באיזה סקטור יש הכי הרבה נשים ברמב"ם, איך בא לידי הביטוי מולטיטאסקינג נשי בבית החולים הגדול בצפון ומה הקשר בין תפקוד מיני, לניתוחי מוח ושירה בציבור. רמב"ם מצדיע לנשים שלו

ב-62% מתפקידי שדרת הניהול הבכירה במרכז הרפואי רמב"ם, נמצאות נשים המאיישות משרות שונות, כולן חיוניות לתפקודו השוטף של בית החולים הגדול בצפון ישראל. חלקן הגדול אף מבצעות תפקידים ניהוליים, לצד פעילות מחקרית וקלינית. נתונים אלו נאספו לרגל יום האישה הבינלאומי, אשר מצוין מידי שנה ב-8.3.

בסקטור הרפואי, עליו נמנים 1,400 עובדים ברמב"ם, נרשם נתון של 41% נשים (600). מתוך 2100 מעובדי מערך האחיות ברמב"ם, 1,600 (76%) הן נשים. בתחום מקצועות הבריאות עובדים ברמב"ם 1,300 עובדים, מתוכם 1,000 (77%) הן נשים, ובסקטור מנמ"ש (מנהל ומשק) חולשות הנשים על 66% מקבוצת העובדים הזו (950 מתוך 1,450). סה"כ מהווה הכח הנשי 66% (4,150) מתוך 6,300 עובדים רמב"ם.

ידע (נשי) זה כח (נשי)
בתוך כך, ביום חמישי האחרון, התקיים ערב נשי מעורר השראה במוזיאון המדעטק בחיפה, חלק ממסורת שהחלה ברמב"ם לפני שנתיים. משתתפות רבות הגיעו כדי לשמוע את המומחיות של רמב״ם, מרצות על נושאים מגוונים בהרצאות קצרות בסגנון TED.

יפעת מקלר, מטפלת מינית ועו״ס ממחלקת נוירואורולגיה ברמב״ם דיברה על התפקוד המיני בצל המלחמה ועל התמודדות של נשים וגברים לאחר הטראומות שחווינו החל מה – 7.10 – בחזית ובעורף וכלה באנשי המילואים הרבים שחזרו בסוג של פוסט טראומה .

אחריה עלתה פרופ׳ רחל גרוסמן, נוירוכירורגית פורצת דרך שדיברה על שבירת תקרת הזכוכית ועל הקשר בין טיסה וביצוע ניתוחי מוח מורכבים. בקהל היו מרותקים להרצאה ושאלו שאלות רבות על סוגי הניתוחים, על החיים מעוררי ההשראה של פרופ' גרוסמן ועל השילוב של עבודה ובית של מנתחת וסגנית מנהלת מחלקה.

לבסוף עלתה ליאת אריאל, הפסיכולוגית הראשית של רמב"ם ואחראית על הוועדה לחוסן ברמב״ם ובהרצאה מרגשת ומיוחדת הצליחה להפעיל את הקהל ולהעניק כלים פרקטיים שעוזרים להתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה וטראומה. אריאל הפעילה את את הקהל עם פעילות אינטראקטיבית, אשר הסתיימה בשירה משותפת לקהל כולו.

בתמונה, מימין לשמאל: עו"ד יפעת מקלר, פרופ' רחל גרוסמן וליאת אריאל בערב שכולו העצמה נשית במדעטק חיפה.

בווידאו – תקציר האירוע במדעטק חיפה

צילום: הקריה הרפואית רמב"ם

The post יום האישה הבינלאומי: מעל 60% ממשרות הניהול הבכירות ברמב"ם מאוישות על ידי נשים – appeared first on פוזיציה!.

ע"ש הרטה ופול עמיר

בראש בית הספר יעמוד פרופ' חיים ביטרמן, מבכירי מערכת הבריאות בישראל

המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה( אישרה היום בישיבתה את הקמתו באוניברסיטת חיפה, של בית הספר לרפואה ע״ש הרטה ופול עמיר שיפתח בשנת הלימודים האקדמית תשפ"ו.

נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי: "זהו יום היסטורי לאוניברסיטת חיפה ויום חג למדינת ישראל ובפרט לתושבי ותושבות הצפון. הזמן שחלף מאז השבעה באוקטובר, ביחד עם ההתקפות הבלתי פוסקות על העיר חיפה ועל אזור הצפון כולו, חידדו לכולנו את הצורך הדחוף בחיזוק מערך הרפואה בישראל ועד כמה זה משמעותי וחשוב להקים, דווקא, בחיפה, בית ספר נוסף לרפואה. יש לנו פה הזדמנות לא רק להרחיב ולשפר את לימודי הרפואה בישראל, אלא גם להתאים אותם לצרכים המיוחדים של אזור הצפון. אני רוצה להודות לשר החינוך יואב קיש על כך שדחף וקידם את הקמת בית הספר לרפואה, ליו״ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המל״ג פרופ׳ יוסי מקורי שסייע רבות  וכן לחברי המועצה להשכלה גבוהה על שאישרו את תוכנית הלימודים שהוגשה להם".

אוניברסיטת חיפה מבקשת להודות לגב' הרטה עמיר על מחויבותה רבת השנים למדינת ישראל ולצפון, ולשגשוגה של אוניברסיטת חיפה.

כאמור, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת חיפה ייפתח בשנת הלימודים האקדמית תשפ"ו, בשותפות עם שירותי בריאות "כללית", המרכז הרפואי כרמל ומחוז חיפה וגליל מערבי של "כללית". לתפקיד הדיקן מונה פרופ' חיים ביטרמן, מבכירי הרופאים בישראל, אשר הוביל מהלכים מרכזיים במערכת הבריאות. בית הספר יפעל במתכונת לימודים שש-שנתית, עם שכר לימוד אוניברסיטאי, ויהווה מרכז אקדמי מוביל להכשרת דור העתיד של הרופאים בישראל.

