלול את הפן הסביבתי בעשייתו ולגייס את מיטב הידע והכישרון, וכל זאת כדי לפתח את הארץ מבלי לפגוע בסביבה שבה אנו חיים.

בשיתוף פעולה עם תאגיד המחזור תמיר ועיריית נשר הוצבו עשרות פחים כתומים ברחבי הטכניון, ובהמשך יצטרפו הפחים הסגולים המיועדים לאריזות זכוכית. היוזמה כוללת גם השקעת משאבים בהסברה לסטודנטים ולחברי הסגל המינהלי והאקדמי.

במהלך חודש מאי יתקיים "יום יזמות, קריירה וחברה” לכל הסטודנטים של הטכניון, חגיגה כלל טכניונית של יזמות וחדשנות. ביום זה יתקיים בין השאר האקתון פסולת ומחזור בהובלת מרכז הקיימות והחממה החברתית בטכניון, במסגרתו יפגשו הסטודנטים מנטורים בתחום האקדמיה, התעשייה והממשל שילוו את הקבוצות השונות בפיתוח רעיונותיהן.

בכל יום מיוצרות בישראל מיליוני אריזות העשויות מחומרים שונים, לחומרים אלה ייקח זמן רב להתכלות, עשרות עד מאות שנים אם בכלל, אך הם ניתנים למחזור. כשהאריזות מופרדות ישירות לפח הכתום הן מגיעות נקיות ככל האפשר לתחנת המיון. כשיש חומר גלם איכותי יש גם מי שיקלוט אותו וכך נוצר תהליך של כלכלה מעגלית, שבה חומר הגלם אינו מסיים את חייו בהטמנה אלא זוכה בחיים חדשים. האריזות שירוכזו בפחים הכתומים בטכניון ייאספו על ידי משאית פינוי ייעודית של עיריית נשר, שתעביר אותה אל תחנת המיון הייעודית למיון פסולת אריזות הממוקמת בעפולה.

רני איידלר, מנכ"ל תאגיד מחזור האריזות תמיר:

"אני מברך את הנהלת הטכניון ואת עיריית נשר על שיתוף הפעולה ביצירת תשתית להפרדת אריזות ועל ההשקעה בהסברה לכל הבאים בשערי הטכניון, בדגש על הסטודנטים שמתגוררים במעונות בטכניון. ככל שייאספו עוד ועוד אריזות בפחים הכתומים כך נצמצם את הטמנתן, נעשה טוב לסביבה ונתמוך בכלכלה המעגלית שנוצרת כתוצאה מתהליך זה. נכון להיום יש כבר עשרות מפעלי מחזור בארץ המייצרים מוצרים חדשים מהאריזות עבור התעשייה הישראלית. הטכניון הינו מוסד מוביל בארץ ובעולם בכל הקשור למחקר ומדע, ואני שמח על הצטרפותו ל'מהפכה הכתומה' מתוך הבנת חשיבות הנושא ובעשייה משמעותית הלכה למעשה."

פרופ' בועז גולני, משנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון, אמר: "הטכניון, בו נעשים מדי שנה עשרות מחקרים פורצי דרך בתחומי קיימות שונים, נוהג על פי הפתגם 'נאה דורש, נאה מקיים'. בשנה שעברה החלטנו להפסיק לחלוטין רכש של כלים, צלחות וכוסות חד פעמיים ולעבור לשימוש בכלים רב-פעמיים או מתכלים, והשנה אנחנו חוברים לעיריית נשר ולתאגיד תמיר במטרה להטמיע הפרדת פסולת ומחזורה לא רק כאקט של הגנת הסביבה אלא גם כחלק מהחינוך אותו אנו מעניקים לסטודנטים שלנו, שקרוב ל-5,000 מהם גרים במעונות בתוך הקמפוס ואנו מצפים מהם לתת דוגמה אישית בכל הנוגע לטיפול בפסולת."  

"לאחר מאמצים רבים של מערך התפעול בטכניון ובשיתוף פעולה מוצלח עם עיריית נשר ותאגיד תמיר, אנו שמחים להביא את בשורת הפחים הכתומים והסגולים לקמפוס," אמרה זהבה לניאדו, סמנכ"ל התפעול בטכניון. "מהלך זה עולה בקנה אחד עם מהלכים רבים נוספים שביצעה הנהלת הטכניון בשנה האחרונה בכדי לקדם את הטכניון אל עבר היותו קמפוס מוביל בתחום ההגנה על הסביבה. אנו מזמינים את ציבור הסטודנטים, העובדים, חברי הסגל וכל באי הקמפוס להצטרף למהפכת המחזור ולמיזמים נוספים בתחום, למען עתידם של הדורות הבאים. נמשיך לפעול ולקדם פרויקטים מגוונים בתחום הקיימות."

The post הפחים הכתומים עולים כיתה ומגיעים לאקדמיה appeared first on פוזיציה!.

מזון למחשבה: רעיונות זוכים לקידום בריאות באמצעות מוצרי מזון חדשניים

שלוש קבוצות סטודנטים מהטכניון זכו בתחרות בין-לאומית לפיתוח מזון בריא המבוסס על רכיבים טבעיים. הפיתוחים הזוכים: לאבנה טבעונית מבוססת שיבולת שועל, מעדן יוגורט מבוסס סויה עם מרקמים מורכבים ועוגת שוקולד אישית דלת סוכר

שלוש קבוצות סטודנטים מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון זכו לאחרונה בתחרות בין-לאומית במסגרת פרויקט Food Solutions של EIT FOOD. שתיים מהקבוצות זכו במקומות הראשונים וקבוצה נוספת זכתה במקום השלישי.

לדברי קרולינה לייטרר, אחת הסטודנטיות הזוכות, "הלימודים בפקולטה מספקים לסטודנטים המון ידע רלוונטי, אבל האתגר של פיתוח מוצר וייצור שלו מא' ועד ת', כפי שנדרש בתחרות הזאת, הוא קפיצה גדולה מאוד, ולשמחתנו קיבלנו תמיכה עצומה מהמנחים בפקולטה ובסופו של דבר זכינו במקום הראשון."

"הזכייה מסכמת שנה שלמה של עבודה קשה," אמרו מנחי הקבוצות הטכניוניות בתחרות, חברי הסגל ד"ר מאיה דוידוביץ-פנחס, פרופ' אורי לזמס ופרופ' אבי שפיגלמן. לדבריהם, "ההישג הזה מדגים את מצוינותם של הסטודנטים בפקולטה לא רק בהיבטים ההנדסיים והטכנולוגיים אלא גם ביצירתיות וביכולת להתמודד עם היבטים אחרים הנדרשים לחדשנות בתחום – סקר שוק, בדיקת היתכנות עסקית, התייחסות לסוגיות של רגולציה ושיווק, אנליזה של חיי מדף, תכנון תהליך ייצור מסחרי וכמובן הצגה בפני מומחים."

השנה בחרו הקבוצות המשתתפות מהטכניון בשני אתגרים: ייצור מוצר חדשני משיבולת שועל ופיתוח מוצרי מזון המותאמים לאוכלוסיית הגיל השלישי.

קבוצת Bioat (oat היא שיבולת שועל) זכתה במקום הראשון בשיפוט המקצועי ובמקום הראשון בקטגוריית "חביב הקהל" על פיתוח תחליף לאבנה טבעונית המבוססת על שיבולת שועל וסיבים תזונתיים. בשל מגבלות הקורונה שלחה הקבוצה את המוצר לשופטים באירופה, אך רק אחת מחמש החבילות הגיעה ליעדה בזמן. השופטת היחידה שקיבלה את החבילה לא ידעה לאבנה מהי, ולכן פנתה לעובדת במחלקה שלה שמוצאה מהמזרח התיכון, וזו העידה כי הטעם והמרקם של הלאבנה הטבעונית ממש דומים למקור.

בקבוצה חברות ארבע סטודנטיות לתארים מתקדמים: מעיין בן דוד, ליאורה ברנשטיין, קרולינה לייטרר וגיל רפאל. לדברי גיל רפאל, "לאחר שילדתי לא יכולתי לצרוך חלב ולכן חיפשתי תחליפי חלב טבעוניים. מוצרים כאלה אומנם קיימים בשוק, אבל רובם עתירי שומן ודלי חלבון. לכן ניסינו לייצר מוצר אלטרנטיבי שישלב טעם מצוין עם ערכים תזונתיים חיוביים ויזוהה עם המטבח הים תיכוני, ומה יותר מתאים מגבינת לאבנה?"

