לפני שעה קלה, במשקל 3,505 גרמים!הרך הנולד הוא השלישי שנולד ברמב"ם לאחותו בת השלוש ואחיו בן השנתיים שמחכים לו בהתרגשות בבית.

צוות מערך ההיריון והלידה ברמב"ם מאחל לכל עם ישראל ששנת תשפ"ד, תהיה שנה טובה ומתוקה, מלאת בריאות ובשורות טובות.

בתמונה: משפחת גזי רגע אחרי לידת בנם השלישי והראשון ברמב"ם לשנה העברית החדשה שהחלה הערב

The post תגידו מזל טוב ושנה טובה לשירה ועידן גזי (39), תושבי קריית ים, לכבוד הולדת בן הזקונים והראשון ברמב"ם לשנת תשפ"ד, appeared first on פוזיציה!.

אם ל-4 מהצפון סובלת מנכות חמורה עקב רשלנות רפואית לאורך שנים רבות

הרופאים התעלמו מסימפטומים חוזרים ונשנים, כולל פרכוסים – הגידול במוח אובחן באיחור ניכר

לאורך מספר שנים התלוננה אישה בשנות ה-30 לחייה על סחרחורות, טשטוש, רעד בידיים ועוד ∙ גם לאחר שסבלה מפרכוסים, לא הופנתה לייעוץ נוירולוגי ∙  עוה"ד איאד מטאנס הגיש תביעת פיצויים בגין נזקי גוף: "אבחון מוקדם היה מאפשר הוצאת הגוש בפחות סיכון לנזק ובכך לחסוך ממרשתי נכות נוירולוגית בשיעור של 100%"

כשס', אישה כבת 30 מישוב באזור הצפון, הגיעה לבית חולים על-מנת ללדת את ילדה הרביעי, היא האמינה כי היא אדם בריא. אמנם במהלך ההיריון סבלה ס' מנימול בגפיים השמאליות, כאבים בגב התחתון והתכווצויות בטן שמאל, אולם רופאי המשפחה שבדקו אותה לא ייחסו לכך חשיבות – ולכן גם היא המשיכה בשגרת חייה. לאחר הלידה, בעודה בבית החולים, היא התקשה להתהלך ביציבות ואף החלה לפרכס. ס' עצמה ציינה כי הסיבה לכך הייתה רעד שרירים ברגליים, אולם גם לאחר אירוע זה היא שוחררה לביתה ללא המלצה ספציפית לבירור נסיבות הרעד והפרכוס.

כעבור כחודש ביקרה אצל רופא משפחה. בתיעוד הביקור נרשם כי ס' התלוננה על כאבים מתמשכים ברגל שמאל, אולם לא הוזכר כלל הפרכוס בחדר הלידה. למעשה, גם לאחר שרופא המשפחה קיבל את מכתב סיכום אשפוז הלידה ואישר כי קרא אותו, הוא לא מצא לנכון להתייחס לפרכוס ולהפנות את האישה לבדיקות רלוונטיות.

זאת ועוד: כ-3 חודשים לאחר הלידה, רופא משפחה אחר הפנה את ס' לפסיכיאטר עקב חשד לדיכאון לאחר לידה, במקום להתעמק בתלונות על מחושים פנימיים. בהמשך ובחלוף חודשים, עברה האישה CT עמוד שדרה, אולם כששבה לקופת החולים עקב הכאבים החוזרים לא הייתה התייחסות לממצאי אותה בדיקה.

רק לאחר שנה של סבל והתקפי פרכוס נוספים, עברה ס' בדיקת MRI מוח. בשלב זה נכנסו לתמונה נוירוכירורגים ונוירואנקולוגים, הוחלט לבצע ניתוח – ובניתוח הוסר גידול מסוג אפנדימומה דרגה 3 (סוג נדיר של גידול במוח).

"ייעוץ נוירולוגי היה יכול לגלות הפרעה במערכת העצבים בשלב מוקדם בהרבה"

כשס' החליטה לבחון את האפשרות של תביעת נזיקין בגין הטיפול הלא מקצועי שקיבלה, היא לא שיערה את מידת חומרת הרשלנות. עורך הדין איאד מטאנס, שאליו פנתה ס', גייס מומחה מנוסה בתחום רפואת המשפחה – פרופ' יאיר יודפת. פרופ' יודפת בחן את התיק הרפואי של ס' עוד לפני ההיריון ה-4 והלידה, ומצא דפוס חוזר לאורך שנים רבות: היעדר כל התייחסות לבירור מאפייני תלונות כגון סחרחורות, הקאות, קוצר נשימה, הפרעה בשמיעה ועוד, כולל התעלמות מאירוע נפילת כוס מידיה של ס' עקב רעד.

"תלונות אלה שנמשכו לפחות עד הופעת הפרכוסים לאחר הלידה", כתב פרופ' יודפת בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, "היו חייבות להעלות במחשבתם של רופאי המשפחה שהחולה סובלת מהפרעה שקשורה במערכת העצבים".

המומחה אף הדגיש כי "קיימת סבירות שייעוץ נוירולוגי היה יכול לגלות הפרעה במערכת העצבים בשלב מוקדם בהרבה". לפי פרופ' יודפת, ההתעלמות של רופא המשפחה ממכתב השחרור לאחר הלידה לכשעצמה גרמה לאיחור נוסף, של 19 חודשים, באבחון הגידול במוח!