הקמת בית הספר מגיעה על רקע המחסור החמור ברופאים בישראל, כאשר המחסור ברופאים בצפון גדול וחמור הרבה יותר, בהשוואה למרכז. אחת מהמטרות המרכזיות של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת חיפה היא לחזק את הרפואה בצפון, לא רק דרך הלימודים וההכשרה הקלינית של הסטודנטים במרכזים הרפואיים של "כללית" , אלא גם באמצעות מתן מלגות ופעולות נוספות שיעודדו הישארות של  הבוגרים והבוגרות כרופאים בצפון.

ההחלטה על הקמת בית הספר לרפואה התקבלה הודות לסיועו ותמיכתו הבלתי מתפשרת של שר החינוך יואב קיש אשר הבין את חשיבות הקמת בית הספר היכול לשפר את המענה למחסור החמור ברופאים הקיים  בישראל, וכן בסיועו וקידומו של יו״ר הות"ת פרופ' יוסי מקורי.

           בית הספר לרפואה ע"ש הרטה ופול עמיר יהיה ייחודי במספר היבטים והוא יותאם לצרכים המתפתחים של עולם הרפואה במאה ה-21: הראשון הוא הדגש המיוחד שיינתן לשימושים הטכנולוגים החדשים בעולם הרפואה כמו רפואה מרחוק, ניטור ואבחון מרחוק, רפואה מבוססת מאגרי מידע ממוחשבים ועוד. ייחוד שני הוא הכשרה והבנה של המאפיינים המיוחדים של רפואה בקהילה, התופסת חלק גדול יותר ויותר בטיפול הרפואי . והייחוד השלישי הוא התמקדות והתנסות בהיבטים של שירותי רפואה אינטגרטיביים, בהם הרופא מתפקד באופן הדוק ושוטף עם נותני שירות רפואי נוספים כמו אחיות, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים ועוד. בתחום זה של הכשרה משולבת בית הספר לרפואה ישלב כוחות עם הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות של האוניברסיטה, המובילה בישראל בתחומיה.

בכדי להבטיח את ההיבטים הייחודים הללו, יוקם במסגרת בית הספר מרכז סימולציות מתקדם, שיכלול טכנולוגיה מתקדמת של AI ומציאות מדומה מצד אחד ומפגשים פנים מול פנים עם נותני שירות רבים ממגוון מקצועות בשרשרת השירות הרפואי, מה שיאפשר לסטודנטים להתנסות בצורה מציאותית ואמיתית באתגרים של הרפואה במאה ה-21.

            ראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת חיפה, פרופ' חיים ביטרמן: ״כבנה של העיר חיפה זו זכות גדולה עבורי לקחת חלק בהובלת תהליך הקמתו של בית הספר לרפואה באוניברסיטת המחקר הגדולה ביותר בצפון. בית הספר החדש שייפתח בקרוב יתבסס על הנכסים  האקדמיים של האוניברסיטה, מרכז רפואי כרמל, מחוז חיפה וגליל מערבי ומוסדות שירותי בריאות "כללית".  בית הספר החדש לרפואה יהיה מוקד של מחקר מצטיין, הקולט סטודנטים מעולים, שיצטרפו לרופאי העתיד של מדינת ישראל. בית הספר יבסס תשתית מחקרית בסיסית וכזו המשולבת עם המוסדות הרפואיים לצורך מחקר פורץ דרך במדעי הבריאות.

ד"ר אבי גולדברג מנהל מרכז רפואי כרמל: "כמנהל מרכז רפואי כרמל מקבוצת כללית אני גאה על היותנו שותפים בכירים בהקמת בית הספר החדש לרפואה באוניברסיטת חיפה. בית הספר הזה יהיה נדבך משמעותי בהזדמנות לפתח בצפון שירותי רפואה מצוינים ולצמצם את הפערים בבריאות. יחד נקים בית ספר לרפואה מצוין וחדשני שיהיה מחובר באופן הדוק לסביבתו ולצרכיה הרפואיים".

The post אושרה הקמת בית הספר לרפואה appeared first on פוזיציה!.

לאחר שלא התקיים במהלך שנת 2024 כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", חזר אירוע המחקר השנתי של רמב"ם לקדמת העשייה המחקרית, עם מספר נתוני שיא של מחקרים ביוזמה של חוקרים ורופאים מבית החולים – ממגוון דיסיפלינות קליניות

אירוע יום המחקר מארח השנה אורחים מובילים בתחומם ממוסדות המחקר הנחשבים בישראל הן להרצאות והן לנטוורקינג, עם חוקרים מתחומים שונים, כשבין השמות ניתן למצוא את פרופ' יפעת מרבל ממכון ויצמן, ויעקב ניצן, יזם, ששיתף את הקהל החוקר באתגרים הגדולים של חברה קטנה, העומדים בפני הצוות בבואם לפתח מכשור רפואי.

לקראת יום המחקר הוגשו על-ידי חוקרי בית החולים 160 תקצירי מחקרים, מהם נבחרו 7 תקצירים מצטיינים שהוצגו על הבמה לפני הקהל, במגוון נושאים, החל מטיפולים חדשניים לסרטן שחלה, הדמיות חדשות למחלות לב, ניטור ילדים בטיפול נמרץ, ועוד. בנוסף, לובי בית החולים אירח במהלך השבוע 80 פוסטרים מצטיינים של חוקרי וחוקרות בית החולים ממגוון תחומים, מה הביא לחשיפתם בפני אלפי העוברים והשבים שנכנסים לרמב"ם מידיי יום.

ד"ר יניב דותן, מנהל מכון ריאות ברמב"ם וממארגני יום המחקר: "אני שמח שהחלטנו לקיים את יום המחקר השנה למרות המצב הביטחוני. כשתכננו את יום המחקר, בית החולים פעל מקומה 3- בחניון התת-קרקעי והממוגן, והיו אזעקות מדי יום, אבל קבענו תאריך וקיווינו לטוב. אני שמח שאנו בתקופה שקטה ובעיקר על תהליך החזרת החטופות והחטופים, דבר המאפשר קיום שגרה עם מעט פחות חרדה ויותר שמחה.