קבוצת CRACKEAT, שזכתה במקום הראשון בתחרות פיתוח מוצר מזון לגיל השלישי, פיתחה יוגורט מבוסס סויה בתוספת עוגייה פריכה באריזה ייחודית – מוצר שזכה לשבחי השופטים על צורת ההגשה והטעם הייחודי. הפיתוח מספק חוויה מורכבת של מרקמים שונים, תוך הפחתה של פסולת פלסטיק לעומת פתרונות אריזה הקיימים כיום. בקבוצה חברים דור אבוחצירה, שלומית חכים, הדר כוכבי, ויקטוריה סקורטוב ולינור רוחלין. לדברי הדר, "יום אחד הצעתי לאמא שלי גלידה והיא אמרה שזה לא ממש בריא לה, כי גלידה מכילה הרבה סוכר ושומן רווי, ואנשים מבוגרים צריכים דווקא הרבה חלבון וסיבים תזונתיים. ככה עלה הרעיון לפתח קינוח שיהיה גם טעים וגם בריא, עם חיידקים פרוביוטיים. זאת הייתה דרך ארוכה עם המון אתגרים ואנחנו כמובן שמחים מאוד על הזכייה."

במקום השלישי באתגר מוצרי המזון לגיל השלישי זכתה קבוצה נוספת מהפקולטה ובה חברים שחר הפנר, נובה נוימן, כריסטין עובייד ודנה רז. הארבעה פיתחו את LiteDelight – עוגת שוקולד אישית טבעונית ודלת קלוריות המבוססת על מרכיבים טבעיים בלבד ומותאם לצרכים ולרצונות של האוכלוסייה המבוגרת. עוגה אישית זו זכתה לתשבחות על המרקם הרך שלה בשילוב עם הטעם המתוק ללא תוספת סוכר. לדברי שחר הפנר, "כדי לקלוע לטעמה של אוכלוסיית היעד ערכנו סקר טעימות ליד קולנוע שאליו הגיעו אזרחים ותיקים, וכדי לדייק את הטעם יותר נעזרנו באנשי בית הספר לקולינריה 'בישולים' שנתנו לנו טיפים מקצועיים חשובים."

בשל מגבלות הקורונה הקבוצות לא טסו השנה לאירופה בכדי להציג את המוצרים, אבל המוצרים נשלחו לחבר השופטים בכדי שיוכלו להעיד על הטעם והאיכות, מעבר לחדשנות של הרעיון ולתוכנית העסקית. בהערכת השופטים צוינו לשבח המוצרים של BIOAT,  LightDelight ו-CRACKEAT על הטעמים האיכותיים כמו גם המקצועיות והירידה לפרטים שניכרו בפרויקטים ובמוצרים הארוזים והממותגים שהועברו לידי השופטים.

התחרות, שהיא חלק מתוכנית חינוכית-אקדמית רחבה, מתקיימת במסגרת המיזם האירופי EIT FOOD שמטרתו לשפר ולחזק את סקטור המזון באיחוד האירופי תוך יצירת חדשנות וקידום קיימות ובריאות. בפעילות זו מעורבות אוניברסיטאות מובילות באירופה יחד עם חברות מובילות ובהן Nestle, Danone-Nutricia, Dohler, IMDEA ו-Puratos.

הזכיות הנוכחיות מצטרפות לשרשרת של ניצחונות של סטודנטים מהפקולטה בתחרויות דומות של EIT FOOD בשנים האחרונות. ב-2018 זכתה במקום הראשון קבוצת אלגלאפל, שפיתחה פלאפל מועשר בספירולינה. בשנת 2020 זכתה במקום הראשון קבוצת The Microbes, שפיתחה פתרון ביולוגי לקלקול מיצי פירות – תופעה שנזקיה נאמדים בעשרות מיליארדי דולרים בשנה.

חלק משמעותי בפיתוח המוצרים בטכניון כלל התייחסות לאפשרויות לייצור תעשייתי של המוצרים ועל כן נעשה במתקן הפיילוט בפקולטה, המדמה תנאי ייצור של מפעלי מזון אמיתיים. מתקן זה עובר כיום שדרוג משמעותי במסגרת הקמתו של "מרכז קרסו לחדשנות בטכנולוגיות מזון" – מרכז מחקר ופיתוח שיחבר את החוקרים ואת הסטודנטים בפקולטה לתעשייה הישראלית ויאפשר להם לערוך מחקרים ופעילויות הוראה על התשתיות המתקדמות ביותר.

קרדיט צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

The post שלוש קבוצות סטודנטים מהטכניון זכו בתחרות בין-לאומית לפיתוח מזון בריא המבוסס על רכיבים טבעיים. appeared first on פוזיציה!.

נשיא הטכניון, יזמים ונציגי הון סיכון השתתפו באירוע הגמר של תוכנית היזמות BizTEC בטכניון. מאז ייסודה של התוכנית ב-2004 גייסו בוגריה יותר ממיליארד דולר במצטבר

קבוצת Defi, שהוקמה על ידי סטודנטים מהטכניון, היא הזוכה בפרס הראשון וב-10,000 דולר בתחרות היזמות BizTEC שהתקיימה בשבוע שעבר בתל אביב. הפרס ניתן לחברי הקבוצה על פיתוח דפיברילטור נייד קומפקטי, זול ופשוט לשימוש.

דפיברילטור, ובעברית מַפְעֵם, הוא מכשיר חשמלי לטיפול בהפרעות לב פתאומיות ומסכנות חיים. דפיברילטורים סטנדרטיים הם מכשירים יקרים וגדולים המותקנים במקומות ציבוריים כגון קניונים. למרות פריסתם ההולכת וגדלה, במרבית המקרים הם אינם זמינים ברגע האמת. מדובר באירועים המצריכים תגובה מהירה – שימוש בדפיברילטור תוך ארבע דקות לכל היותר – אחרת התוצאה היא נזק מוחי ואפילו מוות. המוצר עליו עובדים חברי הקבוצה מציע אלטרנטיבה מהירה ונגישה לדפיברילטור המסורתי.  בקבוצה הזוכה חברים: רוית אבל בוגרת הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון, עידן שנפלד בוגר הנדסת מחשבים במסגרת תוכנית רוטשילד טכניון למצוינים ואלון גלעד, מהנדס מכונות הלומד לתואר שני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. את הקבוצה ליוו לאורך כל הדרך מנמ”ר בית החולים איכילוב אייל קלנר ומנהל המרכז למחקר קרדיווסולרי באיכילוב פרופ’ ירון ארבל. לפני חודשים ספורים זכתה הקבוצה במקום הראשון בתחרות iTrek שהתקיימה בטכניון ובמכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס בקורנל טק.

תוכנית היזמות BizTEC מתקיימת כיום במסגרת t-hub – מרכז החדשנות והיזמות בטכניון בראשות פרופ' עזרי טרזי ובהובלת אוהד יניב, מנהל תוכניות הסטארטאפים.

התוכנית נוסדה בטכניון ב-2004 כדי לטפח יזמים מתחילים המבקשים לפתח טכנולוגיות עמוקות הדורשות שיתוף פעולה בין-תחומי ותשתית מעמיקה של ידע. היא מספקת לצוותים המשתתפים ליווי מקצועי צמוד של מנטורים מהאקדמיה והתעשייה. ב-17 שנות קיומה של התוכנית הקימו בוגרי התכנית עשרות חברות פעילות שגייסו יותר ממיליארד דולר במצטבר ובהן  בריזומטר, אוגמדיקס, Windward, Houseparty ו-Presenso. לתוכנית ניגשו השנה כ-100 קבוצות, מהן התקבלו 37. לשלב הגמר העפילו 11 קבוצות שהציגו את פיתוחיהן בפני הקהל.

לאירוע הגמר הגיעו נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, יזמים רבים ובכירים בתעשיית הון הסיכון בישראל, רבים מהם בוגרי הטכניון, ובהם שר המדע והטכנולוגיה לשעבר היזם יזהר שי, מייסדי אורמת דיתה ויהודה ברוניצקי, היזם יוסי ורדי, דדי פרלמוטר שהיה סגן נשיא אינטל העולמית, מייסד פלייבאז שאול אולמרט, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר יורם יעקבי והיזם דן וילנסקי.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון פתח את האירוע ואמר: "בשנים האחרונות הבנו שיזמות הוא תחום רחב הרבה יותר מיזמות טכנולוגית או יזמות עסקית. יזמות היא הלך רוח שאפשר ליישמו בכל אחד מתחומי החיים של כולנו, והיא קשורה בקשר הדוק למנהיגות. בשנים האחרונות פיתחנו בטכניון תוכניות רבות ביזמות חברתית, שמשמעותה קבוצת אנשים שמגיעה לקהילה ומפעילה כלים יזמיים וחשיבה יזמית כדי לשפר את מצבה של הקהילה, בשיתוף איתה. אני מודה לדיתה וליהודה ברוניצקי שתומכים בתוכנית לא רק בחומר אלא גם ברוח, ורוחם שורה על כל תוכנית היזמות."