נכות תפקודית משמעותית וסבל רב

המוסד לביטוח לאומי קבע לאישה הצעירה, הסובלת משיתוק בפלג הגוף השמאלי ופרכוסים, נכות רפואית בשיעור 72% ודרגת אי כושר זמנית של 100%. עוה"ד מטאנס צירף לכתב התביעה גם חוות דעת של מומחה לרופאת שיקום, שבחן את מצבה הנוכחי של ס'. על-פי מומחה זה, ס' לא תוכל לעבוד אף פעם למחייתה ותזדקק כל חייה לטיפולים שונים, השגחה צמודה, אביזרי עזר רבים, התאמות בדיור וסיוע מסביב לשעון.

עוה"ד מטאנס הדגיש גם את הסבל הרב של ס', שהפכה לשבר כלי, בעוד שאלמלא הרשלנות החמורה והאבחון המאוחר הייתה יכולה לקיים ולהנות מחיים נורמאליים מלאים.

התיק יתברר בבית המשפט המחוזי בחיפה.

הרופאים התעלמו מסימפטומים חוזרים ונשנים, כולל פרכוסים – הגידול במוח אובחן באיחור ניכר

לאורך מספר שנים התלוננה אישה בשנות ה-30 לחייה על סחרחורות, טשטוש, רעד בידיים ועוד ∙ גם לאחר שסבלה מפרכוסים, לא הופנתה לייעוץ נוירולוגי ∙  עוה"ד איאד מטאנס הגיש תביעת פיצויים בגין נזקי גוף: "אבחון מוקדם היה מאפשר הוצאת הגוש בפחות סיכון לנזק ובכך לחסוך ממרשתי נכות נוירולוגית בשיעור של 100%"

כשס', אישה כבת 30 מישוב באזור הצפון, הגיעה לבית חולים על-מנת ללדת את ילדה הרביעי, היא האמינה כי היא אדם בריא. אמנם במהלך ההיריון סבלה ס' מנימול בגפיים השמאליות, כאבים בגב התחתון והתכווצויות בטן שמאל, אולם רופאי המשפחה שבדקו אותה לא ייחסו לכך חשיבות – ולכן גם היא המשיכה בשגרת חייה. לאחר הלידה, בעודה בבית החולים, היא התקשה להתהלך ביציבות ואף החלה לפרכס. ס' עצמה ציינה כי הסיבה לכך הייתה רעד שרירים ברגליים, אולם גם לאחר אירוע זה היא שוחררה לביתה ללא המלצה ספציפית לבירור נסיבות הרעד והפרכוס.

כעבור כחודש ביקרה אצל רופא משפחה. בתיעוד הביקור נרשם כי ס' התלוננה על כאבים מתמשכים ברגל שמאל, אולם לא הוזכר כלל הפרכוס בחדר הלידה. למעשה, גם לאחר שרופא המשפחה קיבל את מכתב סיכום אשפוז הלידה ואישר כי קרא אותו, הוא לא מצא לנכון להתייחס לפרכוס ולהפנות את האישה לבדיקות רלוונטיות.

זאת ועוד: כ-3 חודשים לאחר הלידה, רופא משפחה אחר הפנה את ס' לפסיכיאטר עקב חשד לדיכאון לאחר לידה, במקום להתעמק בתלונות על מחושים פנימיים. בהמשך ובחלוף חודשים, עברה האישה CT עמוד שדרה, אולם כששבה לקופת החולים עקב הכאבים החוזרים לא הייתה התייחסות לממצאי אותה בדיקה.

רק לאחר שנה של סבל והתקפי פרכוס נוספים, עברה ס' בדיקת MRI מוח. בשלב זה נכנסו לתמונה נוירוכירורגים ונוירואנקולוגים, הוחלט לבצע ניתוח – ובניתוח הוסר גידול מסוג אפנדימומה דרגה 3 (סוג נדיר של גידול במוח).

"ייעוץ נוירולוגי היה יכול לגלות הפרעה במערכת העצבים בשלב מוקדם בהרבה"

כשס' החליטה לבחון את האפשרות של תביעת נזיקין בגין הטיפול הלא מקצועי שקיבלה, היא לא שיערה את מידת חומרת הרשלנות. עורך הדין איאד מטאנס, שאליו פנתה ס', גייס מומחה מנוסה בתחום רפואת המשפחה – פרופ' יאיר יודפת. פרופ' יודפת בחן את התיק הרפואי של ס' עוד לפני ההיריון ה-4 והלידה, ומצא דפוס חוזר לאורך שנים רבות: היעדר כל התייחסות לבירור מאפייני תלונות כגון סחרחורות, הקאות, קוצר נשימה, הפרעה בשמיעה ועוד, כולל התעלמות מאירוע נפילת כוס מידיה של ס' עקב רעד.

"תלונות אלה שנמשכו לפחות עד הופעת הפרכוסים לאחר הלידה", כתב פרופ' יודפת בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, "היו חייבות להעלות במחשבתם של רופאי המשפחה שהחולה סובלת מהפרעה שקשורה במערכת העצבים".

המומחה אף הדגיש כי "קיימת סבירות שייעוץ נוירולוגי היה יכול לגלות הפרעה במערכת העצבים בשלב מוקדם בהרבה". לפי פרופ' יודפת, ההתעלמות של רופא המשפחה ממכתב השחרור לאחר הלידה לכשעצמה גרמה לאיחור נוסף, של 19 חודשים, באבחון הגידול במוח!