פרופ' ליאור גפשטיין, מנהל אגף המחקר ברמב"ם: "אגף המחקר ברמב"ם הוא ביתם של מאות חוקרות וחוקרים, ואנשי צוות רפואי העוסקים במגוון תחומי מחקר בסיסי, תרגומי, וקליני. יום המחקר ברמב"ם הוא לא רק תצוגה של הישגים מדעיים, זהו חלון לעתיד הרפואה. חוקרות וחוקרים, רופאות ורופאים, סטודנטים ומובילי דעה מתכנסים יחדיו כדי לשתף תגליות, להציג חידושים ולשאול את השאלות שישנו את פני הרפואה. האירוע כולל הרצאות מפתח של חוקרים מובילים מהארץ, הסיפורים מאחורי מיזמי חדשנות וטכנולוגיות רפואיות ששינו את פני הרפואה, תצוגות פוסטרים המציגות את מיטב המחקרים של חוקרי בית החולים, ומושבי דיון אינטראקטיביים."

בתמונות: חוקרי רמב"ם פוגשים את הקהל לצד התקצירים הנבחרים במהלך אירועי יום המחקר בקמפוס רמב"ם.
צילום: דוברות רמב"ם

The post גדול יותר מאי פעם: כך נראה יום המחקר 2025 ברמב"ם appeared first on פוזיציה!.

סקירת מערכות מוקדמת, הנקראת לעיתים "סקירה ראשונה", היא בדיקת אולטרסאונד המבוצעת בשליש הראשון של ההיריון. זוהי אחת הבדיקות החשובות ביותר במעקב ההיריון, שמטרתה להעניק להורים מידע מקיף על התפתחות העובר ולזהות מומים או בעיות מבניות בשלבים מוקדמים מאוד.

מהי סקירת מערכות מוקדמת?

סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקה רפואית המאפשרת לרופא לבדוק את האיברים המרכזיים בגוף העובר. הבדיקה מתמקדת באבחון תקינות המוח, עמוד השדרה, הלב, הגפיים, ומערכות פנימיות נוספות. בזכות הטכנולוגיה המתקדמת המשמשת את הבדיקה, ניתן לקבל תמונה ברורה על מצב העובר והתקינות של התפתחותו.

מתי עושים סקירת מערכות מוקדמת?

הבדיקה מתבצעת בין השבועות 14 ל-17 להיריון, כאשר איברי העובר כבר מפותחים מספיק כדי שניתן יהיה לבחון את מבנם, אך מוקדם מספיק כדי לאפשר מעקב או המשך בירור במידת הצורך.

האם ניתן לזהות בבדיקה את כל המומים?

סקירת מערכות מוקדמת מספקת תמונה ראשונית ומעמיקה של מבנה העובר, אך היא אינה מאפשרת זיהוי של כל המומים האפשריים. בעוד שרבים מהמומים המבניים ניתנים לגילוי בבדיקה זו, ישנם מומים קטנים או מצבים שמתפתחים בשלבים מאוחרים יותר של ההיריון ולא ייראו בשלב זה. לכן, הבדיקה אינה מחליפה את סקירת המערכות המאוחרת, אלא מהווה חלק משלים ממנה.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת על ידי רופא מומחה באולטרסאונד, ובמהלכה סורקים את גוף העובר באמצעות מתמר. ברוב המקרים, הבדיקה מתבצעת בגישה בטנית, אך אם המידע אינו מספיק ברור, ייתכן שהרופא ימליץ על סקירה נרתיקית לקבלת תמונה מדויקת יותר.

מה היתרון בביצוע סקירה מוקדמת?

היתרון המרכזי של סקירת מערכות מוקדמת הוא האפשרות לזהות מוקדם בעיות מבניות או מומים. גילוי מוקדם מאפשר להורים ולצוות הרפואי זמן נוסף לבירור, מעקב, ותכנון ההתנהלות בהמשך ההיריון. בנוסף, הבדיקה מאפשרת להורים חוויה מרגשת של מפגש עם העובר, הכוללת לעיתים גם קביעת מין העובר בשלב מוקדם.

מה ההכנות לבדיקה?

אין צורך בהכנות מיוחדות לפני סקירת מערכות מוקדמת. עם זאת, מומלץ לשתות מעט מים לפני הבדיקה, שכן שלפוחית שתן מלאה עשויה לשפר את נראות העובר באולטרסאונד בגישה בטנית.

מה המשמעות של סקירת מערכות מוקדמת בתלת־ממד?

טכנולוגיית תלת־ממד מאפשרת קבלת תמונה תלת־ממדית של העובר, המוסיפה מידע חזותי מרשים ומפורט יותר על מבנה האיברים. הבדיקה בתלת־ממד אינה מחליפה את הבדיקה הדו־ממדית, אלא מהווה תוספת, ולעיתים משמשת להדגמה טובה יותר של מבנים מורכבים.

בתוך כמה זמן אקבל את התוצאות?

בדרך כלל, הרופא מעביר את התוצאות מיד לאחר הבדיקה, תוך הסבר מפורט על הממצאים. במקרים שבהם נדרש בירור נוסף, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות או מעקב.

האם ניתן לזהות בוודאות את מין העובר?

בסריקת מערכות מוקדמת ניתן לעיתים לזהות את מין העובר, במיוחד אם תנוחתו מאפשרת זאת. עם זאת, בשלב זה קיימת אפשרות לטעויות, ולכן הרופא עשוי להמליץ להמתין לאישור נוסף בסקירת המערכות המאוחרת.

סיכום

סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקה חשובה ומרכזית במעקב ההיריון. היא מעניקה להורים הזדמנות ללמוד על התפתחות העובר בשלב מוקדם ולהבטיח שההיריון מתקדם בצורה תקינה. לצד זאת, היא מהווה גם רגע מרגש ומחבר עבור ההורים לעתיד. מומלץ לבצע את הבדיקה אצל רופא מומחה ובמכון המצויד בטכנולוגיה מתקדמת, כדי להבטיח תוצאות מדויקות וחוויה נעימה.