"ביזטק, כתוכנית היזמות המובילה של הטכניון, מיטיבה להציג את ההטמעה של ׳מנהיגות יזמית׳ כחלק מהותי בחוויית הלימודים," אמר פרופ' עזרי טרזי, ראש מרכז היזמות והחדשנות בטכניון .(t-hub) היא מקנה למשתתפים כלים להטמעה של טכנולוגיה עמוקה ביישומים משמעותיים הקשורים לאתגרים הגלובליים העומדים בפנינו בתחומי בריאות האדם, קיימות ועולם דיגיטלי. אירוע זה, בהובלת t-hub ובהשתתפות בכירי תעשיית ההייטק הישראלי, מוכיח את המשכיות מרכזיותו של הטכניון בכלכלת ישראל."

"ביזטק היא מקום קטן וייחודי שמאפשר לצוותים להגיע עם רעיון בלבד, ותוך פחות מחצי שנה לקבל את כל הכלים הדרושים כדי להפוך אותו למציאות," אמר אוהד יניב, מנהל תוכניות הסטארטאפים,  "החל מבניית המודל העסקי, דרך ולידציה, יצירת הוכחת היתכנות ובניית המצגת ועד השגת הפיילוט, לקוחות ראשונים ואפילו השקעה הראשונה. התוצאות שלו ביחס לכל אקסלרטור אחר בישראל ואפילו ברמה עולמית הן יוצאות דופן."

במקום השני זכו שתי קבוצות: BrainSense שפיתחה מערכת המנטרת שבץ באמצעות זיהוי שינויים בפעילות המוחית, וחבריה לומדים בטכניון, ו-Oral Detect שפיתחה מערכת ביתית לגילוי מוקדם של עששת וניצחה בהאקתון BME-Hack שהתקיים השנה בטכניון. במקום השלישי זכתה Soltrex של בוגרי הטכניון, שפיתחה טכנולוגיה אוטונומית לחלוטין לניקוי ותפעול של פאנלים בתחנות כוח סולריות.

לתמונות לחצו כאן

כיתוב:

1. הזוכים במקום הראשון . מימין לשמאל: אוהד יניב, אייל קלנר, ירון ארבל, אלון גלעד עידן שנפלד, רוית אבל ופרופ׳ עזרי טרזי
2. שתי הקבוצות שזכו במקום השני עם דיתה ברוניצקי
3. הזוכים במקום השלישי עם היזם יזהר שי
4. נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון באירוע
5. מייסד אורמת יהודה ברוניצקי
6. היזם יוסי ורדי
7. דדי פרלמוטר שהיה סגן נשיא אינטל העולמית

קרדיט צילום: יוחנן, דוברות הטכניון

The post דפיברילטור נייד וקומפקטי שפיתחו סטודנטים בטכניון הוא הפיתוח הזוכה בתוכנית היזמות לסטודנטים BizTEC 2021 appeared first on פוזיציה!.

הטכניון חנך את "היכל הספורט החדש ע"ש עמוס חורב" לרווחת הסטודנטים

הטכניום הוא הבית שלי , הטכניון חנך את "היכל הספורט החדש ע"ש עמוס חורב"

בטקס חגיגי חנך הטכניון ביום חמישי שעבר את היכל הספורט החדש ע"ש עמוס חורב, אלוף (מיל') ונשיא הטכניון בשנים 1982-1973. היכל הספורט החדש, שהוקם על שטח כולל של כ- 2,000 מ"ר בתמיכת ידידי הטכניון בארץ ובעולם, מוקדש בהוקרה לאלוף (מיל') חורב על תרומתו רבת השנים לטכניון ולמדינת ישראל. הטקס התקיים בהשתתפות אלוף (מיל') חורב ובני משפחתו, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, חברי הנהלת הטכניון, יו"ר הוועד המנהל גדעון פרנק, יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ונשיא הטכניון לשעבר פרופ' פרץ לביא, פרופ'-מחקר יצחק אפלויג נשיא הטכניון לשעבר, חתן פרס נובל פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן ובכירי הטכניון לדורותיהם.

אלוף (מיל') חורב נולד ב-30 ביוני 1924 ושירת בפלמ"ח ובצה"ל. ב-1947 יצא לחופשה לצורך לימודי הנדסת מכונות בטכניון, אך הלימודים נקטעו עם פרוץ מלחמת העצמאות. הוא נלחם בירושלים ובנגב והשתתף בפריצת דרך בורמה לירושלים הנצורה. לאחר המלחמה חידש את לימודיו האקדמיים ב-MIT, לשם נשלח על ידי צה"ל, והשלים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות. אחרי הלימודים המשיך בקריירה צבאית וביטחונית מרשימה שבמהלכה הקים את מחלקת אמצעי לחימה במטכ"ל ושימש קצין חימוש ראשי וראש אג"א (אגף האפסנאות במטה הכללי). הוא כיהן כמדען הראשי של מערכת הביטחון, כנשיא הטכניון וכיו"ר רפאל במשך תשע שנים, שבמהלכן הפך אותה מיחידת סמך במשרד הביטחון לחברה – רפאל בע"מ. בנוסף היה מעורב בפרויקט מטוס הלביא. ביולי 2011, קיבל את פרס ביטחון ישראל על מפעל חיים.

"הטכניון הוא הבית שלי," אמר אלוף (מיל') חורב בטקס. "תמיד, מאז שהייתי מ"כ צעיר, עסקתי בחינוך, וכאן בטכניון המשכתי בכך. לשמחתי הצלחתי לעבור בין תחומי עיסוק שונים אבל תמיד עסקתי בחינוך, שהוא טבע שני עבורי, ותמיד שאפתי לקדם מצוינות. המצוינות היא הבסיס לכל הצלחה. אמרתי אז ואני אומר גם היום – ללא הצטיינות, המדינה הקטנה שלנו לא תחזיק מעמד. הגישה שלי כנשיא הטכניון הייתה מהרגע הראשון שהטכניון הוא מספר אחת, מודל למצוינות. עבורי, גם המבנה החדש הזה הוא ביטוי של מצוינות. אני מודה לכולם על תרומתם להקמת המבנה ומתרגש מאוד להיות כאן אתכם היום."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "עמוס חורב נולד בשנת 1924, השנה שבה פתח הטכניון את שעריו, ומאז שנותיו שזורות בשנות הטכניון והמדינה לאורך עשרות שנים של פעילות ענפה ומסורה לביטחון המדינה ולרווחת הציבור כולו. קבוצת נשיאי הטכניון היא מטבע הדברים קבוצה קטנה למדי; אבל אפילו בקבוצות קטנות וייחודיות שכאלה יש תמיד אב קדמון, האחד שממנו החלה הספירה. נדמה לי שעבורנו, נשיאי הטכניון לאחר תקופתו, היחיד והמיוחד הזה הוא עמוס. בשנותיו כנשיא הטכניון התחזק מאוד מעמדו של הטכניון כגורם מוביל בתחומים שונים בעלי חשיבות לאומית, לרבות בפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות. מאז סיים את כהונתו כנשיא ממשיך עמוס להיות חלק בלתי נפרד מהטכניון. במשך עשרות שנים שימש כיו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל וגם היום הוא ממשיך לכהן כחבר הוועד המנהל של הטכניון והמשנה ליו"ר הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. אני מבקש להודות לך, עמוס, על כל מה שעשית עבור הטכניון לאורך השנים ומאחל לך ולכולנו עוד שנים רבות וטובות של פעילות משותפת לרווחת הטכניון והמדינה."

"לא התכנסנו היום רק כדי לחגוג את פתיחת היכל הספורט היפהפה הניצב כאן," אמר המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון פרופ' בועז גולני, "אלא גם ובעיקר את היותך עימנו כאן, עמוס. אתה נמנה עם דור הנפילים אשר הגישו לנו את המדינה במו ידיהם על מגש של כסף, בדגש על פריצת הדרך לירושלים. לאורך השנים, בשורה ארוכה של תפקידים, תרמת תרומות אדירות לפיתוחו של הטכניון ולשגשוגו ועל כך אנחנו חבים לך חוב אדיר שאת היקפו המלא רק מעטים יודעים. כנשיא הטכניון, ומאוחר יותר כיו"ר אגודת הידידים שלנו, תמיד שמרת פינה חמה בלב לסטודנטים וחיפשת דרכים לתמוך בהם. לכן סברנו כי היכל הספורט, אשר ישמש דורות רבים של סטודנטים בעתיד, הוא דרך ראויה מאין כמוה להכיר לך תודה על כל מה שעשית למען הסטודנטים בטכניון. תודה על היותך מי שאתה, סמל ומופת לאחרים. אני מאחל לך בריאות טובה ועד 120."

יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל, נשיא הטכניון לשעבר פרופ' אמריטוס פרץ לביא, אמר כי "עמוס חורב הוא מר טכניון. קורות חייו הן מפת הדרכים של תולדות מדינת ישראל. תרומתו למדינה מתפרסת על פני יותר משמונים שנים ובכל אחת מתחנות חייו הוא הטביע חותם בל ימחה. בטכניון הוא יצק את עקרון החתירה למצוינות ללא פשרות – הדבר היחיד שיכול לאזן את המגבלה הכמותית שלנו – וטביעות אצבעותיו נמצאות בכל פינה בקמפוס."

