אוניברסיטת חיפה חתמה היום  על הסכם עם ד"ר גדעון ביקל, אגרונום, יזם ואיש עסקים, במסגרתו תרם ד"ר ביקל  שטח של 61 דונם במושב נווה ירק לטובת הקמת חוות מחקר חדשנית לחקלאות מחדשת. החווה תהווה מרכז למחקרים מתקדמים בהובלת המכון לחקר האבולוציה של האוניברסיטה ותתמקד בפיתוח שיטות חקלאיות המשלבות קיימות סביבתית, השבחת זנים חדשניים והתמודדות עם אתגרי משבר האקלים. "החתימה על ההסכם והקמת החווה היא אבן דרך משמעותית במחקרי הקיימות של האוניברסיטה ומסמלת צעד משמעותי נוסף בהובלתה העולמית במחקרי קיימות", אמר נשיא האוניברסיטה פרופ' גור אלרואי.

בשנים האחרונות המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' אסף דיסטלפלד, מעורב בתחומי החקלאות המחדשת ומוביל יוזמות מחקר חדשניות המשלבות קיימות סביבתית עם פיתוח חקלאי מתקדם. ד"ר ביקל, תומך נלהב בשיטות חקלאיות המפחיתות פליטת גזי חממה, והופכות את החקלאות לגורם חיובי במאבק במשבר האקלים. במסגרת זו, תרם למכון לחקר האבולוציה באוניברסיטת חיפה שטח חקלאי של 61 דונם להקמת חוות מחקר להשבחת חיטה, לצד פיתוח עתידי של שיטות חקלאות מחדשת בקנה מידה רחב. החווה תתמקד בפיתוח טכניקות חקלאיות המקדמות קיימות סביבתית, כולל גידולים חדשניים למטרות מסחריות בשיטות בנות-קיימא. בין הפרויקטים הראשונים המתוכננים בחווה: גידול כרמים מזנים עתיקים, במסגרת מחקרו של  פרופ' גיא בר עוז ופיתוח מחקרים על גנום החיטה של פרופ' אסף דיסטלפלד. החווה תשמש גם בסיס למחקרים עתידיים בקנה מידה רחב, שיתרמו לפיתוחים חקלאיים בעלי השפעה עולמית. “חקלאות תמיד הייתה בלב העשייה שלי. אני מאמין שחקלאות בת-קיימא היא לא רק מענה לצורכי העולם, אלא גם כלי לגישור בין אנשים ועמים. באמצעות שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת חיפה, אני מקווה ליצור מורשת שתמשיך לשנות חיים גם בעתיד", אמר ד"ר ביקל.

The post תרומה ייחודית: חוות מחקר חדשנית לחקלאות מחדשת  תוקם באוניברסיטת חיפה appeared first on פוזיציה!.

* הזכייה תאפשר לאוניברסיטה להפעיל תכנית חדשנית להכשרת חיילים משוחררים להיות חלק מהמהפכה הימית*

אוניברסיטת חיפה גאה להודיע על זכייה נוספת במענק היוקרתי מטעם רשות החדשנות. בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני יפעיל ביחד עם מרכז החדשנות והיזמות (HIL) תכנית הכשרה ייחודית לחיילים משוחררים ומשרתי מילואים בתחומי הכלכלה הכחולה, הסביבה הימית והסביבה החופית. התוכנית המתקדמת תכלול שילוב של לימודים עיוניים והתנסות מעשית בפיתוח מיזמים ירוקים וחדשניים. המשתתפים יזכו להכשרה מקיפה בתחומים מגוונים, החל ממדעי הים והסביבה וכלה בכלכלה ויזמות. אליק אלמוג, מנהל HIL הנכנס, וד"ר ירון בוגין, מנהל תחום חקלאות מקיימת וטכנולוגיות כחולות בביה"ס למדעי הים, היו אלה שהובילו את הגשת הבקשה המוצלחת.

פרופ׳ עפר ארזי, ראש מערך חדשנות וקיימות באוניברסיטת חיפה: "הכלכלה הכחולה מציעה הזדמנויות רבות לפיתוח טכנולוגיות חדשניות ופתרונות יצירתיים. אנו שמחים לספק לחיילים המשוחררים את האפשרות להיות חלק מהמהפכה הימית. זכייה זו, השנייה ברציפות, מהווה הישג משמעותי נוסף לאוניברסיטת חיפה ומעידה על המחויבות שלנו כאוניברסיטה לקידום חדשנות ויזמות בתחומי מדעי הים והסביבה.״

פרופ׳ דן צ׳רנוב, ראש בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה: ”אנו נרגשים להוביל תכנית פורצת דרך זו שתאפשר לחיילים משוחררים להשתלב בעולם היזמות הימית והסביבתית. התוכנית תספק להם את הכלים והידע הדרושים כדי לפתח פתרונות חדשניים לאתגרים הסביבתיים העומדים בפנינו".

The post אוניברסיטת חיפה זוכה בפעם השנייה ברציפות  במענק רשות החדשנות appeared first on פוזיציה!.