The post סקירת מערכות מוקדמת – בדיקה ראשונה להערכת התפתחות העובר appeared first on פוזיציה!.

שנה חדשה נולדת: אנסטסיה רומנצ'וק פרנקל (בת 33) וגנאדי (32) מחיפה, קיבלו את המתנה הכי גדולה שאפשר לבקש לשנה האזרחית החדשה — תינוק מקסים שמצטרף למשפחה.

הלידה, שאירעה בשעה 1:29 אחרי חצות, היתה קלה ומהירה, ובסופה נולד לבני הזוג ילדם השני, לו המתינו מספר שנים, במשקל של 3.430 ק"ג.

בני הזוג מסרו כי הם מאושרים מחווית הלידה, ומאחלים לכל היולדות לידות דומות, ושנה של בריאות ושלום באזור.

שנת 2024 היתה שנה מאתגרת בצל המלחמה בצפון, כאשר בחלקה מערך ההריון והלידה של רמב"ם פעל במתקן התת קרקעי בבית החולים הממוגן הגדול מסוגו בעולם.

באותה תקופה נולדו ברמב"ם מעל 100 ילודים, מתוך 4,344 תינוקות שנולדו בשנה האזרחית שזה עתה הסתיימה. בשבועות הקרובים יחנכו במרכז הרפואי הגדול בצפון, חדרי לידה חדשים ומתקדמים, שנבנו בהשקעה גדולה. "ליולדות של 2025 יש למה לצפות", מבטיחים ברמב"ם.

The post רמב"ם מציין את תחילתה של 2025 עם התינוקות הראשונים appeared first on פוזיציה!.

כל מי שעבר ניתוח יודע לומר שהתפרים הם חלק מהעניין והם מהווים שלב בתהליך הריפוי. התפרים למעשה מחברים את האזור המנותח ובצורה כזאת הם מאפשרים לרקמות להתחבר מחדש. עם זאת, נשאלת השאלה, מה קורה אם לא מורידים את התפרים בזמן? הסרת תפרים היא שלב קריטי בתהליך ההחלמה כולו. למעשה, התפרים משמשים כעוגן זמני בלבד, אך כאשר הם נשארים בגוף לזמן רב מידי, הם עלולים לגרום ולהוביל לסיבוכים. לכן, אם תהיתם מה קורה אם לא מורידים תפרים כדאי שתדעו שהתשובה לכך פשוטה: זה עלול להיות בעייתי. כשלא מסירים את התפרים בזמן זה עלול להוביל לצלקות מוגברות ואפילו לזיהומים. האיחוי עלול להיות לקוי וזה גם עלול להוביל לתחושה של אי נוחות, כך שברור מדוע לא כדאי לוותר על השלב הזה. 

מה קורה אם שוכחים להסיר את התפרים?

יש מקרים נדירים שבהם התפרים פשוט נשכחים בתוך הגוף ואינם מוסרים. זה אומנם לא קורה לעיתים קרובות, אך זה בפירוש משהו שעלול להתרחש. לכן נשאלת השאלה: מה קורה אם לא מורידים תפרים בכלל ואם הם נשארים בגוף לתמיד? במקרים כאלה הגוף יכול להגיב בכמה דרכים שונות, כמו למשל: 

·         דחייה – הגוף עלול לדחות את התפרים, מה שעלול להוביל להיווצרות של דלקת וכאבים.

·         הסתיידות – התפרים עלולים להגיע למצב שהם מסתיידים ולמעשה להפוך לחלק מהרקמה. משמעות הדברים היא שיהיה קשה להסיר אותם בעתיד.

·         צמיחת רקמה סביב התפר – הרקמה עלולה לצמוח מסביב לתפר, מה שיקשה כמובן להסיר אותו בעתיד. 

לכן, אם כל כך הרבה בעיות שעלולות להיווצר, ברור מדוע לא כדאי לוותר על הורדת תפרים אחרי ניתוח. עם זאת, חשוב גם לדעת שהשאלה מתי צריך להסיר את התפרים משתנה בין ניתוח אחד לאחר. זה תלוי בשאלה על איזה ניתוח מדובר וגם באיזה איבר הוא נעשה. 

סימני זיהום אחרי הסרת התפרים

מעבר לכך שצריך להבין מה קורה אם לא מורידים תפרים, חשוב גם להיות ערים לסימנים שעלולים להעיד על בעיות וזיהום. למשל, אם הסירו לכם את התפרים ונוצרה נפיחות או אדמומיות, בהחלט יכול להיות שכדאי לבדוק את המקום בצורה מעמיקה יותר. במידה ואתם מרגישים חום, כאב מוגבר או הפרשות מוגלתיות שונות, הרי שגם אז יש לפנות להמשך טיפול. בכל מקרה, אפילו אם אתם מסירים את התפרים בזמן, רצוי מאוד להקפיד על הוראות הרופא. רק כך תוכלו להיות בטוחים שבסופו של דבר תחלימו לגמרי. בנוסף, כדאי לזכור לטפל היטב באזור שבו עברתם את הניתוח. למשל, יש לשמור על היגיינה ברמה גבוהה כדי להבטיח שהמקום לא סובל מזיהומים שונים. רק אם תקפידו על כל הוראותיו של הרופא המנתח תוכלו להיות בטוחים שתימנעו מכל סיבוך מיותר בעתיד.

The post מה קורה אם לא מורידים תפרים אחרי ניתוח?  appeared first on פוזיציה!.

מחלקת שיקום הילדים במרכז השיקום היחיד והראשון בצפון נפתחה במרכז רפואי צפון (פוריה)

בשעה טובה נפתח מרכז שיקום הלמסלי במרכז הרפואי צפון. מחלקת שיקום הילדים בהנהלת ד"ר גנאדי גייסמן, החלה לקלוט ילדים ולבנות עבורם תוכנית שיקום. בעוד כשלושה שבועות יחלו להקלט גם חיילים צפוניים שנפגעו במלחמה.