נכות תפקודית משמעותית וסבל רב

המוסד לביטוח לאומי קבע לאישה הצעירה, הסובלת משיתוק בפלג הגוף השמאלי ופרכוסים, נכות רפואית בשיעור 72% ודרגת אי כושר זמנית של 100%. עוה"ד מטאנס צירף לכתב התביעה גם חוות דעת של מומחה לרופאת שיקום, שבחן את מצבה הנוכחי של ס'. על-פי מומחה זה, ס' לא תוכל לעבוד אף פעם למחייתה ותזדקק כל חייה לטיפולים שונים, השגחה צמודה, אביזרי עזר רבים, התאמות בדיור וסיוע מסביב לשעון.

עוה"ד מטאנס הדגיש גם את הסבל הרב של ס', שהפכה לשבר כלי, בעוד שאלמלא הרשלנות החמורה והאבחון המאוחר הייתה יכולה לקיים ולהנות מחיים נורמאליים מלאים.

התיק יתברר בבית המשפט המחוזי בחיפה.

The post אם ל-4 מהצפון סובלת מנכות חמורה עקב רשלנות רפואית לאורך שנים רבות appeared first on פוזיציה!.

תושבת הצפון, בת 84, סבלה מכאבים בברכיים וברגליים והיתה אמורה לעבור ניתוח להחלפת מפרקי הברכיים. בעקבות סירובה, היא פנתה לטיפולים משלימים – טיפולי עיסוי רפואי, במרפאת אודיטוריום של כללית רפואה משלימה בחיפה, אשר הקלו על מצבה באופן משמעותי. לאחרונה כתבה מכתב הוקרה למרפאה

האישה, בת 84 תושבת חיפה, מטופלת מזה שנים במרפאת אודיטוריום של כללית רפואה משלימה בעיר. היא עוברת טיפולי עיסוי רפואי אצל המטפלת אצל ורוניקה אס הילו בשל כאבים בברכיים וברגליים.

במשך שנים היא סובלת מכיפוזיז, מצב רפואי אשר גורם לה לכאבים בעמוד השדרה וליציבה לקויה. האישה סיפרה עוד כי לאחר אבחון שקיבלה מהרופא, להחלפת מפרקי הברכיים, היא החליטה שבגילה המתקדם היא אינה מעוניינת לעבור ניתוחים ועל כן ביקשה למצוא פתרונות אשר יקלו על כאביה.

בעזרת טיפולי העיסוי העקביים האישה מציינת כי אלה עוזרים לה ללכת ואף מצליח ליישר לה את הגב.
אחרי הטיפולים היא יכולה ללכת ולעמוד. זה נותן לה רוגע בגילה המתקדם ועוזר להקל על הכאבים ברגליים.

לאחרונה היא הודתה למטפלת על שמצליחה להקל על מצבה הרפואי בגילה.

The post הטיפולים המשלימים שסייעו לאישה בת 84 לעמוד וללכת appeared first on פוזיציה!.

סיפור אופטימי בצל הימים הקשים: אח מהמרכז הרפואי לגליל הציל את חייו של תושב נהריה, שהתמוטט מול הכניסה למרכז קניות בירכא.

הכל החל כאשר ויקטור אפשטיין, בן 62 מנהריה, הגיע עם אשתו וחברים לערוך קניות בירכא בסוף השבוע. בעת שהמתין לאשתו מחוץ למרכז הקניות, חש לפתע סחרחורת והתמוטט.

עאמר עואד, אח במחלקה פנימית במרכז הרפואי לגליל, שהיה גם הוא במקום באותה העת, ניגש אליו במהירות והחל לעשות לו החייאה ועיסוי לב.

"בדיוק הגעתי עם הרכב כדי להחנות ולהיכנס למרכז הקניות", מספר עאמר. "הבת שלי ירדה מהרכב, ופתאום דפקה על החלון ואמרה: 'אבא, יש כאן מישהו ששוכב על המדרכה, בוא תעזור לו'. הבחנתי שיצא לו קצף מהפה, והוא היה ללא דופק ונשימה. התחלתי בעיסוי ובמקביל ביקשתי ממישהו להתקשר למד"א כדי שיביאו ניידת".

אחד האנשים שהתקבצו סביב המטופל הביא מכשיר דפיברילטור, שהיה מוצב דרך קבע במרכז הקניות, מה שסייע מאוד לעאמר להחזיר למטופל את הדופק והנשימה.

"נתתי לו מכת חשמל באמצעות המכשיר והמשכתי עם העיסוי", סיפר עאמר. "כעבור שתי דקות נתתי לו מכת חשמל נוספת, והמשכתי עם העיסוי. ואז ראיתי שהדופק והנשימה חזרו והוא התעורר, תודה לאל".

ויקטור הועבר באמצעות ניידת טיפול נמרץ למרכז הרפואי לגליל, כשהוא במצב בינוני, ושם עבר צינתור.

ממיטת חוליו ביחידה לטיפול נמרץ לב, מספר ויקטור: "הגעתי עם אשתי וחברים לקניות. חיכיתי לה בחוץ, עד שהיא תסיים. פתאום הרגשתי סחרחורת איומה. התיישבתי על המדרכה, ומאז אני לא זוכר כלום. התעוררתי באמבולנס".