במסגרת התכנית, "רביעי שובר שיגרה" יתקיימו בימי רביעי בכל שבוע ימי לימודים שוברי שיגרה, בהם יתנסו התלמידים בתחומי לימוד שונים, המעודדים סקרנות ויצירתיות. התכנית מושתתת על שיתופי פעולה עם מוסדות מרכזיים ומשאבי העיר בתחומי התרבות, ספורט וים, רפואה, מדע ואקדמיה ומרכזי תעשיה והייטק.

ילדי גני הילדים ישתלבו בתוכניות של "מחקרים על גלגלים" עם המוזיאון הלאומי למדע המדעטק, ויעסקו בפיתוח סקרנות לחשיבה המדעית. הסימפונית החיפאית תגיע בהרכבים קטנים לגני הילדים, כדי לעסוק בפיתוח חוש קצב, קורדינציה, שיפור כישורי ההקשבה והריכוז של ילדי הגן. ילדי הגנים יצאו גם למרכזי העשרה עירוניים שפיתחה מערכת החינוך, כמו "מרכז בראשית" שהוא מרכז טבע שבו הילדים ישתלו, יעדרו, ינקשו וילמדו על חשיבות הקיימות הסביבתית ומשמעות השמירה על סביבה ירוקה לבריאות האישית והעולמית. בנוסף יעסקו גם בסביבה הימית במרכז "גן ים", שם יפגשו אנשי ים, יראו מקרוב בעלי חיים ימיים, וילמדו על חשיבות השמירה על הסביבה הימית עבור עתידו של כדור הארץ והחיים במים.

בתי הספר היסודיים ייצאו לתיאטרון העירוני ללמוד לכתוב מחזות ולהתנסות במשחק, יגלשו במרכז הימי, ישתתפו בפעילות חקלאית בחוות החקלאיות בעיר המטפחות שייכות לטבע, לערכים של שמירה על כדור הארץ, בריאות סביבתית, וקיימות. במסגרת תכנית "רביעי שובר שגרה" התלמידים יעסקו גם בבריאות אישית ופיתוח חוסן ויפגשו עם מדריכים מקצועיים של אומנויות לחימה, אתלטיקה, התעמלות אומנותית וענפי כדור, חיבור לסיפור ההיסטורי והמורשת החיפאית המרתקים.

תלמידי בתי הספר העל יסודיים ישתתפו בתכניות ייחודיות במרכזי ההייטק, במוזיאונים, באקדמיה ובמוסדות התרבות והספורט של העיר. בימי רביעי הם ייפגשו עם בני גילם מבתי ספר אחרים, ויחד יחקרו ויצרו פתרונות לאתגרים חברתיים קיימים, במטרה להפוך את העולם לטוב יותר.

ילדי החינוך המיוחד ייצאו לפעילויות ברחבי העיר, יתנסו בנסיעה באוטובוסים, יבלו וילמדו בגן החיות, במדעטק במוזיאוני העיר חיפה ועוד.

ראש העיר, יונה יהב: "תכנית "רביעי שובר שגרה" תחשוף את התלמידים לתחומים מסקרנים וחדשים, תעודד יצירתיות, תחזק את תחושת השייכות לעיר ולמדינה, ותקדם את חשיבות החינוך הרלוונטי לתלמיד ולעתידו. כל מוסדות החינוך בעיר- גני ילדים, בתי ספר יסודיים ובתי הספר העל יסודיים, כולל החינוך המיוחד- יקיימו פעילות בשיתוף המשאבים הנפלאים שיש לעיר חיפה להציע- תרבות, ספורט וים, רפואה, מדע ואקדמיה ומרכזי תעשיה והייטק".

The post חדש במערכת החינוך העירונית: כתיבת מחזות, ספורט ימי ורובוטיקה, הם רק חלק מתכנית "רביעי שובר שגרה" אשר תחל לפעול השנה בכל שלבי הרצף החינוכי, מגן ועד י"ב. appeared first on פוזיציה!.

התיכון העירוני "חוגים" השיק את תכנית "ניצוצות", אשר נועדה לעודד את התלמידים, להיות אנשים חולמים, חוקרים ופורצי דרך

התוכנית החדשנית ופורצת הדרך, אשר הושקה בהתאם לחזון בית הספר, מיועדת לתלמידי שכבת ז' של בית הספר ומתמקדת בהעשרת עולמם ובהרחבת אופקיהם של התלמידים.

במסגרת התכנית, המתקיימת אחת לשבוע, בימי רביעי, זוכים תלמידי השכבה למפגש עם עולם תוכן מגוון ויוצא דופן.

התכנית הינה חלק ממיזם של מחלקת החינוך בעיריית חיפה, שבה כל תלמידי העיר לומדים יום לימודים שונה ומשמעותי, "שובר שגרה". התכנית מבוססת על עקרון הרלוונטיות, הקהילתיות והבחירה, עקרונות אשר ביה"ס פועל לאורם.

במסגרת תוכנית "ניצוצות" מתנדבים מכל תחומי העשייה והעיסוק, כמו: אומנות הקליגרפיה, צרכנות נבונה, הנדסה וטכנולוגיה, משק המים, אדריכלות, מנהל עסקים, גישור ועוד, מעבירים מהידע והניסיון שצברו לתלמידים, במשך 4 שבועות, במפגשים מעוררי השראה. לצד ההרצאות הפרונטליות, יוצאים התלמידים לסיורי שטח המאפשרים להם להכיר מקרוב את עולם העשייה בתחומי ה"ניצוץ" אותם בחרו.