מרכז שיקום הלמסלי הוא פרוייקט אדיר מימדים שנראה היטב גם מחוץ למרכז הרפואי: מבנה בן חמש קומות בגודל של 24 אלף מטר מרובע שמוסיף 162 מיטות שיקום בגריאטריה, ילדים, נוירולוגיה, אורתופדיה, ושיקום לב וריאה שיפתחו בהדרגה במהלך השנה הקרובה.
מרכז השיקום מוסיף למעלה מ-550 משרות חדשות לאזור.

מנהל המרכז הרפואי ד"ר נועם יהודאי: "מרכז שיקום הלמסלי יעניק את כל שירותי השיקום עבור 1.4 מיליון תושבי הצפון, יתרום לבריאותם ויקדם נגישות לשירותים רפואיים ושיקומיים איכותיים בצפון. חשוב שכל תושבי הצפון ידעו שמעתה הם יכולים לקבל את השיקום הטוב ביותר קרוב לבית. כולם, חיילים, אזרחים, ילדים או קשישים, כל אחד שזקוק לשיקום יכול להגיע אלינו."

הילדים הראשונים כבר החלו לקבל טיפול במחלקה. בשבועות הקרובים תפתח גם המחלקה לשיקום צעירים וחיילים ושיקום גריאטרי ובמהלך שנת 2025 יפתח בהדרגה גם האגף הצפוני ויאפשר הרחבה של השירותים והעברתן של המחלקות לשיקום לב ולשיקום ריאות שכבר עובדות במרכז הרפואי, למבנה החדש.

ד"ר יהודאי ביקש לציין את כל השותפים להקמת המרכז: "מדובר בפרוייקט משנה מציאות שהוקם בשיתוף פעולה חוצה ארגונים של משרדי ממשלה, רשויות, עמותות ופילנתרופיה. משרד הבריאות, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי, קק"ל, אשכול כנרת עמקים, הרשויות המקומיות סביבנו וגם מנהלת טלנטק שמסייעת בגיוס כוח האדם, באיתור מקומות מגורים ובמעטפת הרילוקיישן עבור אנשי מקצועות הבריאות החדשים. פתיחת מרכז השיקום בצפון הוא ארוע מכונן מבחינת בריאות הציבור בצפון, מבחינת מקומות תעסוקה חדשים וגם מבחינת השינוי הדמוגרפי. מרכז רפואי לא יכול להתמודד לבדו עם פרוייקט מורכב כל כך ולכן שיתופי הפעולה הללו הם קריטיים ומהווים חלק חשוב מההצלחה של הפרוייקט האדיר הזה של פתיחת מרכז שיקום ראשון בצפון."

The post מטופלים ראשונים במרכז שיקום הלמסלי – נפתח מרכז השיקום היחיד והראשון בצפון! appeared first on פוזיציה!.

מאז 7 באוקטובר 2023 שהו מחלקות האישפוז במתחמים תת-קרקעיים וממוגנים. המחלקה הראשונה שחזרה ביממה האחרונה למעלה היא הדיאליזה. פרופ' ברהום: "בעשרת הימים הקרובים נחזיר את המחלקות הנוספות"

לאחר 427 ימים בהם שהה המרכז הרפואי לגליל שבנהריה במתחמים תת קרקעיים וממוגנים, הורה מנהל המרכז, פרופ' מסעד ברהום, להפעיל את תוכנית "השיבה הביתה" – התוכנית להשבת המחלקות, המכונים וכלל מתחמי הטיפול למקומם מעל פני הקרקע.

בפעילות מורכבת, שכוללת עובדים מכלל הסקטורים, הוחזרה ביממה האחרונה יחידת הדיאליזה אל מקומה הקבוע מעל הקרקע, ובעשרת הימים הקרובים תעלנה מעלה המחלקות הנוספות.

באגרת שהוציא לעובדים, בשעה האחרונה, עם צאת השבת, כתב פרופ' ברהום: "אני מקווה שבכך אנו חותמים תקופה שנחקקה לא רק בדפי ההיסטוריה הלאומית, אלא נצרבה בלב כולנו לעולמים.
"בתוך הימים הקשים, המורכבים והעצובים הללו, שלצערי טרם נסתיימו, הבטתי בכם בגאווה יום יום, שעה שעה, ביום ובלילה, בשבת ובחג – מטפלים במטופלים שלנו במסירות ובסבלנות אין קץ ומאפשרים ריפוי, הקלה ותקווה עבור חיילי צה"ל ותושבי הצפון".

בהמשך ציין: "גאוותי מתעצמת שבעתיים נוכח ארבעה היבטים שבעיניי הם הבולטים והמשמעותיים ביותר בעשייתנו:

1. קיימנו את ההבטחה להיות כאן בחירום, חזקים, איתנים ומוכנים לכל תרחיש ולתת מענה שהוא ברף העליון של המקצועיות ומכוון להציל חיים, למנוע נכות ולעשות זאת לאורך זמן.
2. ⁠טיפלנו באנשינו באופן שאנשינו ראויים לו, בין אם בעובדים שפונו מביתם, בין אם במענה למשפחות אנשי המילואים. סייענו לעובדינו שקרוביהם נפגעו בלחימה הקשה, חיבקנו אל ליבנו את רוזיטה שבנה נחטף, ולא חסכנו דמעה עד שובו המרגש, ובנוסף איפשרנו להורים שביניכם מסגרת חינוכית חמה ועוטפת לילדים בעת שמערכות החינוך באזור נסגרו.
3. ⁠הוכחנו חוסן ארגוני ואישי בזכות עבודה משותפת, הקשבה, גמישות ויצירתיות בכל הסקטורים ובכל הרמות. חוסן זה יצר פתרונות שקידמו כל העת את המרכז הרפואי חרף התנאים הקשים בהם פעלנו.
4. ⁠ויותר מכל, ראיתי אתכם, את כולכם, שועטים לכאן בכל אירוע, בכל זמן ונוכח כל סיכון וסכנה, הן בעת אזעקות, הן בעת ירי טילים וכטב"מים והן כשעמדנו בפני תרחישים שאת פשרם לא ידענו לחזות (התקיפות האיראניות)".