במהלך אישפוזו ביחידה ביקר אותו עאמר. "אני מבקש להודות לך שהצלת את חיי. זה לא משנה ערבים או יהודים, כולנו אחים", אמר לו ויקטור בעת שלחץ את ידו.

עאמר ענה לו: "אני לא מרגיש גיבור. בסך הכל עשיתי מה שהייתי צריך לעשות. לשמחתי, היה לי הידע המתאים, והייתי במקום הנכון בזמן הנכון. אני כל כך שמח לראות אותך במצב טוב ויציב. מעכשיו אנחנו כמו משפחה".

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, ד"ר צפריר אור: "ויקטור סבל מהתקף לב, שהפך לדום לב. עאמר בפירוש הציל את חייו. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היה מגיע כמה דקות מאוחר יותר. בזכות עבודתו המקצועית והמהירה, ויקטור חי עכשיו".

לד"ר אור יש מסר חשוב מאוד: "עאמר עבר קורס החייאה מתקדם (ACLS), ובזכות הקורס הזה היה לו ידע עשיר, שעזר לו להציל חיים. בנוסף, הדפיברילטור שהיה במרכז הקניות עזר גם הוא מאוד להציל את חייו של ויקטור. חשוב מאוד שמכשיר כזה יהיה בכל מקום ציבורי, כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי יהיה בו צורך".

סגן מנהל המרכז הרפואי, ד"ר צבי שלג, ומנהלת הסיעוד, דליה טדגי, שיבחו את האח עאמר עואד על המקצועיות, המהירות והמסירות בהן פעל, שהביאו להצלת חיים.

The post אח מהמרכז הרפואי לגליל הציל את חייו של מטופל במרכז קניות בצפון appeared first on פוזיציה!.

יש לה תעודת לידה מנדטורית שנכתבה בשלוש שפות, היא היתה שכנה של משה דיין ובגילה המתקדם הושתל בגופה קוצב לב. רחל: "איני יודעת עד איזה גיל אחיה, אבל חשוב לי להיות צלולה עד הסוף ולא לסבול". מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי לגליל, פרופ' שאול עטר: "נדיר מאוד שמושתל קוצב לב בגופו של אדם כה מבוגר". סיפור אופטימי לקראת הפסח

באופן סמלי, פרק זמן קצר לפני חג החירות, קיבלה רחל כפרי, בת 102 ממושב נהלל, חיים חדשים, לאחר שהפכה לאחד האנשים המבוגרים ביותר בארץ ואף בעולם כולו, שבגופם הושתל קוצב לב. "אני לא מרגישה זקנה כל כך. עברתי כל כך הרבה בחיי, אבל אני כנראה עדיין לא מוכנה להיפרד מהעולם", אומרת רחל, בעת שהיא נותנת יד למנהל המערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי לגליל, פרופ' שאול עטר, שאת חיוכו הרחב אי אפשר לפספס גם מרחוק.
אל רחל התלוותה בתה אורית כפרי-כהן, שסיפרה: "כמובן שהיתה לנו התלבטות מסוימת, כי אמא בכל זאת מבוגרת מאוד, אבל אנחנו סומכים על פרופ' עטר ומכירים אותו שנים רבות. אמא נראית בסדר גמור לאחר השתלת הקוצב, שמחה וחיונית כתמיד".

מראשוני הילדים של נהלל

רחל (רוחל'ה) כפרי נולדה בתל אביב והגיעה למושב נהלל בעת שהיתה תינוקת בת שבעה חודשים. היא מספרת, שתעודת הלידה המנדטורית שלה כתובה בשלוש שפות, עברית, אנגלית וערבית. "כשהגענו לנהלל התגוררנו ברפת, ולקח לא מעט זמן עד שעברנו למגורי קבע", היא מגלה.
היא שכלה במלחמת השיחרור את בעלה הראשון, יצחק בלינקי (ליבנה), ממנו נולדו לה שני ילדים. בעלה השני היה הפסל מרדכי כפרי, ממנו נולדו לה שלושה ילדים נוספים. בשכנות אליהם התגוררו רות ומשה דיין, לימים שר הביטחון והרמטכ"ל.
"יש לי חמישה ילדים, 14 נכדים ו-30 נינים, ואני זוכרת בעל פה את השמות של כולם", היא אומרת.
כשרחל נשאלת בת כמה היא, היא נוזפת בשואל ואומרת: "לא שואלים אישה לגילה", אך לבסוף אישרה שהיא אכן בת 102.
אין לה תשובה עד איזה גיל תרצה לחיות, ולמעשה זה לא באמת משנה לה, כל עוד תחיה עד מותה חיים צלולים ובריאים ככל האפשר. "לא הייתי רוצה לסבול. פשוט למות בריאה", היא מסבירה.
כשרחל נשאלת מה סוד החיים הארוכים, היא עונה מיד: "גנטיקה", ולאחר מכן מוסיפה: "עבדתי כמעט כל חיי. חשוב מאוד להיות עסוק ולא משועמם, שכל הזמן יהיה מה לעשות".
היא מרבה לקרוא ספרים וגם את "עיתוני השבת", כדבריה, מתעניינת בפוליטיקה ומעודכנת מאוד בכל מה שקורה במדינה, כולל הדיונים הסוערים סביב הרפורמה המשפטית.
לאחר שחשה סחרחורות ותחושה לא טובה, התברר כי היא זקוקה לקוצב לב, המסייע לפעילות החשמלית של הלב, ההולך ונחלש עם השנים.
מנהל המחלקה הקרדיולוגית, פרופ' שאול עטר: "זה לא פשוט להשתיל קוצב לב בגיל כזה. רוב האנשים כלל לא מגיעים לגיל 102. הקשר ביני ובין רחל התחיל לפני 15 שנה, כאשר טיפלתי בה בביה"ח העמק. לפני כל הליך כירורגי ופעולה פולשנית בגיל הזה, צריך לחשוב היטב ולחשב את הסיכונים. גם רחל התלבטה אם זה מתאים לה, והסברתי לה שהסיכון אינו גדול וזה יכול להאריך את החיים ולשפר את איכות חייה. שמחתי מאוד שזה עבר בשלום והיא חשה בטוב. אני מאחל לה שתיהנה מעוד הרבה שנים איכותיות וטובות".