את הטקס הנחתה דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן, שאמרה כי "היכל זה נבנה בתרומתם ובתמיכתם הנדיבה והנלהבת של ידידי הטכניון וחבריו הרבים של עמוס בארץ ובעולם, שרבים מהם נמצאים איתנו היום. הבנייה היא בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתחום וההיכל ישמש לרווחתם של קהל הסטודנטים וחברי הסגל בקמפוס."

"היכל הספורט החדש שאנו עומדים מולו הוא גולת הכותרת עבור כל סטודנט בטכניון," אמר עידו בירן, יו"ר אס"ט (אגודת הסטודנטים בטכניון). "תחום הספורט תורם מאוד לרווחת הסטודנטים בטכניון ובעיני רוחי אני כבר רואה את הסטודנטים ואת הנבחרות פוקדים את האולם, משחקים ומתחרים בו במשחקי כדור."

אלוף (מיל') חורב כיהן כנשיא הטכניון בשנים 1982-1973, שתי קדנציות ושנת הארכה נוספת – בסך הכל תשע שנים. בתקופה זו הוא תרם רבות לפיתוח תשתיות הקמפוס ולהרחבת השטח הבנוי ודאג לשיפור רווחת הסטודנטים. כדי לסייע לסטודנטים שלחמו במלחמת יום הכיפורים הוא שלח את חברי הסגל למוצבים כדי שיעבירו שם הרצאות וגם דאג להקלטות של הרצאות בקמפוס. חורב הקים את השירות הפסיכולוגי בטכניון ואת הספרייה האור-קולית במרכז ללימוד עצמי ע"ש משה ופלומבה קרסו ז"ל. הוא דאג להעסיק סטודנטים בעבודות שמירה וניקיון בטכניון כדי לספק להם פרנסה ופיתח את מעונות הסטודנטים, הבריכה ומרכז הספורט. בתקופת כהונתו הכפיל הקמפוס את שטחו הבנוי ל-260,000 מ"ר והוקם בניין הפקולטה לרפואה בבת גלים.

חורב ראה בטכנולוגיה מכשיר לפיתוחה של המדינה והבין, לפני מנהיגים רבים אחרים, את תרומתו של המחקר המדעי פורץ הדרך בתחומי המחשוב, התקשורת והטכנולוגיות הרפואיות. מסיום תפקידו כנשיא כיהן בהתנדבות, במשך עשרות שנים, כיו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל. גם היום הוא ממשיך לכהן כחבר הוועד המנהל של הטכניון והמשנה ליו"ר הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.

במשך 70 שנה היה עמוס נשוי לשושנה, שאותה פגש לראשונה כאשר היא למדה חקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים ועמוס בא להקשיב להרצאות. עימה הוא גידל את ילדיהם יחיעם ונירה. לחורב ארבעה נכדים וחמישה נינים. לפני שנה הוציא את ספרו האוטוביוגרפי "זה מה שהיה".

לתמונות מהטקס לחצו כאן

בתמונות:

1. האלוף (מיל') עמוס חורב ונשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מסירים את הלוט מעל שלט ההיכל החדש
2. האלוף (מיל') עמוס חורב (מימין) עם נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון
3. נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון בטקס
4. המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון פרופ' בועז גולני בטקס
5. יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא בטקס
6. מנחת הטקס דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן
7. עידו בירן יו"ר אס"ט בטקס
8. חלק מהתורמים והתומכים בבניית היכל הספורט מקרב ידידי הטכניון בישראל עם האלוף (מיל') עמוס חורב, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, יו"ר הוועד המנהל גדעון פרנק ויו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא
9. האלוף (מיל') עמוס חורב בטקס
10. האלוף (מיל') עמוס חורב  עם חתן פרס נובל פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר
11. היכל הספורט החדש ע"ש עמוס חורב

קרדיט צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

The post הטכניון הוא הבית שלי appeared first on פוזיציה!.

ביקור מיוחד ומרגש התקיים בתחילת השבוע (א') בטכניון – ביקורו הראשון של שגריר איחוד האמירויות מוחמד אל חאג'ה (Mohamed Al Khaja). פמליית השגריר נפגשה עם נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין וסגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' אלון וולף.

שגריר איחוד האמירויות מוחמד אל-חאג'ה, השלים תואר במדעי המדינה באוניברסיטת נורת'-איסטרן ותואר שני במינהל עסקים בווינה. בעשור האחרון שימש ראש לשכתו של שר החוץ של איחוד האמירויות. אל-חאג'ה, בן 41, הושבע לתפקידו הנוכחי בפברואר 2021.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר בפגישתו עם השגריר: "הטכניון נמנה עם אוניברסיטאות מעטות בעולם שהשפיעו בצורה משמעותית על כלכלתה של מדינה שלמה ושינו את פניה. בזכות בוגרי הטכניון הוקמה בישראל תעשייה מפותחת ועתירת ידע. הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות פתחו כר נרחב לשיתופי פעולה איזוריים. רפואה, בריאות ומדע הם נושאים המחברים בין אנשים ונשמח לשיתופי פעולה מחקריים ואקדמיים עם אוניברסיטאות באיחוד האמירויות."

הביקור נפתח בסיור במרכז המבקרים בהובלת סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' אלון וולף, שהציג בפני השגריר את התגליות ואת פריצות הדרך המחקריות והטכנולוגיות של חוקרי הטכניון, בהן תגליותיהם של חתני פרס נובל מהטכניון ופיתוחים שהובילו להקמת חברות טכנולוגיות פורצות דרך. שתיים מהחברות האלה הן מזור רובוטיקה, שהוקמה על בסיס טכנולוגיה שפיתח פרופ' משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות, ונובוקיור שהוקמה על בסיס טכנולוגיה של פרופ' אמריטוס יורם פלטי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.

המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' רובינשטיין הציג לשגריר את המחקר המגוון ואת הצלחותיו הרבות של הטכניון במסחור טכנולוגיות. "בשנה החולפת לבדה הקים הטכניון 15 חברות סטארטאפ חדשות – זינוק עצום לעומת שנים קודמות." בנוסף הוא הציג לשגריר את יוזמת מרכז החדשנות לרפואת העתיד – מיזם משותף של הפקולטות לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית בטכניון בהובלת היחידה ללימודי חוץ בטכניון. "ייחודו של הטכניון בניסיון רב שנים בהכשרת רופאים ומהנדסים, הקונספט של הנדסה בשירות הרפואה יסייע רבות לקידום בריאות האדם."

"אני חש כבוד רב בתפקידי כשגריר איחוד האמירויות ורואה את עצמי כשגריר של שלום ושיתוף פעולה," אמר השגריר אל-חאג'ה. "עלינו לעבוד יחד כדי לשנות את התפישות ההדדיות של האנשים במזרח התיכון. הסכמי אברהם קירבו את כולנו והביאו אותנו לעבוד יחד, למען עתיד טוב יותר. הטכניון הוא מרכז מחקר מוערך ובעל מוניטין עולמי ונשמח מאוד לכל שיתוף פעולה מחקרי לרווחת תושבי האזור. נפעל יחד לקידום ולהצלחת שיתופי הפעולה המחקריים ולחילופי סטודנטים בין המדינות. מדע ומחקר משותפים יקרבו בין המדינות והאנשים."

השגריר ציין כי במסגרת תפקידו הקודם כראש לשכת שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות הוא עסק בחדשנות, ביזמות טכנולוגית ובמחקר ופיתוח. "הנושא קרוב לליבי ואשמח לקדם חדשנות ומחקר משותף בין הטכניון לארצנו, בעיקר בנושאי מים ומזון."

בתמונה : מימין לשמאל : יועץ השגריר ג'סים מוחמד אלחוסייני, פרופ' אלון וולף, השגריר אל-חאג'ה, פרופ' קובי רובינשטיין, פרופ' שולמית לבנברג, פרופ' אליעזר שלו, פרופ' זאב גרוס ועודד רביב

צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

The post ביקור היסטורי: שגריר איחוד האמירויות בטכניון appeared first on פוזיציה!.

הטכניון העניק לראשונה פרסי הצטיינות בבטיחות. "הבטיחות אינה היבט נלווה," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, "אלא חלק מובנה במצוינות ובמקצוענות שאנו מטפחים"

הטכניון ערך לראשונה טקס הצטיינות בבטיחות ובו חולקו שלושה פרסים. את היוזמה הובילו המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון פרופ' בועז גולני, סגן המשנה לנשיא לבטיחות פרופ' נעם אדיר וסמנכ"ל התפעול גב' זהבה לניאדו. ד"ר עדי חן, ראש יחידת הבטיחות בטכניון, אמרה כי זהו פרס ייחודי שאינו ניתן במוסדות אקדמיים אחרים בישראל וכי מטרתו להוקיר את מצטייני הבטיחות ולטפח את "תרבות הבטיחות" בקמפוס.