מטרתה של תכנית זו, היא להעניק לתלמידים מודלים חיוביים והשראה – דמויות אשר ידליקו בהם "ניצוץ" לתחומים שונים, ויפתחו אצלם מיומנויות חשובות להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21 והשתלבות מיטבית בעולם התעסוקה העתידי. תכנית "ניצוצות" מציעה לתלמידים חופש בחירה מלא, כאשר מדי ארבעה שבועות הם מוזמנים לבחור תחום חדש המעניין אותם, ולהתנסות ב"ניצוץ" נוסף, ובכך לחשוף את עצמם לעשרות תחומים מגוונים עד תום שנת הלימודים.

The post ניצוצות של למידה appeared first on פוזיציה!.

שישה עשר תלמידי ותלמידות שכבת כיתות ו' מבית הספר היסודי "דגניה" נבחרו לקורס ייחודי אשר יחשוף בפניהם את עולם המנהיגות בתחום הטכנולוגיה, ויאפשר להם להתנסות באתגרים שונים. בתום הקורס, צפויים התלמידים להקים בבית הספר חדר טכנולוגי חדשני, בו הם ידריכו לצד מורים מקצועיים את תלמידי בית הספר הצעירים.

במסגרת הקורס, אותו מובילה היחידה למצוינות במינהל החינוך בעיריית חיפה יחד עם "הדרך החדשה"- התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, התלמידים והתלמידות ירכשו ידע מתקדם בתחום הרובוטיקה, בהנחיית מנחים מחברת "רובוטיקס"- המתמחה בהוראה משלבת טכנולוגיה. בנוסף לכך, יעברו התלמידים סדנת טיפוח מנהיגות, שתועבר על ידי "החברה למורשת בן גוריון". במהלך הקורס התלמידים יידרשו ליישם את הידע שרכשו, במסגרת בניית חדר "דגניה- טק" חדשני, שבו יפעלו רובוטים ומדפסות תלת מימד.

טניה גולדין, מנהלת בית ספר "דגניה": "טיפוח המנהיגות בתחומים הטכנולוגים תספק לתלמידים הצעירים כלים להשתלבות טובה בעולם הדיגיטלי, תוך חיזוק תחושת השייכות והזהות שלהם, וצמצום הפערים החברתיים והכלכליים. אנו מאמינים ביכולות של התלמידים לבחור את הנושאים שמסקרנים אותם, ולאפשר להם ללמוד את המיומנויות הנדרשות כדי להוביל בכל תחום".

בבית הספר היסודי "דגניה" שבקריית חיים מערבית לומדים 250 תלמידים. בית הספר שם דגש על טיפוח כישורי מנהיגות בתחומים שונים, במטרה להעצים את התלמידים ולהעניק להם הזדמנות ליזום ולהוביל את הקהילה. בין התכניות שפועלות בבית הספר: "מנהיגי הפסקות" אשר מסייעים לילדים צעירים להשתלב חברתית באמצעות משחק, "מנהיגי חממות לימודיות", "מנהיגי אורח חיים בריא", "מנהיגי מיחשוב" ועוד.

The post סיירת מנהיגות טכנולוגית הוקמה בבית ספר דגניה appeared first on פוזיציה!.

מרכז ייחודי לחדשנות בתחומי הטכנולוגיה והסייבר יוקם לאחר חופשת החגים בתיכון קרית חיים. המרכז יפעיל תכניות ייחודיות בהן ישתתפו תלמידי כיתות ז' עד ט' מחטיבות הביניים "שקד" ו"דגן".

התכניות הטכנולוגיות בתחום הסייבר יופעלו על ידי מדריכי "בית מילר- המרכז לתקשורת ודיגיטל", ויכללו ליגת ספורט- אלקטרוני E-SPORT , קורס מידול ופיתוח במיינקראפט והעשרה חווייתית לימודית באמצעות טכנולוגיית "מציאות מדומה". כל התכניות יופעלו הן במסגרת שעות הלימודים והן לאחר מכן- בשעות אחר הצהריים. כמו כן, במערכת הלימודים בחטיבות הביניים תשולב תכנית "גשרים", אותה יוביל בית הספר בשיתוף יחידת 8200 באמ"ן, אכ"א (אגף כח אדם) וחיל חינוך ונוער בצה"ל.

ליגת הספורט האלקטרוני E-SPORT תורכב מקבוצות בנות חמישה שחקנים מכל שכבה, בכל אחת מחטיבות הביניים. במהלך השנה ישפרו התלמידים את מיומנויות הגיימינג, תוך הבנת חשיבות העבודה הקבוצתית, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות. הקבוצות יתחרו זו בזו ומול קבוצות מבתי ספר אחרים ובסוף השנה יתקיים טורניר עירוני.