לסיכום כתב פרופ' ברהום לעובדים: "עשייתכם זו זכתה לתשבוחות הן מהאזרחים ובני משפחותיהם שטופלו כאן, מחיילי צה"ל ובני משפחותיהם שפונו לכאן וכן מהנהלת משרד הבריאות בראשות שר הבריאות ומנכ"ל המשרד.
מי ייתן ונזכה כולנו במהרה לשובם של החטופים כולם לביתם, לשובם של תושבי הגליל לביתם ולשובם של השקט, השלווה, השגשוג והפריחה לחבל הארץ היפה הזה שלנו.
אני מאחל לכולנו הצלחה בתהליך 'השיבה הביתה' הפרטי שלנו".

The post מבצע "השיבה הביתה"!אחרי שנה וחודשיים: המרכז הרפואי לגליל עולה למעלה – מעל פני הקרקע appeared first on פוזיציה!.

מצבה של הילדה מוגדר כעת קל . היא הגיעה למיון ילדים כשהעיפרון נעוץ מעל הגבה השמאלית שלה. לדברי האם מדובר במשחק כששתי ילדות רצו זו לכיוון זו. ד"ר מוני בניפלא, מומחה לנוירוכירורגיה ילדים, וד"ר ניתאי לוי רופא בכיר במיון ילדים שלפו את העיפרון לאחר פעולת טישטוש כדי למנוע מהילדה לחוש כאב במהלך הפעולה. הילדה תישאר להשגחה במחלקת ילדים כדי לוודא שלא נוצר זיהום במקום שבו העיפרון חדר.

The post בהמשך להודעות מד"א ואיחוד והצלה על פינוי ילדה בת 6 תושבת נוף הגליל עם עיפרון שננעץ בראשה, למיון ילדים ברמב"ם. appeared first on פוזיציה!.

כוכבת הרשת האמריקאית היהודיה, מונטנה טאקר, שהתפרסמה במהלך השנה שחלפה בהופעתה האמיצה בטקס פרסי הגראמי שנערך בחודש פברואר האחרון, כשהיא עוטה את שמלת החטופים הישראלים ברצועת עזה, הגיעה לביקור נוסף בישראל, ביקור שמוקדש כולו לסיפורי גבורה ישראליים במהלך המלחמה.

בבית החולים רמב"ם נפגשה מונטנה במהלך הבוקר עם הילדה טיה מארי בת ה-11 שנפגעה קשה מפגיעת הטיל במג'דל שמס במהלך חודש יולי 2024, אירוע במהלכו נרצחו 12 ילדים וילדות, תושבי העיירה הדרוזית שבצפון רמת הגולן. לאחר מכן פגשה מונטנה את בני הזוג שלומי טובי ואסתר משה, ניצולי טבח הנובה שהביאו לפני שמונה חודשים את בנם, בניה, לעולם. בניה בן השמונה חודשים, הוא תינוק הנובה הראשון שנולד בישראל. ההורים ומונטנה שהתרגשו עד דמעות והודו לטאקר על המפגש איתם ועל הזכות שנפלה בחלקם לספר לה את מה שעברו בשבעה באוקטובר 23'.
מייד לאחר מכן נפגשה טאקר עם פרופ' מיקי הלברטל, מנהל רמב"ם על מנת לשמוע ממנו על ההתגייסות של צוות העובדות והעובדים ברמב"ם ואופן התפקוד של בית חולים תחת מטר טילים מלבנון.

מונטנה טאקר, בת ה-30, הינה יוצרת תוכן ויראלית ומחזיקה בחשבונות במספר רשתות חברתיות, כשכל תוכן שהיא מעלה, מופץ ל-12 מיליון עוקביה ברחבי העולם. מאז טבח השבעה באוקטובר 2023 התגייסה טאקר למאמץ ההסברה הישראלי ונחשבת כמי שפעילה באופן אקטיבי כנגד גילויי אנטישמיות ושנאה.

The post מונטנה טאקר, אושיית הרשת והפעילה החברתית ביקרה ברמב"ם, במסגרת ביקורה הראשון בצפון ישראל appeared first on פוזיציה!.

סוכרת, אחת ממגפות העולם המודרני, פוגעת ביותר ויותר אנשים.          מול נתוני התחלואה העולים, פועלת יוזמה ייחודית של צוות הסוכרת ברמב"ם, שאומצה, דרך משרד הבריאות, על ידי 26 בתי חולים בישראל. החזון: צוותי בתי החולים יקבלו כלים לטיפול נכון בחולי סוכרת מאושפזים

כשליש מהמאושפזים בבתי החולים הם חולי סוכרת. בחלק משמעותי מהם, רמות הסוכר באשפוז הן גבוהות, לעתים בגלל המחלה החריפה שהביאה לאשפוזם, ולעיתים כי לא היו מאוזנים גם לפני האשפוז. בעוד היקף התופעה והשלכותיה בקרב המאושפזים הולך וגדל, מספר המומחים האמונים על הטיפול בסוכרת בתוך בתי החולים, נותר מצומצם – והפער מתורגם לטיפול אותו מקבלים המטופלים. יוזמה שנולדה ברמב"ם פועלת כדי לשנות את המצב הזה בבתי החולים בישראל.

"ערכי סוכר שנשארים גבוהים במדידות חוזרות דורשים התייחסות", מסבירה רחל שנטל, אחות מומחית קלינית בתחום הסוכרת ומתאמת סוכרת ברמב"ם, "סוכרת היא מחלה שמשפיעה באופן מהותי על תהליכי תחלואה והחלמה. כאשר המחלה אינה מטופלת ואינה מאוזנת, במיוחד במהלך האשפוז, יתכנו השלכות מזיקות. איזון רמות הסוכר הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה, והתעלמות מערכי סוכר גבוהים עלולה לפגוע בהתמודדות הגוף עם המצב החריף ואף להחמיר אותו".