The post חג החירות של רחל כפרי: בגיל 102 קיבלה הקשישה מנהלל חיים חדשים appeared first on פוזיציה!.

ד"ר וופא בלאן, המנגנת על קאנון והיתה בעברה מוסיקאית מקצועית, היא היום רופאה בכירה במחלקת הרדמה ובמחלקה לטיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי לגליל. לרגל יום האישה הבינלאומי, שיצוין מחר (רביעי), היא אומרת: "אני רואה עצמי קודם כל אמא, בת ואישה, ואחר כך גם רופאה, כלומר אשת קריירה שעושה דברים רבים נוספים. זה תיק לא פשוט עם הרבה מגירות, אך אני סוחבת אותו בגאווה"

שלושה דברים שלא ידעתם על ד"ר וופא בלאן מהמרכז הרפואי לגליל בנהריה:
היא היתה מוסיקאית מקצועית ועד היום מנגנת על קאנון בהנאה רבה; פירוש שמה הפרטי הוא "אמינות", והיא נשואה לרופא יהודי.
ד"ר בלאן (37), נוצריה ילידת חיפה, תושבת כפר ורדים, היא אם ליארה ודניאל, בני 8 ו-5, ומשמשת רופאה בכירה בתחום הרדמה וטיפול נמרץ.
למרכז הרפואי לגליל הגיעה מהמרכז הרפואי כרמל בחיפה, שם השלימה התמחות בהרדמה וטיפול נמרץ. "רופאי ההרדמה הם כמו האינטרנט עבור ביה"ח, בלעדינו אין 'תקשורת'. אם אין רופאי הרדמה, אין חדר ניתוח. זה כמו ספק שירות שאי אפשר בלעדיו. כפי שמערך הדימות מספק פיענוח בדיקות לכלל המחלקות, כך אנו מעניקים שירות שמביא לשמירת החולה בחיים ומאפשר לכירורג לבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר", היא מסבירה.
בנוסף היא אומרת, כי רופאי ההרדמה דואגים למטופל לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו. "אנחנו נמצאים בכל מקום, כולל בחדרי לידה", היא מדגישה.
בד בבד משמשת ד"ר בלאן רופאה בכירה במחלקה לטיפול נמרץ כללי ואחת ממקימי שירות ה"אקמו" במרכז הרפואי לגליל ("אקמו" – מכונת הנשמה המחליפה את מערך לב-ריאה כדי לאפשר למטופל לנשום).
"אמנם אנחנו לא נמצאים בלב הזרקורים", היא אומרת, "אבל אם יש מערך שצריך לחזק אותו, הרי שאלו מערכי הרדמה וטיפול נמרץ, כי בזמן חירום או 'מלחמה', כפי שאני קוראת לזה, אנו מהווים את הבסיס וצריכים להתמודד בראש החנית. כך היה בתקופת מגיפת הקורונה".
בעניין יום האישה הבינלאומי, היא אומרת: "אני רואה עצמי קודם כל אמא, בת ואישה, ואחר כך אני גם רופאה. כאמא וכבת (אני בת יחידה להוריי) אין לי תחליף, אני האמא היחידה לילדיי והבת היחידה להוריי, אבל רופאות יש הרבה. אשת קריירה שגם עושה דברים רבים נוספים, זה תיק לא פשוט עם הרבה מגירות, אבל אני סוחבת אותו בגאווה. לפעמים האתגרים מאוד לא פשוטים, זה כמו לרקוד על רשת עכביש ולהשתדל לא ליפול. אני מאמינה שאם לנשים יש את היכולת הגנטית להביא ילדים לעולם, אז כנראה שיש להן גם את היכולות לצלוח כל אתגר אפשרי".
לסיכום היא אומרת: "לדעתי, בכל יום צריך להיות יום האישה ולזכור את מה שאנו צריכות לעבור כנשים, כי המגירות העמוסות הללו עליהן דיברתי, לעולם לא מתרוקנות".

The post יום האשה הבינלאומי: המוסיקאית שהפכה לרופאת הרדמה וטיפול נמרץ בנהריה appeared first on פוזיציה!.