קורס מידול ופיתוח במיינקראפט יאפשר לתלמידים לפתח חשיבה יצירתית בדרך של למידה חוויתית. במסגרת התוכנית, אשר תיפתח בשכבת כיתות ח', ילמדו התלמידים כיצד לתכנת בתוכנת מיינקרפט, החל משלב הבסיס ועד לטכניקות מתקדמות. התלמידים יגלו כיצד לבנות עולמות ממוחשבים, ליצור מבנים ייחודיים ולהפוך רעיונות מופשטים לתוצרים מרשימים. לאחר שילמדו את יסודות הבנייה, יתחלקו התלמידים לקבוצות יוצרות, וכל קבוצה תידרש להתמודד עם משימה לבנות מבנה מרכזי בקריית חיים, כמו מבנה חינוך ציבורי, גן משחקים, תיאטרון ועוד. בסיום הלימודים בקורס יציגו התלמידים את התוצרים לקהילה.

בנוסף לפעילות במרכז, תפעל השנה בשתי חטיבות הביניים בקריית חיים תכנית "גשרים", אותה יובילו יחידות שונות בצה"ל. התכנית מתמקדת בקורסי מבוא להייטק תוך מתן דגש לפיתוח מיומנויות בתחומי החשיבה החישובית, פתרון בעיות וחיזוק תחושת המסוגלות בקרב תלמידים. במסגרת התכנית, התלמידים יתנסו בכתיבת קוד, פיתוח אפליקציות סייבר להגנה והתקפה ועוד.

לאחר שעות הלימודים, החל משעות אחר הצהריים ייפתחו בבית הספר מגוון רחב של סדנאות חדשנות וטכנולוגיה, אליהם יוכלו להירשם כלל תושבי קרית חיים וקרית שמואל.

חני גרינברג, מנהלת תיכון קרית חיים: "תיכון קריית חיים מטפח תרבות של מצוינות תוך פיתוח מסוגלות אישית ויכולות מגוונות. אנו רואים חשיבות רבה בהכנת הנוער לחיים, והתאמת סגנונות הלמידה בבית הספר למציאות המשתנה. השנה שמנו לנו למטרה לקדם את תחומי הטכנולוגיה והחדשנות, לצד שמירה על ערכי בית הספר לקידום ספורט ואורח חיים בריא, חינוך לערכי נתינה וקבלת השונה העמקת תחושת השייכות והמעורבות החברתית".

The post מרכז לטכנולוגיה וחדשנות יוקם בתיכון קרית חיים appeared first on פוזיציה!.

*חוקרי בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה,  גילו כי נחילי המדוזות שוחים באופן קולקטיבי לכיוון מערב, דבר שעשוי לתרום להישרדותם

            נחילי המדוזה הנפוצה בישראל, החוטית הנודדת, מכוונים את שחייתם לכיוון מערב באופן שמשפיע על כיוון ההתקדמות שלהם, כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני ופורסם בכתב העת היוקרתי Current Biology. "עד עתה נהוג היה לחשוב כי נחילי המדוזות שוחים באופן אקראי ושהתנועה שלהם במרחב מוכתבת אך ורק ע”י זרמי הים, אולם בזכות שיטות מחקר חדשניות מצאנו כי לאורך חופי הארץ המדוזות שוחות לכיוון מערב, כלומר נגד כיוון הגלים", אמר ד"ר יואב להן מהחוג למדעים גאו ימיים באוניברסיטת חיפה עורך המחקר.

            המדוזות שייכות למערכת הצורבנים וקימות כבר כ -500 מיליון שנה כמעט ללא כל שינויים מורפולוגים – ועדיין, במובנים רבים, רב הנסתר על הגלוי לגבי מה שיודעים החוקרים לגביה. אחת הסוגיות המסקרנות בכל הקשור לנחילי המדוזות קשורה ליכולת לנסות ולהבין את דפוסי הנדידה של הנחילים ואת מסלולי התנועה שלהן לאורך חופי הארץ. חוסר יכולת זו מקשה על ההיערכות לקראת הגעתן של גופים שונים כגון תחנות כוח ומתקני התפלה. "אילו המדוזות היו פסיביות, כלומר ללא יכולת תנועה עצמית ולמעשה נסחפות בעזרת הזרמים בלבד היינו יכולים לחזות את התנועה של הנחילים. העובדה שאנחנו לא מצליחים העידה על כך שיש למדוזות יכולות שחייה, שאנחנו עדיין לא מצליחים להבין", אמרו החוקרים.

במחקר הנוכחי ביקשו ד"ר להן וצוות חוקרים וחוקרות מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני יחד עם חוקרים מהטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ת"א, לבדוק ולהבין את דפוסי הנדידה של נחילי החוטית הנודדת בחופי הארץ – וכך לנסות ולהבין את יכולות השחייה של המדוזות.

שלב איסוף הנתונים במחקר היה מורכב מאוד והחוקרים השתמשו בשיטות חדשניות לצורך כך. בשלב הראשון מטוס קל חג לאורך קו החוף החל מחופי אשקלון בדרום ועד חופי נהריה בצפון במטרה למפות את תפוצת הנחילים, ולאתר את הנחילים הגדולים. בשלב השני, עקבו וצילמו החוקרים את כיוון התקדמות של הנחילים באמצעות רחפנים שהופעלו מספינת מחקר ששטה בקרבת הנחילים. בשלב האחרון בחנו החוקרים את כיוון השחייה של הנחילים ביחס לזרמי הים ולכיוון גלי הים. "השימוש בשיטת מחקר ייחודית  שמבוססת על  איסוף נתונים ממטוסים קלים, רחפנים וספינות מחקר אפשרה לנו לאפיין את דפוסי השחייה והתנועה של אלפי מדוזות ולנתח אותם בעזרת מודלים מתמטיים", אמר ד"ר להן.