"ייסדנו את הפרס החדש הזה כדי להעלות את המודעות לנושא הבטיחות," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, "אתם הזוכים הראשונים מתחילים מסורת שתשפיע על הקמפוס כולו. בראייתנו, הבטיחות מהווה חלק מובנה ובלתי נפרד מכלל הפעילויות המתרחשות בטכניון והיא מרכיב חשוב במצוינות ובמקצוענות שאנו מטפחים ומחנכים לקראתן את הסטודנטים שלנו. אסור לנו להסתכל על הבטיחות כעניין נפרד מהעשייה המחקרית ולא תיתכן מצוינות ללא חשיבה על הבטיחות כחלק מתכנון הניסוי."

בשנה החולפת הוקמה על ידי נשיא הטכניון ועדת בדיקה שנועדה לבחון את רמת הבטיחות של מעבדות המחקר בקמפוס. הוועדה, בראשות פרופ' יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון, הגישה לאחרונה את המלצותיה להנהלת הטכניון, ואלה אומצו על ידי ההנהלה וכבר מיושמות ברחבי הקמפוס.

"במשך שנים רבות," אמר המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון פרופ' בועז גולני, "הייתה נהוגה במדינת ישראל תרבות ה'סמוך' – ואנשים שילמו עליה בחייהם. התרבות הזאת משתנה בכל המגזרים וכפי שידענו להוביל תחומי ידע רבים אנחנו מתכוונים להיות מודל לחיקוי גם בתחום הבטיחות. לא מדובר כאן רק בהצהרות אלא במעשים – הכנסנו לתוכנית הפיתוח ולתקציב השוטף סכומים משמעותיים לשיפור הבטיחות, ולא רק במעבדות, ונפעל בתחום הזה בנחישות. אתם המצטיינים נושאי הדגל של הבטיחות בטכניון, מוסד שיהפוך למגדלור גם בתחום זה."

בפרס מצטיין בטיחות טכניוני זכה פרופ' יואב ערבה מהפקולטה לביולוגיה על פעילותו הנמרצת לשיפור הבטיחות בפקולטה כולה. "פרופ' ערבה רתם לעניין הבטיחות את כל חברי הסגל, הסטודנטים ומנהלי המעבדות ובעיקר נותן לכולנו דוגמה אישית מצוינת בנושא," אמר פרופ' יורם רייטר, ששימש עד לאחרונה דיקן הפקולטה.

ד"ר עדי חן הוסיפה כי פרופ' ערבה, המשמש אחראי הבטיחות בפקולטה, יזם יום בטיחות שנתי שבו מתקיימות הרצאות ונערכות הדרכות בטיחות במעבדות. "כך הוא מנחיל לסטודנטים מסר חשוב מאוד, לפיו יש לתכלל את תחום הבטיחות בעשייה המחקרית."

בפרס מעבדה מצטיינת בבטיחות זכתה מעבדתו של ד"ר גרהם דה רויטר מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך. "ד"ר גרהם דה רויטר הגיע אלינו כחבר סגל צעיר מהולנד," אמר דיקן הפקולטה פרופ' מוריס אייזן. "המעבדה שלו, העוסקת בתחומים של כימיה אורגנית ואורגנית פיזיקלית, היא חוד החנית של מעבדות המחקר בכימיה. גרהם הביא את המעבדה לסטנדרטים גבוהים מאוד של בטיחות, על כך הוא קיבל את הפרס ואנו גאים בו מאוד."

לדברי פרופ' דה רויטר, "בבניית המעבדה ובניהולה שילבתי את הניסיון שרכשתי בלימודיי בהולנד, בישראל ובקליפורניה עם הידע שנצבר כאן בטכניון." פרופ' דה רויטר כתב מדריך בטיחות ספציפי למעבדה שהקים בטכניון, רכש חלוקי מעבדה מיוחדים, חסינים לאש ולחומרים מסוכנים, ופיתח מערכת למעקב מבוסס-ברקוד אחר חומרי מעבדה. לדברי סגן המשנה לנשיא לבטיחות פרופ' נעם אדיר, "גרהם היה מעורב באופן עמוק בבניית המעבדה שלו בפקולטה, ומדריך הבטיחות שהוא כתב הוא מסמך איכותי המפרט היטב איך שומרים על בטיחות ומצמצמים את הסיכוי לטעויות במעבדות כימיות באשר הן."

בפרס הפקולטה המצטיינת בבטיחות זכתה הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון, וזאת בין השאר בשל מספר חברי הסגל המעורבים בנושא הבטיחות בפקולטה. דיקן הפקולטה פרופ' שמעון ברנדון אמר כי "חברי הסגל שלנו מגלים אחריות רבה בתחום הבטיחות ומניעים יוזמות רבות." לדברי דליה גוטמן, ראש המינהל בפקולטה, "חוקרי הפקולטה מנחילים לדור הצעיר את הידע ואת הניסיון שלהם בתחום זה."

The post מה שבטוח appeared first on פוזיציה!.

קמפוס הטכניון נפתח; הסטודנטים חזרו לכיתות. לדברי אחת הסטודנטיות לביולוגיה "זה ממש כמו ביום הראשון בכיתה א"

הטכניון פתח היום (א') את סמסטר האביב תשפ"א במתכונת של הוראה היברידית, המשלבת הוראה מקוונת והוראה פרונטלית בקמפוס ותחת הגבלות משרד הבריאות והנחיות התו הירוק. כך, לאחר שנת לימודים מאתגרת של לימודים מקוונים, החלו הסטודנטים והסטודנטיות לחזור לכיתות, לקמפוס וללמידה פרונטלית, זאת בהצגת תעודת מתחסן והרשמה מראש.  

הפקולטות ויחידות הטכניון נערכו מראש לקראת שיבת הסטודנטים לקמפוס. כדי להבטיח את שלומם של באי הקמפוס הציבה יחידת הביטחון סדרנים, מאבטחים, סיירים ונאמני קורונה שהוסמכו לכך. הם שומרים על בטיחות הסטודנטים וחברי הסגל ודואגים לשמירת תקנות התו הירוק בקמפוס. רק סטודנטים בעלי תעודת מתחסן שנרשמו מראש לשיעורים יוכלו ללמוד בכיתות, והכל בהתאם לתפוסה המותרת בכל כיתה וכיתה. תחת הכותרת – 'חזרנו בירוק' קיבלו נציגי דקנאט הסטודנטים ואס"ט את פני הסטודנטים בקמפוס בדגלים ובשלטים מאירי עיניים, בחלוקת עוגיות מזל ובברכות.

"זהו יום חג לכולנו," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון בסיור שערך בקמפוס. "את חברי הסגל האקדמי והמינהלי כבר החזרנו בהדרגה לקמפוס בשבועיים האחרונים, כמובן על פי הנחיות משרד הבריאות, והיום החלו גם הסטודנטים, ליבו הפועם של הטכניון, לחזור לכיתות. סמסטר האביב הזה, כך נדמה, מגיע אחרי חורף ארוך שנמשך בעקבות המגפה שנה שלמה. כעת נוכל סוף סוף לחזור ולשמוע את ההמיה האקדמית בכיתות, במעבדות, במסדרונות ובמשרדים. יחד עם הסטודנטים ישוב הקמפוס להיות מרכז אינטלקטואלי תוסס."

"כבר יותר משנה שלא לימדתי בקמפוס וזה בהחלט מרענן – פי אלף יותר נוח מהזום שלצערי התרגלנו אליו." אמר פרופ' איתן יעקבי, חוקר ומרצה לקומבינטוריקה בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. "לסטודנטים שנמצאים כאן בשיעור זאת הפעם הראשונה שהם לומדים פרונטלית בקמפוס. כעת אנחנו מבינים כמה חשוב הקשר האישי עם הסטודנטים, שחסר לי מאוד בשנה האחרונה. בהצלחה לכל מי שמלמד ובעיקר למי שלומד, הסטודנטים."

"אני ממש מתרגש להיות כאן ונראה לי שהמרצה מתרגש יותר מכולם", אמר ליעד פרל, סטודנט שנה שנייה בהנדסת מחשבים. "פתאום יש בדיחות בשיעור ואתה צוחק באמת, לא מול מסך."

"אנחנו מתרגשות מאוד לחזור לכיתה," אמרו סטודנטיות לביולוגיה שנה א בקורס ביוכימיה ואנזימולוגיה של המרצה פרופ' מיטל לנדאו, "ממש כמו ביום הראשון בכיתה א'."

"הלימודים בבית, בזום, היו קשים לנו," אמרו סטודנטים בקורס כימיה אנליטית של ד"ר נדב אמדורסקי, "הן מבחינת ההפרעות בתקשורת והן מבחינת הסחות הדעת בבית. אנו שמחים לחזור לכיתה."