דורין אסוייד (31) מנאות גולן, היתה אמורה להגיע לניתוח קיסרי, במרכז הרפואי צפון(פוריה) בשבוע השני של ינואר. ביום חמישי, 29.12.22 היא שהתה בביתה כאשר החלה להרגיש צירים חזקים, "זאת לידה שלישית שלי, בלידה הקודמת ילדתי תוך 20 דקות מהרגע שהגעתי לחדר לידה ולכן יצאנו מיד מהבית. במהלך הנסיעה הרגשתי שהצירים מתחזקים והבנתי שהלידה מתקרבת וחששתי לא נספיק להגיע לחדר לידה. בקשתי מבעלי, נתנאל להתקשר למד"א כדי שיעזרו לנו להגיע לבית חולים במהירות".

צוות ניידת טיפול נמרץ של מד"א הגיעו תוך מספר דקות והעבירו את דורין בזריזות לאמבולנס כשהבעל נתנאל נוסע אחריהם. דורין סיפרה להם שמדובר בלידת עכוז ושהיא מתוכננת לעבור ניתוח קיסרי בעוד שבוע. הפראמדיקית של מד"א, טל טבצניק סיפרה "מהרגע הראשון של הפינוי עדכנו את ד"ר דימה צ׳ויון, מנהל חדר לידה והוא היה איתנו על הקו במהלך הנסיעה. מאחר ומדובר בלידת עכוז שעלולה להיות מורכבת ומסובכת, המטרה שלנו היתה להגיע כמה שיותר מהר לחדר לידה. בשלב מסוים הבנו שהלידה מתקדמת ונעצרנו בצד הדרך לקבל את הלידה".

ד"ר דימה צ'ויון, מנהל חדר לידה במרכז הרפואי צפון ,הסביר, "קיבלנו מצוות מד"א דיווח על יולדת עם צירים במצג עכוז, הבנתי שמדובר בלידה מורכבת, ולכן נערכנו עם צוות רב מקצועי שכלל מרדים, מילדות ורופאי מחלקת ילודים, כדי לקבל את היולדת בכניסה לחדר הלידה. לאורך כל הדרך הייתי בקשר טלפוני עם צוות מד״א. הדרכתי אותם איך לשחרר יד ראשונה ואז את היד השנייה את הכתפיים וכיצד לחלץ את הראש בזהירות. לשמחתנו הלידה עברה בשלום והיולדת והתינוקת מרגישות טוב".

האב נתנאל, סיכם, "הפראמדיקית סימנה לי ביד מהאמבולנס שהכל בסדר . הבנתי שדורין ילדה ובאותו רגע נשמתי לרווחה. האמת שלא רצינו ללדת בניתוח קיסרי וכנראה גם התינוקת רצתה לידה טבעית, אז אני שמח שהלידה עברה בהצלחה בלי ניתוח קיסרי".

The post לידת עכוז באמבולנס. דורין כרעה ללדת באמבולנס מד"א בדרך מנאות גולן לחדר הלידה במרכז הרפואי צפון(פוריה) appeared first on פוזיציה!.

מדי שנה ב-12 ביולי, יום הולדתו, מגיע טל ערמון ראובני למחלקת הפגייה במרכז הרפואי לגליל, כדי להודות לצוות המחלקה, לשם הגיע במשקל 800 גרם. בין השאר נפגש היום עם מנהלת המחלקה, ד"ר ורד פליישר-שפר, שטיפלה בו בעת אישפוזו. טל: "לחזור לכאן זו מסורת. זה כמו לנשום"

מדי שנה, ב-12 ביולי, מגיע טל ערמון ראובני עם בני משפחתו למחלקת הפגייה במרכז הרפואי לגליל בנהריה, כדי לחגוג עם הצוותים את יום הולדתו, שחל באותו היום.
היום (שלישי) הגיע טל, המתגורר ביישוב מכמנים שבמועצה אזורית משגב, יחד עם הוריו מירב ונעם ואחותו מיה, אל מחלקת הפגייה, כדי לציין את יום הולדתו ה-17.
בני המשפחה הגיעו עם עוגת יום הולדת ופינוקים מסוגים שונים עבור הצוותים במחלקה.
טל, שהיה מאושפז בפגייה במשך שלושה חודשים, נולד בשבוע ה-25, במשקל 800 גרם, ובחלק מהזמן היה מונשם.
"אין יום בו אני לא מרגישה צורך להודות לביה"ח ולמחלקת הפגייה", מספרת האם מירב. "למעשה, התודה שלי כפולה: הם גם הצילו את חיי, כי הייתי במצב קשה במהלך הלידה, וגם את חייו של טל, ולכן זה טבעי עבורנו לחגוג יחד את יום הולדתו".
מירב מספרת, כי את ההשראה להגיע מדי שנה ביום ההולדת קיבלו במהלך אישפוזו של טל בפגייה, כאשר באחד הימים הגיעו למחלקה אם ובתה בת התשע, שחגגו יחד את יום הולדתה במקום בו היתה מאושפזת.
"בדיוק ביום הולדת שנה של טל, בשנת 2006, פרצה מלחמת לבנון השנייה, ואני זוכרת שראינו בדרך מסוקים של צה"ל ואת כל ההכנות למלחמה. אנשים חשבו שאנחנו משוגעים, אבל לא ויתרנו והגענו לחגוג עם המחלקה, וזו היתה תחילתה של מסורת להגיע מדי שנה".
בני המשפחה נפגשו עם מנהלת המחלקה, ד"ר ורד פליישר-שפר, ועם האחות האחראית, סבטלנה סירוטקין, שעבדו בפגייה בעת שטל היה פג, וזוכרות אותו מאז.
"כשאני רואה את טל, אני מרגישה את הסיפוק האמיתי, יחד עם תחושת גאווה והתרוממות רוח, במיוחד כשאני זוכרת מה היה מצבו באותה התקופה", אומרת ד"ר פליישר-שפר.
טל מסכם: "זו מסורת עליה אנחנו לא מוותרים. זה כמו לנשום. הביקור כאן, עם הצוות, במקום בו הייתי מאושפז במצב קשה לאחר הלידה, ממלא לי את הלב ותמיד מרגש כל פעם מחדש".