            כאמור, החוקרים גילו כי נחילי המדוזות ממין חוטית נודדת מגלות יכולות ניווט. הן שוחות ביחד באופן רציף וללא הפסקה במהירות של כ – 10 ס"מ בשנייה לכיוון מערב, נגד כיוון הגלים, מרחיקות את עצמן מהחוף ובכך מגדילות את יכולת ההישרדות שלהן. עוד הם הוסיפו כי דפוסי השחייה עשויים להשתנות בין מינים שונים של מדוזות  וסביבות ימיות שונות. "כאשר הזרמים החזקים של גאות ושפל הם הדומיננטיים, ייתכן שהמדוזות יכוונו את שחייתן נגד הזרם ולאו דווקא נגד הגלים, כדי להפחית את הסיכון להישטף לחוף. במקרים אחרים, מדוזות עשויות דווקא להעדיף להישאר בקרבת החוף במפרצים או בשפכי נהרות, ולכן שחייה לכיוון הים הפתוח אינה תמיד הבחירה המועדפת. המטרה בסופו של דבר היא להגיע למקום שבו סיכוי השרידות שלהן היא הגבוהה ביותר".

אז למה המדוזות מגיעות בכל זאת לקרבת החוף, ובמקרים רבים אף נשטפות לחוף ומתות? לדברי החוקרים,  הכיוון ומהירות התנועה הסופיים של המדוזות נובעים משילוב של השחייה ושל הסחף ע"י הזרמים והגלים. כשאין גלים והזרם חלש – התנועה תקבע ע"י השחייה בלבד. לעומת זאת כאשר הסחף חזק, תהיה לו השפעה משמעותית על התנועה. "כך למשל, אחרי סערות הרבה מדוזות מגיעות לחוף, כי השחייה לא יכולה להתגבר על הסחיפה שנוצרת ע"י הגלים. מה שברור הוא שנחילי המדוזות אינם נסחפים באופן פסיבי לכיוונים שונים. המחקר מקדם אותנו ביכולת להבין את התנועה של המדוזות ואולי אף לחזות בעתיד מתי הנחילים יגיעו לרצועות החוף ומתי הם יעזבו ", סיכמו החוקרים.

The post נחילי המדוזה הנפוצה בישראל, החוטית הנודדת, שוחים לכיוון מערב ולא נסחפים באופן אקראי לכיוונים שונים appeared first on פוזיציה!.

בשלב האזורי של אולימפיאדת החלל שהתקיים אתמול (יום ד, 15.05.24) במכללת אורט בראודה בכרמיאל נבחרה הנבחרת מאליאנס "חלליאנס" להיות אחת משלוש הקבוצות שייצגו את הצפון באולימפיאדת החלל הארצית שתתקיים בחודש הבא.

האולימפיאדה, המתקיימת ביוזמה ובמימון של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה בשיתוף הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה, מתקיימת מידי שנה במטרה לחשוף את התלמידים לטכנולוגיות חלל שונות, לחשיבה יזמית ולפתרון אתגרים פורצי דרך בתוכן מתקדם בתחום החקר ותעשיית החלל.

עשרה בתי ספר התמודדו בתחרות האזורית. שלוש מתוכן עלו לגמר הארצי. הנבחרת של חטיבת הביניים אליאנס כוללת קבוצת תלמידים חובבי חלל, אשר התכוננו לתחרות שבבסיסה למידה עצמאית, באמצעות קריאת כתבות, מאמרים, סרטונים, התנסות בכתיבת קוד ובשימוש בבינה מלאכותית.

הקבוצות המתחרות באולימפיאדה נדרשו לתכנן רכב חלל להתיישבות במערכת השמש. הקבוצה מאליאנס בחרה לתכנן רכב שיתיישב במאדים, שם אולי בעתיד ייתכנו חיים.

התלמידים התנסו בתהליך התיכנון ההנדסי, למדו על אתגרים בחלל, על סוגי רכבי חלל ותכננו את הרכב שלהם כך שיותאם לצרכים. הם יצרו ניסוי שבדק את עמידות רכב החלל וכתבו קוד ליצירת מערכת בינה מלאכותית בחלל. חבר השופטים קבע כי הקבוצה הפגינה חדשנות ויצירתיות במידול בתלת מימד ועיצוב דגם דיגטאלי.

כעת, תחל הקבוצה להיערך לאולימפיאדת החקר הארצית שתתקיים בחודש הבא, בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

The post נבחרת החלל של אליאנס העפילה לשלב הגמר הארצי באולימפיאדת החלל על שם רמון appeared first on פוזיציה!.

450 תלמידי תיכון מ- 35 בתי ספר בארץ השתתפו בתחרות הלאומית לרובוטיקה והנדסה שהתקיימה אתמול (7.5) במרכז הטכנולוגי ליזמות של מינהל החינוך בעיריית חיפה.

התחרות מתקיימת כבר יותר משני עשורים כחלק מפעילות מינהל החינוך הטכנולוגי של משרד החינוך בארץ.