לפני שנה, ערב פתיחת סמסטר אביב תש"ף, הוטל על המוסדות להשכלה גבוהה איסור גורף על הוראה פרונטלית. למרות ההתראה הקצרה פתח הטכניון את סמסטר האביב תש"ף באופן מקוון במועד המתוכנן, 18 במרץ 2020, כמעט ללא תקלות. זאת בעקבות מאמץ מודע ומתמשך להכנסתן של טכנולוגיות הוראה דיגיטליות במשך השנים שקדמו למגפה.

שני הסמסטרים שחלפו מאז מרץ 2020, שהתקיימו בצורה מקוונת הודות לעבודה הבלתי נלאית של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ', דיקן לימודי הסמכה פרופ' חוסאם חאיק ורבים אחרים הוכיחו שהפלטפורמות הדיגיטליות אומנם מאפשרות הוראה מקוונת והמשך לימודים, אולם הן לא יוכלו להחליף לגמרי את ההוראה הפרונטלית. האינטראקציה הממשית בין הסטודנטים לבין עצמם ובינם לבין המרצים היא מרכיב חיוני בחיי הקמפוס, בלמידה ובהתפתחות הסטודנטיאלית. זה הרקע לקידומה של ההוראה ההיברידית, המשלבת הוראה מקוונת עם למידה פעילה בכיתה.

The post יוצאים מהזום – חוזרים לקמפוס appeared first on פוזיציה!.

הסתיים מחזור שישי של קורס התחדשות עירונית ביוזמת המחלקה להתחדשות עירונית והמחלקה לשירותים חברתיים ובשותפות אוניברסיטת חיפה והטכניון

כשלושים פעילים שכונתיים ובעלי דירות מקריית חיים מערבית סיימו לאחרונה קורס אינטרנטי בנושא התחדשות עירונית.

הקורס הינו פרי יוזמה של המחלקה להתחדשות עירונית בעיריית חיפה, המחלקה לשירותים חברתיים והמחלקה לעבודה קהילתית בעיריית חיפה, בשותפות עם תכנית הדגל באוניברסיטת חיפה והחממה החברתית בטכניון. עד כה עברו את הקורס במחזוריו הקודמים תושבי שכונות מערב חיפה, בהן נוה דוד, שער עליה, עין הים, בת גלים וקריית אליעזר -קרית אליהו, ואליהם הצטרפו השנה כאמור גם תושבי קריית חיים מערבית.

הקורס כלל 13 מפגשים אשר התקיימו לראשונה באמצעות אפליקציית הזום, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. במסגרת הקורס הועברו הרצאות בתחום התחדשות עירונית בהיבטי תכנון ואדריכלות, כלכלה ושמאות, היבטים משפטיים, חברה וקהילה, תחזוקה, דיור ציבורי, ראיה ממשלתית ועוד. כמו כן כלל הקורס סדנאות והתנסות מעשית בכלים לגיבוש ולפיתוח מנהיגות, התארגנות קהילתית, גישור ובניית הסכמות לצורך קידום תהליכי התחדשות עירונית. במהלך הקורס קיבלו המשתתפים מענה לסוגיות מורכבות, כגון: יחסים בין תושבים בתהליכי התחדשות עירונית, התמודדות עם מסמכים משפטיים ומונחים אדריכליים, לוחות זמנים בתהליך התחדשות עירונית, מעבר דירה בזמן הפרויקט ועוד.

ההרצאות הועברו ע"י אנשי מקצוע, מרצים אורחים ובעלי ידע במגוון נושאים. בנוסף, נפגשו המשתתפים עם נציגי תושבים ממתחמי התחדשות עירונית אחרים מחיפה. בסיום הקורס קיבלו המשתתפים תעודות סיום מטעם אוניברסיטת חיפה.

The post לומדים ליזום בזום appeared first on פוזיציה!.

לאור ההתפרצות המחודשת של מגפת הקורונה יחל כבר בשבוע הבא מבצע בדיקות מהיר ונרחב בקמפוס לטובת הסטודנטים השוהים במעונות

עד להתחסנותה של כלל האוכלוסייה, הפתרון היעיל ביותר לקטיעת שרשרת ההדבקה ולשמירה על בריאות באי קמפוס הטכניון טמון בבדיקות מהירות ותכופות לאיתור הנגיף. בעקבות ההתפרצות המחודשת של המגפה בארץ והעלייה הדרמטית במספר החולים הכריזה הנהלת הטכניון על מבצע בדיקות מהיר ונרחב למען השמירה על בריאות הסטודנטים הגרים במעונות. האמצעי: בדיקת "NaorCov19" שפותחה על ידי ד"ר נעמה גבע זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.

בתחילת הסמסטר הכריזה הנהלת הטכניון על פרויקט "יוצרים קמפוס פתוח ובטוח", אסטרטגיה של הגנה רב שכבתית על באי הקמפוס הכוללת ארבע שכבות. השכבה הראשונה היא שמירה הדוקה על כללי ה"תו הסגול", עטיית מסכה, הגיינה ושמירת מרחק. השכבה השנייה היא ניטור מערכת הביוב בקמפוס באמצעות טכנולוגיה חדשנית שפותחה בטכניון בהובלת פרופ' ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית – טכנולוגיה שכבר הובילה בהצלחה לקטיעת שרשרות הדבקה בקמפוס ללא צורך בבדיקה יחידנית של כל אדם ואדם. השכבה השלישית, שתיושם כעת, היא בדיקות "NaorCov19" שפותחו בטכניון – בדיקות אישיות, מהירות ולא פולשניות שיסייעו בניטור ובאבחון החולים בקמפוס. השכבה הרביעית היא בדיקות PCR רגילות בקמפוס לבדיקת מי שחשים סימפטומים רלוונטיים או קיבלו תשובה חיובית בבדיקת "NaorCov19". מאחר שבדיקת נאור עדיין ממתינה לאישור משרד הבריאות, לנבדקים שייצאו חיוביים יוצע להבדק בבדיקת PCR רגילה לאימות סופי.
את פרויקט "יוצרים קמפוס בטוח ופתוח" מובילים בטכניון המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' קובי רובינשטיין, פרופ' אביגדור גל מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון ופרופ' דני רז מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב.

"כדי לשמור על בריאות באי קמפוס הטכניון והמתגוררים בו, לנהל אורח חיים רגיל ככל האפשר ולחזור לשגרה מהירה לצד הקורונה נדרשת קטיעה מהירה של שרשרות ההדבקה באמצעות ניטור ואבחון יעילים," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "החיים לצד הקורונה הם אתגר עצום לכלל האוכלוסייה, ואני מקווה ומאמין שההטמעה המהירה של הטכנולוגיות החדשניות שפיתחו חוקרי הטכניון תסייע לנו בבלימת התפשטות הנגיף ותהווה מודל שיאומץ במקומות נוספים בארץ."

את הבדיקה המהירה פיתחה ד"ר גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט באפריל האחרון. הטכנולוגיה מוסחרה על ידי הטכניון להמשך פיתוח בחברת ראפיד דיאגנוסטיק סיסטמס בע"מ, המפתחת את הפלטפורמה תחת השם "נאור" (www.naordia.com). בדיקות "NaorCov19" הן בדיקות מהירות לגילוי קורונה המצריכות דגימת רוק פשוטה וחימום של הדגימה במבחנה ל-65 מעלות צלזיוס. אם הצבע של תכולת המבחנה משתנה מאדום לצהוב – התשובה חיובית. תהליך עיבוד הדגימה אורך כ-40 דקות, ובאותה עמדה אפשר להריץ במקביל עשרות או מאות דגימות בעת ובעונה אחת. בשל פשטותה ומהירותה מתאימה ערכת הבדיקה לשימוש ביתי ולאבחון מהיר במקומות עבודה, נמלי תעופה, בתי ספר ועוד. בדיקות נאור בקמפוס מתבצעות כחלק מניסוי שקיבל את אישור ועדת הלסינקי .הנבדקים המעוניינים בכך יקבלו את התוצאות בתוך שעות ספורות מתום הבדיקה.

מבצע הבדיקות הנרחב בטכניון יחל כאמור כבר בשבוע הבא, עם הידוק הסגר השלישי, ויסייע בהגנה על בריאותם של דיירי המעונות ובהמשך על כלל באי הקמפוס. הבדיקות מוצעות לסטודנטים, לעובדים ולחברי הסגל ללא עלות, ובכוונת הנהלת הטכניון לעודד את באי הקמפוס להיבדק בכל שבוע וכך לקטוע את שרשרות ההדבקה ולשמור על בריאות הציבור בקמפוס ומחוצה לו.

The post לראשונה בישראל – בדיקה מהירה שפותחה בטכניון תסייע במבצע בדיקות מהיר בקמפוס לקטיעת שרשרות ההדבקה appeared first on פוזיציה!.