"יש מחקרים מהעולם שהראו שהכנסת פרוטוקול טיפול בסוכרת באשפוז מוביל לתוצאי אשפוז טובים יותר כולל קיצור אשפוזים, צמצום זיהומים וחסכון בעלויות", מחדדת ד"ר עירית הוכברג, מנהלת שירות סוכרת ואנדוקרינולוגית בכירה ברמב"ם, "שיפור הטיפול בסוכרת במהלך אשפוז נחקר לעומק בעיקר סביב ניתוחי לב, ושם יש הוכחות ברורות שאיזון סוכר מפחית סיבוכי ניתוח, גם באנשים שלא ידועים כסובלים מסוכרת", היא מוסיפה.

תהליך ההדרכה של הצוותים בבית החולים לטיפול נכון ובטוח במחלת הסוכרת, הוא מורכב ומאתגר. אמנם בבתי החולים יש אחיות מתאמות סוכרת, רופאים אנדוקרינולוגים ומומחים ברפואה פנימית שמספקים ייעוץ מקצועי במקרים מורכבים ומעבירים הדרכות לצוותים, אך בשל מספרם המוגבל, הם אינם יכולים להיות מעורבים באופן אישי בטיפול ברוב המאושפזים עם סוכרת לא מאוזנת.

זיהוי הצורך בהדרכה רוחבית לכלל צוותי בית החולים, הובילה את שנטל וד"ר הוכברג להוביל מהלך ארצי לשיפור ההתמודדות כלל ארצית עם נושא הטיפול בסוכרת בזמן האשפוז. השתיים, יחד עם אולגה ברונשטיין, מנהלת מערך איכות ובקרה במשרד הבריאות, פיתחו לומדה, הכוללת סימולציות של מצבים שכיחים בהם נתקלים אנשי הצוות הרפואי והאחיות. אחת ממטרות הלומדה היא לייצר שפה טיפולית אחידה, באופן שמיישר קו בין התחומים השונים. תהליך יצירת הלומדה לווה על ידי מתאמות הסוכרת בבתי החולים בכל הארץ, ויש הסכמה רחבה לגבי המסרים שהיא מכילה. הלומדה מלווה באפליקציה יישומית, הניתנת להפעלה מכל מכשיר נייד, אשר פותחה אף היא ברמב"ם, על ידי מערך למידה ופיתוח הון אנושי במרכז הרפואי.  

תוך חודשים ספורים, הלומדה הופצה, דרך משרד הבריאות, אל לא פחות מ-26 בתי חולים כלליים ונמצאת כעת בתהליכי הטמעה במערכות השונות. מדובר במיזם לאומי ראשון מסוגו בעולם, שאף זכה להתעניינות מצד האגודה האמריקאית לסוכרת.  

ד"ר הוכברג מסבירה: "בכל בתי החולים יש אחיות מתאמות סוכרת, מרביתן אחיות מומחיות קליניות כמו רחל, ורופאים המרכזים את תחום הסוכרת באשפוז. לצדם יש אחיות נאמנות סוכרת בכל מחלקה, שמסייעות בניטור ויישום מצבים ופתרונות. היקף הבעיה הוא גדול, ורק גדל משנה לשנה. יש יותר מדרך אחת לטפל בחולי סוכרת, ולכן גם צריך לתת סל כלים גדול שמתאים לתרחישים ומצבים שונים. לפני כשנה השלמנו הובלת כתיבת המלצות ארציות מטעם המועצה הלאומית לסוכרת, לטיפול בסוכרת באשפוז והחלטנו ליצור לומדה להדרכה ברמב"ם. בהמשך הבנו שהלומדה יכולה לעזור גם לצוותים המקבילים לנו בכל בתי החולים בארץ, ולהקל עליהם להנגיש את ההמלצות לצוותים המטפלים. מדובר באלפי רופאים ואחיות. לשמחתנו פרופ' איתמר רז, ראש המועצה הלאומית לסוכרת, ושאר חברי המועצה אישרו את ההמלצות ותמכו ביצירת הלומדה ובכך אפשרו לנו להפוך את החזון למציאות".

"הלומדה הופצה במקביל למדד איכות על טיפול בסוכרת באשפוז מטעם משרד הבריאות, שגם הוא אושר במועצה הלאומית לסוכרת והחל להימדד השנה", מוספיה שנטל, "הכל חלק מתהליך איכות רוחבי, כלל ארצי, שחייבים ליישם כדי לאפשר למטופלים הללו לקבל את הטיפול המיטבי".

הטמעת הלומדה בבתי החולים השונים תייצר מידע חשוב לצורך שיפור עתידי. הפרויקט עומד במרכז מחקר של ד"ר הוכברג, שקיבלה מענק לטובת העניין מהרשות לחדשנות במשרד המדע ומיזם כנרת, על השפעות מדד האיכות והלומדה על ההתנהלות בשטח. למחקר שותפים ד"ר ארז שלום, הדוקטורנטית שי יפה ופרופ' יובל שחר מאוניברסיטת בן גוריון, וכן מספר רופאים המובילים את הטיפול בסוכרת באשפוז בבתי חולים. "יש חשיבות להבנת תמונת המצב ויעילות הכלים שעומדים לרשותנו, כדי לסמן את המטרות הבאות", אומרות השתיים.

סוכרת באשפוז – חלון הזדמנויות לשינוי

כאמור, רבים מהמאושפזים בבתי החולים סובלים מסוכרת. חלקם אפילו לא מודע לכך, ולמעשה מגלים לראשונה על מחלתם בבדיקות המתבצעות בזמן השהות בבית החולים. מחלה חריפה יכולה לגרום לעלייה ברמות הסוכר גם אצל אנשים שלא הייתה ידועה אצלם סוכרת.