השנה הוצגו בתחרות מעל 130 פרויקטים בנושאי רובוטיקה בשירות האדם והחברה, חדשנות ויצירתיות ומערכות תיב״מ (תכנון באמצעות מחשב), וכן התקיימו תחרויות טכנולוגיות ובהן רובונר- כיבוי שריפות באמצעות רובוט, תחרות מידול CAD ותחרות אולימפידע. חבר השופטים של התחרות כלל מורים מובילים של משרד החינוך מהאגף לחינוך טכנולוגי בראשותו של ד״ר אהרון שחר ובהובלתו של מפקח מגמת מכונות ד"ר ירון דופלט.

תלמידי המגמות הטכנולוגיות – הנדסיות שהשתתפו בתחרות החלו לעבוד על הפרויקטים כבר בתחילת שנת הלימודים, והיה עליהם למצוא פתרונות לבעיות בחיים האמיתיים באמצעות רובוטים. פרויקטים רבים זכו להתעניינות ובהם רובוט הנשלט ע"י רופא ומעניק טיפול בחולים מבודדים, וכן רובוט שמאתר מוקשים באופן עצמאי ומסמן אותם עם ספריי צבע.

אחד הפרויקטים שריגשו מאוד את צוות השופטים הוא רובוט שהומצא ע"י תלמידי תיכון דרכא מאשקלון בו יצרו שני רובוטים שנמצאים במנהרה שבנה החמאס, כשעל הרובוט האחד מותקנת מצלמה ומטרתו לאתר את הרובוט השני שבורח, לצלם את השטח עבור חייל שנמצא מחוץ למנהרה, לתפוס את הרובוט שברח ולהוציאו מהמנהרה.

ממינהל החינוך נמסר: "מערכת החינוך של חיפה גאה להיות בית לחדשנות טכנולוגית- מדעית. הקבוצות שהשתתפו בתחרות שנערכה במרכז הטכנולוגי, הציגו מודלים פורצי דרך שיהוו אבני דרך לשיפור איכות חיי האדם בתחומים רבים בארץ ובעולם".

The post התחרות הלאומית לרובוטיקה והנדסה התקיימה במרכז הטכנולוגי ליזמות appeared first on פוזיציה!.

כזכור, מאז ה- 15.10.23 ועד היום נפגשו תלמידי החינוך המיוחד במרכזים הפרא-רפואיים אותם פתחו מינהל החינוך והמתי"א ברחבי העיר.

החל ממחר (יום ג', 24.10.23), ילמדו תלמידי כיתות החינוך המיוחד בבתי הספר הרגילים בלימודים פרונטליים. המפגשים יתקיימו לפחות יום בשבוע, למשך 3 שעות בכל פעם. בשאר הימים, הלמידה תהייה מקוונת.

תלמידים הלומדים בבתי הספר של החינוך המיוחד יגיעו לבתי הספר בתדירות גבוהה יותר, בהתאם למרחבים המוגנים העומדים לרשות בית הספר. תלמידי בית ספר אופקים ילמדו בבית ספר גיל.

החל מיום רביעי, גם גני הילדים של החינוך המיוחד ילמדו באופן פרונטלי פעמיים בשבוע, ובסך הכל שש שעות שבועיות.

הלימודים יתקיימו בהתאם להנחיות פיקוד העורף, תחת שמירה, במרחבים מוגנים או בכיתות שמהם ניתן להגיע למרחב מוגן תוך דקה מרגע שתישמע אזעקה.

הודעות מפורטות על מועדי המפגשים יועברו להורים ע"י מנהלי בתי הספר וגני הילדים במהלך היום.

השמרטפיות אותן פתחה העירייה עבור ילדי עובדי בתי החולים, כוחות הביטחון והעובדים החיוניים, ימשיכו לפעול כרגיל.

כמו כן, בימים הקרובים צפויים להיפתח בהדרגה ובהלימה למיגון , המערכות הקהילתיות בבתי הספר, ופעילות החוגים לילדים בקבוצות קטנות ובכפוף למדיניות ההתגוננות העדכנית כפי שתקבע ע"י פיקוד העורף.

The post "החל ממחר יעברו תלמידי החינוך המיוחד מהמרכזים הפרא- רפואיים לבתי הספר appeared first on פוזיציה!.

*מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"

האם נטיה חברתית  ייחודית לאדם? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת  COMMUNICATIONS BIOLOGY מצא כי דגי צלף, להם אין את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאלה שאחראים על התנהגויות חברתיות, פעלו באופן חברתי כלפי חבריהם, והפסיקו לפעול כך כאשר חשו "מרומים". 

"ממצאי המחקר מראים כי אפילו דגים מדגימים התנהגויות חברתיות מורכבות, מה שיכול להצביע על כך חברתיות היא נטייה אבולוציונית בקרב מיני חיות שונים. כנראה שלתכונות חברתיות אלו זו יש חשיבות הישרדותית גם בחברות שיתופיות וגם בחברות תחרותיות, כמו הדגים שחקרנו", אמרה ד"ר אורית נפחא, מאוניברסיטת חיפה, עורכת המחקר.    