"על תרומה משמעותית למדעי החומר ועל גילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס"

הטכניון יעניק את פרס הארווי היוקרתי לשנת 2020-2019 לפרופ' ג'וזף דה-סימון מאוניברסיטת סטנפורד ולפרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק השנה בתחום מדע וטכנולוגיה לפרופ'-מחקר ג'וזף דה-סימון מאוניברסיטת סטנפורד, ובתחום בריאות האדם לפרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הפרס, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), מוענק מדי שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות.
פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, הפך במרוצת השנים למנבא נובל ויותר מ-30% מהזוכים בו קיבלו לימים פרס נובל. שלושה מהם – פרופ' עמנואל שרפנטייה, פרופ' ג'ניפר דאודנה ופרופ' ריינהרד גנצל – יקבלו החודש את פרס נובל לשנת 2020.

פרופ' ג'וזף דה-סימון יקבל את הפרס על תרומתו העצומה למדעי החומר, לכימיה, למדע וטכנולוגיה של פולימרים, לננו-רפואה ולהדפסת תלת-ממד. פריצות הדרך החלוציות שלו במדע ובטכנולוגיה יושמו בענפי תעשייה שונים ובעולם הרפואה והישגיו מהווים מודל לשילוב בין תגליות במדע בסיסי לפריצות דרך בתעשיות השונות – שילוב המשפיע רבות על האנושות.

פרופ' דה-סימון (יליד 1964) היה עד לאחרונה חבר סגל בפקולטה לכימיה באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. השנה הוא הצטרף לסגל המרצים באוניברסיטת סטנפורד, שם הוא מחזיק בקתדרה לרפואה תרגומית (Translational Medicine) ע"ש סנג'יב סם גמביר, משמש חבר סגל במחלקות להנדסה כימית ולרדיולוגיה ומחזיק במינוי של כבוד בבית הספר למינהל עסקים. לצד תפקידים אלה באוניברסיטת סטנפורד הוא חבר נלווה במרכז הסרטן ממוריאל סלואן-קטרינג.
במרוצת השנים הוביל פרופ' דה-סימון פריצות דרך בתחומים מגוונים ובהם "כימיה ירוקה", התקנים רפואיים, ננוטכנולוגיה והדפסת תלת-ממד. הוא פרסם יותר מ-350 מאמרים בכתבי עת מדעיים מובילים וחתום כממציא על יותר מ-200 פטנטים. בשנות התשעים הוא פיתח עם קבוצת המחקר שלו טכנולוגיה ידידותית-לסביבה לייצור פולימרים. תהליך זה, שמוסחר על ידי חברת דופונט, מבוסס על פחמן דו-חמצני סופר-קריטי (במצב צבירה שבין גז לנוזל) ומייתר את השימוש בממסים רעילים בסינתזה של פולימרים. בנוסף פיתחה קבוצת המחקר של פרופ' דה-סימון גם חומרי ספיחה לפחמן דו-חמצני לתהליכי ניקוי "ירוקים", וגם בתחום זה הוקמו חברות סטארטאפ. טכנולוגיה נוספת שפיתחה קבוצת המחקר שלו היא PRINT – השיטה היחידה המאפשרת ייצור המוני של חלקיקים ננומטריים אחידים לשימושים רפואיים תוך שליטה מדויקת במאפייניהם של החלקיקים – גודל, צורה, הרכב, תכונות פני שטח וכו'. על בסיס טכנולוגיה זו הוקמה חברת Liquidia Technologies העוסקת ברפואה מדויקת למחלות ריאה ולטיפול בכאב. רבים ממוצרי החברה כבר נמצאים במחקרים קליניים.

לאחרונה פיתחו פרופ' דה-סימון וקבוצת המחקר שלו טכנולוגיות הדפסה חדשנית בשם  CLIP המחליפה את התהליך הנוכחי והאיטי של הדפסת תלת-ממד מסורתית (ריבוד שכבות); בשיטה החדשה החלקים "צומחים" בהדרגה מתוך הנוזל הנתון בכלי. טכנולוגיה זו מאיצה את מהירות הייצור בכמה סדרי גודל ומאפשרת גם ייצור של צורות גאומטריות מורכבות.
פרופ' דה-סימון הוא אחד ממעטים – 25 אנשים – שנבחרו לשלוש האקדמיות האמריקאיות הלאומיות: האקדמיה הלאומית למדעים, האקדמיה הלאומית לרפואה והאקדמיה הלאומית להנדסה. הוא זכה בפרס למלסון-MIT היוקרתי, בפרס האתגר הנשיאותי בתחום הכימיה הירוקה ובפרס החלוציות מטעם ראש ה-NIH. בשנת 2016 העניק לו הנשיא אובמה את המדליה הלאומית בטכנולוגיה ובחדשנות – תואר הכבוד האמריקאי הגבוה ביותר הניתן על הישגים ומנהיגות בקידום ההתפתחות הטכנולוגית.

פרופ' רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים יקבל את הפרס על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.

פרופ' משולם נולד בבולגריה (1930), שם למד הנדסה כימית. לאחר עלייתו לישראל השלים תואר שני בביוכימיה באוניברסיטה העברית, דוקטורט במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט במכון רוקפלר בניו יורק. בשנת 1960 הצטרף לסגל הזוטר של מכון ויצמן וב-1968 התמנה לפרופסור באוניברסיטה העברית.
פרופ' משולם הוא המדען הראשון שבודד את החומר הפסיכואקטיבי הפעיל בקנביס, THC (הטטרה-הידרוקנבינול), וקבע את מבנהו וכן את מבנה החומר העיקרי הנוסף – הקנבידיול. שני החומרים משמשים כיום בתרופות בשם סאטיבקס ואפידיולקס.
מחקריו הרבים של פרופ' משולם ותגליותיו החלוציות סיפקו אופק טיפולי במגוון רחב של מחלות ומצבים פתולוגיים, ובכך שיפרו את רווחת האנושות. בין השאר הובילו מחקריו לפיתוח טיפולים חדשניים בכאב, באפילפסיה ובטרשת נפוצה.
על הישגיו המחקריים העצומים זכה פרופ' משולם בפרסים יוקרתיים ובהם פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2000 ופרס קולטהוף בכימיה מהטכניון. פרופ' משולם, חבר האקדמיה הלאומית למדעים, נבחר ביוני 2014 על ידי ה-Jerusalem Post לאחד מ-50 היהודים המשפיעים בעולם.

The post הטכניון יעניק את פרס הארווי היוקרתי לשנת 2020-2019 לפרופ' ג'וזף דה-סימון מאוניברסיטת סטנפורד ולפרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית appeared first on פוזיציה!.

פרופ'-מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון זכה ב-IEEE Medal of Honor – מדליית הכבוד של האיגוד הבינלאומי למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה. פרופ'-מחקר זיו, מהאישים החשובים בעולם המידע וממציאם של אלגוריתם למפל-זיו ואלגוריתם ויינר-זיו, יקבל את המדליה על תרומתו הנרחבת לתורת האינפורמציה ולדחיסת נתונים ועל מנהיגותו המחקרית יוצאת הדופן ובכך יהיה לישראלי הראשון הזוכה בהכרה עולמית זו.

את דבר הזכייה בישר לפרופ'-מחקר זיו נשיא IEEE, פרופ' טושיו פוקודה.

IEEE הוא האיגוד האקדמי-הנדסי הגדול בעולם והוא מונה כחצי מיליון חברות וחברים מ-150 מדינות. מדליית הכבוד של האיגוד מוענקת מאז 1917 לזוכה יחיד בשנה על תרומה הנדסית-אקדמית או קריירה יוצאות דופן. זהו הפרס המכובד ביותר שמעניק איגוד IEEE ומהיוקרתיים בעולם הטכנולוגיה, והוא מוקיר אישים שהישגיהם יוצאי הדופן הותירו חותם לשנים על הטכנולוגיה, על החברה ועל ההנדסה. הזוכים במדליה במרוצת השנים הם אישים שעיצבו את ההיסטוריה של עולמות המידע, התקשורת והמחשוב, ואלה כמה מהם: קלוד שאנון, אבי תורת המידע; ג'ולילמו מרקוני, ממציא האלחוט; גורדון מור, שניסח את חוק מור; אנדי גרוב, שהיה מנכ"ל ויו"ר אינטל; הארי ניקוויסט, מהאישים הבולטים בתורת המידע; ומייסדי קוואלקום ארווין ג'ייקובס ופרופ' אנדרו ויטרבי (שתרם לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון תרומה משמעותית ומאז היא קרויה על שמו ועל שם אשתו המנוחה ארנה).

לדברי דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין, "אין ראוי מפרופ'-מחקר זיו להוקרה נכבדה זו. זוהי גאווה גדולה לפקולטה ולטכניון."