The post בחזרה לעבר: טל' חגג את יום הולדתו בפגייה appeared first on פוזיציה!.

לאורך השנים, טכס האוסקר ידע הרבה דרמות ורגעים פרובוקטיביים, אבל אין ספק כי הסטירה שנתן זוכה האוסקר וויל סמית' למנחה הטכס כריס רוק, תתברג בראש הרשימה.

מאחורי הדרמה שהתחוללה על במת הטכס החשוב ביותר בעולם הקולנוע, עומדת מחלה לא שכיחה, אבל כזו שכעת בהחלט עלתה לכותרות – אלופציה אראטה, בה לוקה ג'דה סמית', רעייתו של וויל סמית', מזה שנים והיא זו שגורמת לה לאבד את שערה.

"אלופציה אראטה הינו תהליך אוטואימוני הבא לידי ביטוי כשהמערכת החיסונית תוקפת את זקיקי השיער מאחר ומזהה אותם כגורם זר", מסביר פרופ' עמוס גילהר, העומד בראש מרפאה המעניקה טיפולים חדשניים להתקרחות ברמב"ם ומי שעומד בראש המעבדה לחקר העור, השיער והזקנה בטכניון ועוסק בחקר המחלה ובפיענוח המנגנון שלה. "לזקיק השיער מנגנון הגנה ייחודי ממש כמו למערכות גוף חשובות בגוף האדם כגון רחם ועיניים", הוא מוסיף, "מנגנון הגנה זה מעיד על תפקיד חשוב של השיער בקרב האדם הקדמון".

במקרי אלופציה אראטה קיימת למעשה קריסה של כל מנגנוני ההגנה הייחודיים של הזקיקים ובעקבותיה נדידה של תאי המנגנון החיסוני, התוקפים ללא רחם את זקיקי השיער.

אלופציה אראטה מתפרצת על רקע גנטי, ועלולה להתפתח בכל גיל, אך בעיקר בגיל הילדות וללא הבדל מגדרי.
לדברי המומחים, התופעה נצפית בעיקר בצורת איבוד שיער הקרקפת באזור עגול או באזורים עגולים ובכ-90 אחוז מהמקרים נצפית צמיחת שיער עצמית.

בכ-10% מהמקרים ניתן לצפות בנשירה מסיבית והתקרחות נרחבת על גבי הקרקפת או לחילופין איבוד מוחלט של שיער הקרקפת והגוף כולו. ככל שגיל התפרצות התופעה צעיר יותר, אזי עלולה ההתקרחות להתפשט. חשש זה הוא שהוביל את השחקנית ג'דה סמית להסיר את שיער ראשה לחלוטין ולדבר בגלוי על המחלה ממנה היא סובלת.

פחות בסקנדינביה, יותר ביפן: מחלה של כהי שיער
"כ-2% מכלל הציבור עלולים לסבול מהמחלה", מציין פרופ' גילהר, "כאשר התצפיות העידו כי תופעת איבוד השיער מתרחשת בעיקרה בבעלי שיער כהה, פחות בקרב שיער בהיר. ואכן, התופעה נדירה בארצות סקנדינביה שכיחה יותר ביפן".

פרמטרים נוספים העלולים להשפיע על הלוקים במחלה היא השפעת מקרי דחק נפשיים, אשר לדעת רבים משמשים כזרז להתפתחות התופעה , בקרב אלו שקיים אצלם רקע גנטי . בד בבד , רבים מהלוקים בתופעה מדווחים על מצבי חרדה ודיכאון.

ומה לגבי תרופה לבעיה הרפואית? "טיפול ייחודי לתופעה לא היה עד לאחרונה בנמצא", אומר פרופ' גילהר, אשר בין מטופליו הרבים גם כאלו שסובלים מן הבעיה, ומדגיש , "בשנים האחרונות זיהו טיפול חדש, מהפכני במידה רבה והוא נמצא עדיין בשלבי ניסויים קליניים. עד כה נמצא שטיפולים אלו מביאים לצמיחת שיער בכ- 70% מכלל המטופלים".

The post הסיפור מאחורי הסטירה בטכס האוסקר: זאת המחלה שגורמת לאשתו של וויל סמית' להקריח appeared first on פוזיציה!.