בני האדם פועלים רוב הזמן בהקשרים חברתיים ותלויים באחרים לצורך הישרדות ומכאן הבנת הכוונות וההתנהגות של אחרים הינה יכולת חשובה המאפשרת לנו, בני האדם, לשרוד בהצלחה בסביבה חברתית. לטענת החוקרים, כיום בספרות המחקרית יש הטייה להתמקד במעורבות האזורים "הגבוהים",הקורטיקלים, במוח בחקר התנהגויות חברתיות, מה שמייצר הטיה בשיוכם לפונקציות "גבוהות" תוך כדי הזנחת תרומתם האפשרית של האזורים "הסאבקורטיקלים" שהתפתחו מבחינה אבולוציוניות בשלבים מוקדמים יותר.

במחקר הנוכחי ביקשו ד"ר נפחא, תלמידת המחקר דנה וילקר , פרופ' סימון שמאי צורי ופרופ' שי גבאי מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה והמכון לעיבוד מידע וקבלת החלטות (המעמק"ה) באוניברסיטת חיפה, לבדוק את הבסיס האבולוציוני להתנהגויות של שיתוף פעולה חברתי והוגנות חברתית וכיצד התנהגויות אלה באות לידי ביטוי במינים תחרותיים חסרי קורטקס. כמודל המחקר השתמשו החוקרות בדגי הצלף (Archerfish) הידועים כדגים תחרותיים, ולעיתים אף קלפטומנים, ללא קליפת מוח מפותחת, בעלי יכולת טבעית של ציד חרקים על ידי ירי של סילון מים. דגי הצלף אף מסוגלים ללמוד ולהבחין בין גירויים מלאכותיים המוצגים להם על גב מסך מחשב כחלק מניסוי, ולהגיב אליהם על ידי התזת סילון מים כתמורה לתגמול (מזון).

לצורך המחקר החוקרים השתמשו באקווריום זוגי המחולק לשניים בעזרת מחיצה שקופה כאשר בכל צד יש דג צלף שאינו יכול לעבור מצד לצד וכל דג קיבל אוכל בצד שלו. בניסוי הראשון, לדג היורק ניתנה האפשרות לבחור בין שתי מטרות: מטרה לא חברתית  (לדוגמא כוכבית שחורה) שכאשר הוא יורק עליה, רק הוא מקבל תגמול, ומטרה חברתית (למשל כוכבית אדומה), שכאשר הדג יורק עליה הוא מקבל אוכל ובנוסף גם הדג השני שנמצא מעבר למחיצה מקבל אוכל. הצבעים שונו בשלב השני של הניסוי, כל שכל צבע שימש גם לתגמול אישי וגם לתגמול משותף, וזאת כדי למנוע הסבר חלופי לפיו הדגים מעדיפים צבע מסוים, ולאו דווקא התנהגות חברתית.

בשני השלבים, כל הדגים במחקר העדיפו תמיד את המטרה החברתית – כלומר, אוכל גם להם וגם לחברם שמעבר לזכוכית.

לאחר מכן בניסוי ביקורת הוציאו החוקרים את הדג הפסיבי מהצד השני של האקווריום והדגים היורקים התבקשו לבחור שוב בין 2 מטרות: האחת תגמלה באוכל רק אותם והשנייה תגמלה אותם ואת הצד הריק של האקווריום. תוצאות חלק זה הראו כי ללא דג בצד השני, לא הייתה ההעדפה לדגים לגבי מטרה כזו או אחרת.

לבסוף בניסוי האחרון, החוקרים בחנו מה קורה כאשר הדג הפסיבי מקבל יותר מזון מהדג האקטיבי. במצב זה המטרה חברתית תגמלה את היורק בפיסת אוכל אחת ואת הדג הפסיבי בשתי פיסות מזון ואילו מטרה לא חברתית תגמלה רק את הדג היורק בפיסת אוכל יחידה. בשלב זה הדגים היורקים הפסיקו לבחור במטרה החברתית, שתגמלה אף יותר את חברם.

מתוצאות כל הניסויים עולה כי אף דגים החיים בסביבה חברתית תחרותית יפגינו התנהגות חברתית כל עוד התגמול הוא שווה אבל יפסיקו בכך אם הדג השני מרוויח יותר מהם. "המחקר מדגים לראשונה בתנאי מעבדה שדג הצלף הידוע כדג תחרותי, מתנהג באופן פרו-חברתי בתנאים מסוימים ומפסיק לנהוג כך כאשר התוצר מייצר מצב לא שוויוני. יתרה מזאת, עד כה מרבית המחקרים בחנו חיות חברתיות ושיתופיות המגדלות ביחד צאצאים. מחקר זה מראה לראשונה התנהגות חברתית במינים תחרותיים וקלפטומנים כך שאמנם מדובר בהתנהגות חברתית אך יתכן שבסיסה שונה", אמרה ד"ר נפחא.

The post התנהגות פרו חברתית בדגים appeared first on פוזיציה!.