"זהו כבוד גדול לפרופ'-מחקר זיו ולטכניון," אמר פרופ' אורי סיון נשיא הטכניון. "תרומותיו המדעיות והיישומיות פורצות הדרך מהוות מקור השראה לטובי המהנדסים בעולם. מחקריו בפקולטה להנדסת חשמל חוללו מהפכה משמעותית והניחו את היסודות לאומת הסטארטאפ הישראלית. "

פרופ'-מחקר זיו, יליד 1931, השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואחריהם דוקטורט ב- MIT(ב-1962). לאחר כשמונה שנים של מחקר ופיתוח בחברת רפאל ובמעבדות בל בארצות הברית הוא הצטרף לסגל הטכניון. במרוצת השנים הוא כיהן בתפקידים בכירים ובהם המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, יו"ר ות"ת ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים. הוא חבר האקדמיה הלאומית של ארצות הברית והאקדמיה האמריקנית לאומנויות ומדעים.

פרופ'-מחקר זיו זכה בפרסים יוקרתיים רבים ובהם פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס ישראל במדעים מדויקים (1993), פרס מרקוני (1995), מדלית ריצ’רד המינג (1995), פרס שאנון (1997), פרס חזית הידע של קרן BBVA (2009) ופרס א.מ.ת. (2017).

בשנת 1977 פרסמו פרופ'-מחקר זיו ופרופ’ אברהם למפל מהפקולטה למדעי המחשב את הגרסה הראשונית של אלגוריתם למפל-זיו, ובשנת 1978 את הגרסה השנייה. שתי הגרסאות שימשו בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות ובהן TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילאו תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע ,(lossless compression) ללא תלות במבנה הנתונים וללא ידיעה מוקדמת של תכונותיהם הסטטיסטיות של הנתונים. על בסיסו של אלגוריתם זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים.

אלגוריתם למפל-זיו תרם לעולם, ללא תמורה, טכנולוגיה חסרת תקדים המאפשרת העברת מידע ויזואלי ואחר במהירות גבוהה ללא אובדן מידע. בשנת 2004 הכריז האיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE) כי אלגוריתם למפל-זיו הוא "אבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה והמחשבים" וכי הוא "תרם תרומה משמעותית להפיכתה של רשת האינטרנט לאמצעי אפקטיבי בתקשורת הגלובלית".

פרופ’-מחקר זיו השתתף גם בפיתוחו של אלגוריתם ויינר-זיו במעבדות בל. אלגוריתם זה, המהווה כיום חלק ממערכת ההפעלה של מיקרוסופט, מאפשר את דחיסתן של תמונות רבות ממצלמות שונות, למשל במשחקי כדורגל, ואת שידורן בעת ובעונה אחת.

בתמונה : פרופ'-מחקר יעקב זיו

קרדיט : דוברות הטכניון

…

The post פרופ'-מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון זכה ב IEEE Medal of Honor-לשנת 2021 פרופ' זיו הוא הישראלי הראשון הזוכה במדליית הכבוד – הפרס היוקרתי ביותר שמעניק האיגוד ומהיוקרתיים בעולם הטכנולוגיה appeared first on פוזיציה!.

נבחרת הסטודנטים של הטכניון זכתה במדליית זהב בתחרות הבינלאומית בביולוגיה סינתטית – iGEM. הפיתוח: ג'ל אקטיבי הלוכד את נגיפי SARS-CoV-2 ומונע מהם לחדור לתאי הגוף. בניגוד לחומרי חיטוי קיימים הוא פועל במשך שעות ואינו פוגע באוכלוסיית החיידקים שעל העור

נבחרת הטכניון ל- iGEM- תחרות בין-לאומית יוקרתית בביולוגיה סינתטית – התבשרה על זכייתה במדליית זהב. זוהי מדליית הזהב השביעית הניתנת לנבחרות הטכניון בתחרות זו במרוצת השנים. הפיתוח שזיכה את קבוצת הסטודנטים במדליית הזהב הוא ACT – ג'ל אקטיבי הלוכד את נגיפי הקורונה. השם ACT הוא קיצור של Anti COVID-19 Technology, וכאשר תרגמו אותו הסטודנטים לעברית התקבל הקיצור טנ"ק – טכנולוגיה נגד קורונה.

נגיף הקורונה מדבק בשתי דרכים: בשאיפת אירוסולים או טיפות או בנגיעה באזור הפנים לאחר מגע עם משטח מזוהם. חברי הקבוצה, רובם סטודנטים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ביקשו לפתח מוצר שיפחית את הזיהום הנגרם עקב מגע. שני היתרונות העיקריים בג'ל על פני חומרי חיטוי קיימים הם (1) פעילותו המתמשכת – הוא פועל מרגע שנמרח על העור למשך שעות ולכן הוא גם פתרון מניעתי; ו(2)היותו סלקטיבי – הוא אינו פוגע במיקרוביום של העור ולא בתאי הגוף, שכן הוא ספציפי לגמרי לנגיף קורונה.

iGEM היא תחרות יוקרתית שנוסדה ב-2004 ב-MIT כדי להקנות לסטודנטים, בעיקר בלימודי התואר הראשון, הזדמנות להתנסות במחקר מדעי ויישומי בעולם הביולוגיה הסינתטית. נבחרות הטכניון משתתפות בתחרות מאז 2012 ביוזמתו של פרופ' רועי עמית, ראש המעבדה לביולוגיה סינתטית לפענוח צפנים גנומיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. פרופ' עמית מדגיש כי "ההישגים של נבחרות הטכניון ל-iGEM משמעותיים ואינם מסתכמים רק במדליות, שכן מצטבר כאן מחקר וקניין רוחני משמעותי שמתבטא במאמרים מדעיים ובפטנט שפרסמו שתיים מהנבחרות שלנו."

השנה, מטבע הדברים, התקיימה התחרות לראשונה במתכונת מקוונת בהשתתפות של 256 קבוצות מאוניברסיטאות מכל רחבי העולם. 14 חברי נבחרת הטכניון, רובם מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון הם: הדס יונג, חיפה, תומר אנטמן, יד מרדכי, אמיר בטקר, חיפה, דור יוסף, חיפה, אלה סמואל, כפר הס, חנה אליזרוב, נתניה, ניב סקרביאנסקיס, נתניה, נועה וייס, חיפה, שני אקרמן, בנימינה, שני גרינשטיין, רמת גן, שי במני, חולון, יארא זיבק, עכו, סער שביב, חיפה וזישואן לי, שאנטאו, סין.

את נבחרת הטכניון הובילו הסטודנטים תומר אנטמן והדס יונג, שהצטרפו כבר בשנה השנייה ללימודיהם למעבדת פרופ' עמית כדי "לטעום מעולם המחקר," כדבריהם. בתחילת השנה העלו חברי הקבוצה רעיונות שונים לפרויקט המשותף, אולם מגפת הקורונה טרפה את הקלפים והובילה לבחירה באתגר קטיעת שרשראות ההדבקה. לדברי הסטודנט תומר אנטמן, "ידענו שבעניין מגפת הקורונה עלינו לפעול לא מתוך תקווה להתפתחויות חיוביות אלא מתוך החלטה להניע התפתחויות כאלה."

"למדנו שנגיף SARS-CoV-2 יכול לשרוד על העור שעות רבות, פי כמה מנגיפי שפעת," מסבירה הסטודנטית הדס יונג. "למרבה המזל, חומרי חיטוי שכיחים נמצאו יעילים נגד הנגיף, אבל יש להם שני חסרונות – הם משמידים את הנגיף רק ברגע השימוש בהם ולא אחריו; והם פוגעים גם בחיידקים הטובים שעל העור, המיקרוביום שלנו."

"אנחנו ממשילים את הנגיף לדג ואת המערכת לדייג," מוסיף אנטמן. "שער הכניסה של נגיפי הקורונה לתאי הגוף הוא חלבון 2ACE, ולכן ה'פיתיון' שלנו הוא חלבון ACE2 מהונדס המושך את הנגיפים להיצמד אליו; ה'קרס' הוא המרכיב שנושא את אותם חלבונים; וה'חכה' היא הג'ל עצמו שבתוכו פועלים הפיתיון והקרס."

אחד התנאים להשתתפות בתחרות הבינלאומית הוא תרומה לקהילה. במסגרת זו חברה נבחרת הטכניון לנבחרות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון והתמקדה באתגר צמצום הגזענות בלימודי STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).

חברי הקבוצה מודים לחברי הסגל שסייעו להם בפרויקט – פרופ' רועי עמית, פרופ' בעז מזרחי, פרופ' אסתי סגל ופרופ' יובל שוהם – ולמתרגלים שליוו אותם: נאור גרניק, צילה דוידוב, נועה עדן-נבון וענבל וקנין, כולם מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

לסרטון המסביר על המחקר שהוצג בתחרות – לחצו 

The post מדליית זהב לטנ"ק: טכנולוגיה נגד קורונה appeared first on פוזיציה!.