רגע מרגש מאוד התרחש היום (רביעי) בטקס הרמת הכוסית לרגל חג הפסח במרכז הרפואי לגליל בנהריה, כאשר תומר הופמן, שהיה מאושפז במצב קשה במחלקת הקורונה כתר א' והוזמן כאורח הכבוד, עלה לבמה וסיפר על התקופה בה היה מאושפז במצב קשה.
תומר, תושב כרמיאל, שהיה נרגש מאוד, סיפר בדמעות: "הצוות במחלקה היה המשפחה שלי. הם הצילו אותי ונלחמו על החיים של כל חולה וחולה כאילו היה המשפחה שלו. פגשתי במחלקה חולים מכפרים שכנים לעירי כרמיאל, כמו דיר אל אסד ובענה, וכל הזמן ידעתי שהצוותים יעשו כל דבר אפשרי כדי לשמור עלינו בחיים".
האחות הראשית, רונית קלמן, שפורשת בתום החודש, נשאה דברי פרידה, בהם סיכמה 46 שנות עבודה בתפקידים שונים במרכז הרפואי.
מנהל המרכז, פרופ' מסעד ברהום, הביע בדבריו תקווה כי חג הפסח, שהינו גם חג החירות, יסמן את תחילתה של דרך חדשה מעבדות לחירות, על רקע תקופת הקורונה המאתגרת. כמו כן הודה ל-3,000 העובדות והעובדים, עליהם אמר כי הם מהווים חלק משמעותי מאותה יציאה מעבדות לחירות. לסיום דבריו בירך פרופ' ברהום את העובדים בני דתות נוספות, שיציינו בקרוב את חג הפסחא (נוצרים), חודש הרמדאן (מוסלמים) ונבי שועייב (דרוזים).
בסיום הרימו העובדים כוסית, יחד עם הופמן ורעייתו גלית, לרגל החג.
הטקס התקיים באודיטוריום שבמרכז לחינוך לבריאות ע"ש אנגל, במעמד ההנהלה המצומצמת, והועבר לעובדים באמצעות ה"זום".

צילום: רוני אלברט

The post "אני מבקש להודות לצוותים שהצילו את חיי", אמר חולה הקורונה בדמעות בטקס לרגל חג הפסח / המרכז הרפואי לגליל appeared first on פוזיציה!.

רגע מרגש מאוד נרשם הבוקר (שני) במרכז הרפואי לגליל בנהריה, כאשר דוד וודיאנסקי, בן 52 ממעלות-תרשיחא, חזר למרכז הרפואי, הפעם לצורך ביקור, לאחר שהיה חולה הקורונה הקשה ביותר שהחלים מבין אלו שהיו מאושפזים בביה"ח שבנהריה מאז התפרצות הנגיף.
במשך כחודשיים וחצי היה וודיאנסקי מונשם ומורדם, תחילה במחלקת הקורונה כתר מונשמים, ולאחר מכן ביחידה לטיפול נמרץ כללי ונשימתי.
בשעת בוקר הגיע דוד, כשהוא הולך על רגליו, לביקור ביחידה לטיפול נמרץ, יחד עם בת זוגו ובנו, כדי להודות באופן אישי לצוותים, שהיו נרגשים עד דמעות.
"בימים אלו אני עובר שיקום במרכז גריאטרי במרכז הארץ ומרגיש טוב מאוד. כבר המון זמן שרציתי לבקר כאן, וזה היה ביקור מאוד מרגש עבור כולנו. היה לי חשוב לומר תודה לצוותים, שלא ויתרו עלי וטיפלו בי בצורה מסורה ונפלאה", מספר דוד.
בתמונה: דוד וודיאנסקי עם מנהל היחידה לטיפול נמרץ, ד"ר ניקולה מחול, האחות האחראית אלה טלקר ועובדות נוספות

גל זייד,
דובר המרכז הרפואי

The post חולה הקורונה הקשה ביותר חזר לביקור/המרכז הרפואי לגליל appeared first on פוזיציה!.

מפגש מרגש התקיים אתמול (יום א', ה-24.1) במתחם התת קרקעי לטיפול בקורונה ברמב"ם, כשיעקב אמילוב, בן 38 מטירת הכרמל, פגש את צוות מחלקת טיפול נמרץ קורונה שטיפל בו במשך ימים ארוכים.

המפגש נערך רגע לפני שאמילוב, אשר הוגדר כמחלים, סיים את תקופת האשפוז ויצא ממתחם הטיפול הסגור אל ביתו.

לפני כשבועיים הגיע אמילוב לרמב"ם כשהוא סובל מתסמיני וירוס הקורונה. אמילוב, בן המטופלים הצעירים שטופלו ברמב"ם, וללא מחלות רקע, אושפז במחלקת "כתר" א' אך בתוך ימים ספורים חלה הדרדרות במצבו והוא הועבר להמשך טיפול והשגחה ב"כתר" ג', המשמשת כמחלקת טיפול נמרץ לחולי קורונה. במשך כמה ימים הוא שהה שם כשהוא מורדם ומונשם ובסכנת חיים.

לשמחתו של הצוות הרפואי, אמילוב התאושש, חזר שוב למחלקת "כתר" א' וכאמור, אתמול הוגדר כמחלים וחזר אל ביתו.

זמן קצר לפני שיצא ממתחם האשפוז הענק, שנמצא שלוש קומות מתחת לפני האדמה, פגש אמילוב את דר' אסף מילר, מנהל טיפול נמרץ קורונה ורופא נוסף במחלקה, אשר זיהו אותו ושמחו לראות אותו עומד על רגליו.

בתמונה: יעקב אמילוב לפני השחרור ממתחם הטיפול התת קרקעי לחולי קורונה ברמב"ם.

צילום: הקריה הרפואית רמב"ם.

The post המפגש בין יעקב אמילוב לצוות טיפול נמרץ קורונה ברמב"ם ("כתר" ג'). appeared first on פוזיציה!.