"ידידי, אנחנו נמצאים במלחמה", מישירה ראש הממשלה גולדה מאיר את מבטה למצלמה, ואז ממשיכה, "בארץ ישראל אין אף יהודי אחד שאינו מאמין שבסופו של דבר נצא מנצחים". הדברים נאמרו על ידי מאיר בשנת 1948 בפני האספה הכללית של מועצת ההסתדרויות היהודיות בשיקגו, אבל מעולם לא צולמו. הסרטון, שהוקרן אתמול (יום שלישי) באירוע הבוגרים השנתי של תוכנית רודרמן לחקר יהדות ארצות הברית של אוניברסיטת חיפה שעסק בשימוש ב-AI בחקר ההיסטוריה, יוצר כולו על ידי טכנולוגיה של בינה מלאכותית. פיתוח מבורך שיקרב בני נוער להיסטוריה של העם היהודי, או תמרור אזהרה לגבי יכולות הדיפ פייק של הבינה המלאכותית?

"הבינה המלאכותית מקדמת שיטות מחקר פורצות דרך ופדגוגיה חדשנית והיא ללא ספק יכולה לקרב את הקהל הרחב, ובני נוער בעיקר, לחומרים חשובים בחקר ההיסטוריה. גולדה מאיר הופכת בסרטון משם שהם אולי שמעו עליו לאישה בשר ודם, שמישירה אליהם מבט ומדברת אליהם", אמר ד"ר דויד ברק-גורודצקי, ראש תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית באוניברסיטת חיפה. "אנחנו יודעים על יכולת ההשפעה הגדולה של תכני ווידאו. ובעידן של ימינו, שאפשר להשתמש בקטעי ווידאו קצרים ברשתות החברתיות, כוחו של הווידאו אף עולה. מצד שני, ובוודאי בתור היסטוריוניים, היכולת לייצר תכנים היסטוריים אותנטיים לכאורה מאיימת על אמינות המחקר ההיסטורי, ומטשטשת את מושג האמת ביחס לעבר, ואף ביחס להווה".

לדבריו של ד"ר ברק-גורודצקי, גם במהלך הפקת הסרטון הקצר של גולדה מאיר, שנעשה בזכות אימון של תוכנת בינה מלאכותית על תמונות וסרטים של ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג של האוניברסיטה העברית וההסתדרות הציונית העולמית וארכיון "ביתמונה – תולדות עם ישראל בתמונות", שאלה זו עלתה. "כחלק הומוריסטי, אותו ביקשנו להקרין באירוע בלבד בפני קהל הבוגרים שלנו, ביקשנו מהתוכנה שתגרום לגולדה מאיר לברך את באי הכנס. והיא כמובן עשתה זאת. ולפתע שמנו לב שיצרנו 'תיעוד היסטורי' שלא היה ולא נברא. מייד הבנו שלמרות שזה ברור לנו שכולם יבינו שזה בצחוק, אנחנו חייבים להוסיף כיתוב ברור לכל אורך הקטע שאומר שהדברים לא נאמרו מעולם ויוצרו על ידי בינה מלאכותית".

גם ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי" הסבירה בדבריה באירוע על המנגנון שהופך את תכני הווידאו לכל כך משפיעים עבורנו, "המנגנון שמקבל את מירב המשקל בהחלטות שלנו, הוא המנגנון הרגשי. לכן כאשר אנו צופים בסרט, גם אם אנחנו יודעים שהסרט נעשה באמצעות בינה מלאכותית, החוויה שלנו מעובדת כחוויה אמיתית. זה מתרחש כי מוחנו לא התפתח בקצב של הטכנולוגיה ומבחינת ההתפתחות המוחית שלנו – החוויות הן אלו שמשפיעות ולא מה שאנחנו יודעים. התפיסות שלנו לא מכוונות לאמת או למציאות – הן מכוונות להישרדות ובהישרדות הרגש היה יותר משמעותי מהרציונאל".

אז מה יוליד העתיד – בעיקר בהקשר של חקר העבר? "הטכנולוגיה כבר כאן ונראה שאי אפשר להתעלם ממנה. אין ספק שיש כאן שאלות שחשוב שיעלו לדיון ציבורי ושעלינו לחשוב על רגולציה שתאזן נכון בין היתרונות לסכנות שבטכנולוגיה זו. בינתיים, חשוב לשים לב לכך שהווידאו שראיתם הגיע ממקור אמין ורציני – וכמו תמיד, להיות ביקורתי לגבי חומרים שלא ברור מה המקור שלהם", סיכם ד"ר ברק-גורודצקי.

"הסטודנטים והבוגרים שלנו הם השגרירים לשימור הקשר בין ישראל ויהדות ארצות הברית. אנחנו גאים על היכולת שלהם ליצוק תוכן חדש לקשר הזה, שהוא בעל חשיבות עליונה לזהות המשותפת שלנו. תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית באוניברסיטת חיפה יוצרת קבוצה מגובשת של ישראלים בעלי השפעה, שערים לערכים ולתפיסות של יהדות ארצות הברית ולחשיבות הקשר בין הקהילות היהודיות בישראל ובארצות הברית", אמר נשיא קרן משפחת רודרמן ג'יי רודרמן.

להורדת הסרטון המלא:

יצירת מידול ועריכת AI, תמיר נעים, Poststudio

תמונות וסרטים ששימשו לאימון הבינה המלאכותית:

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג של האוניברסיטה העברית וההסתדרות הציונית העולמית.

ביתמונה – תולדות עם ישראל בתמונות.

The post העתיד של חקר העבר appeared first on פוזיציה!.