"אם יש מדידות סוכר חוזרות מעל 180 מג/דל, צריך להתחיל טיפול כבר באשפוז, ובהמשך לבדוק אם למטופל יש סוכרת שלא אובחנה", מציינות ד"ר הוכברג ושנטל, ומבהירות כי "מדובר בהזדמנות של ממש עבור אותם החולים להכיר את מצבם הרפואי לאשורו, להתחיל טיפול וללמוד לשלוט במחלה שתלווה אותם לאורך חייהם".

"אשפוז זה מיקוד עצמי", אומרת שנטל, "אתה עם עצמך. בלי תירוצים, בלי טרדות היום, בלי המסגרת השגרתית שמאפשרת התעלמות והזנחה של המצב. אתה ממוקד בעצמך, בבעיה, ומלווה במומחים רלוונטיים. עבור אנשים עם סוכרת זו הזדמנות ללמוד ניהול טוב יותר של המחלה, לשנות טיפול, להבין את המורכבויות השונות, ולקבל מידע חשוב. אנחנו נתקלים בהרבה אנשים שמגיעים לא מאוזנים, ויוצאים מהמחלקה במצב טוב יותר, עם תכנית ביד וליווי של מרפאת אחות מומחית ואנדוקרינולוג לאחר האשפוז. רשימת אנשי הקשר שלי מלאה במטופלים שהם סיפורי הצלחה. זו בדיוק חשיבות הלומדה", היא פוסקת, "לסייע לצוות לקרוא את הסימנים, להתייחס אליהם, ולתת את הטיפול והמידע הנכון, כדי להגיע לתוצאה אופטימלית".

עם ניסיון של שנים בתחום, גם ד"ר הוכברג וגם שנטל מבינות שמדובר במרתון למרחקים ארוכים. "זה תהליך מורכב הדורש סבלנות", מסבירות השתיים , "אבל מהלכים חשובים מיושמים כבר עכשיו בשטח. אנחנו צריכים ללמוד איך להתייעל  ולהתאים גישה מול המציאות המשתנה. יחס רציני מצד הצוות לערכי הסוכר במהלך אשפוז מעביר מסר למאושפזים שהטיפול בסוכרת חשוב לבריאותם, והשאיפה היא שגם אחרי האשפוז הם יבינו שחשוב להם לנהל את המחלה טוב יותר כדי למנוע סיבוכים כרוניים שיפגעו באיכות חייהם ולעתים יביאו לאשפוז נוסף בהמשך. כמערכת, אנחנו מסוגלים להשתפר", הן מסכמות.  

The post המלחמה בסוכרת: רמב"ם מוביל מיזם לאומי ייחודי להתמודדות עם סוכרת במאושפזים בבתי החולים בארץ appeared first on פוזיציה!.

דור אבידן, בן 33 מיוקנעם, סחף את הרשת לפני כשבעה חודשים, עם תיעוד מרגש במיוחד מלב עזה.

הרחק מאשתו, זוהר אוחנה אבידן (28) שהיתה אז בשלבי התחלת ההריון הראשון, קיבל אבידן את המסר הכי מעודד שאפשר לקבל מהבית – הידיעה שאשתו עתידה ללדת את בנם הראשון.

"היינו אחרי פעולה בעזה ונכנסו לאיזה מבנה. פתאום החבר'ה התחילו לדבר איתי על ההריון של זוהר ומה אני חושב שייוולד לנו. בזמן שאנחנו מדברים, מהבניין הסמוך יוצא עשן כחול. הסתבר שזוהר דיברה עם מפקד הגדוד והוא הסתובב עם הרימון הזה עליו. כך גיליתי שיש בן בדרך. הסיטואציה הכי הזויה והכי מקורית שאפשר לתאר".

קאט לשבעה חודשים ומאות ימי מילואים אחרי, בני הזוג ילדו בשישי האחרון את בנם ברמב"ם.

"אני אחרי ארבע סבבים ו-256 ימי מילואים. גם בעזה וגם בלבנון", מסביר אבידן, שמשרת במילואים כקשר מג"ד ומפקד חפ"ק מג"ד בחטיבת כרמלי, גדוד 22, "רק שבוע שעבר השתחררתי, כך שאת ההריון עצמו כמעט לא חוויתי. ברוך השם, ללידה הצלחתי להגיע והיא היתה מדהימה. חוויה טובה, צוות נדיר ואנשים טובים אחד, אחד. אנחנו מאושרים".

אבידן מספר על הדיסוננס שבין החזית לעורף: "היה קשה מאוד. גם אז, בעזה, לגלות שיש בן בדרך ולא להיות עם זוהר ברגע כל כך משמעותי, וגם עכשיו- כשהיא בהריון מתקדם. מתקשה, הורמונלית, עצובה ודואגת, בזמן שאני שם. הלב נקרע בינה לבין החברים שנמצאים בחזית. איבדנו לוחמים במבצע האחרון וקשה לא להרגיש את המחויבות לכולם. אבל אשתי מלכה, ועכשיו אנחנו פה, יחד".

במבט מפוקח של לוחם עם לב של אבא, אבידן מבקש לאחל לבנו שזה עתה נולד עתיד טוב יותר: "נלחמנו ואנחנו עדיין נלחמים כדי שלו ולדורות הבאים יהיה שקט. אני מאחל לו שכל מה שעשינו שם, יאפשר לכולם עתיד שלא יראה כמו ההווה שלנו".

בווידאו: מגילוי מין העובר בלב עזה, לתינוק שזה עתה נולד ברמב"ם.
צילום: הקריה הרפואית רמב"ם; באדיבות המשפחה.

בתמונה: דור אבידן וזוהר אוחנה אבידן עם בנם הטרי שנולד ברמב"ם.
צילום: הקריה הרפואית רמב"ם.

The post אחרי שרימון עשן כחול גילה לו את מין העובר בלב עזה – תגידו מזל טוב לאב הטרי appeared first on פוזיציה!.