ארגון 'עד כאן' ערך מחקר מקיף על ערעור האחיזה היהודית בארץ ישראל בכלל ובגליל בפרט, לפי מקרה הבוחן של מכרז הבניה בכפר ורדים בנובמבר 2017. המחקר משקף את תמונת המציאות בגליל, בה משפרי דיור רבים מהמגזר הערבי בוחרים לקנות את ביתם החדש בתוך שכונות ויישובים יהודיים.
תופעת שיפור דיור מתרחשת כאשר אוכלוסייה מעוניינת להעלות את רמת איכות החיים שלה, ולעבור ליישוב או עיר היכולים לספק לה זאת. בגליל המציאות מורכבת יותר, שכן המעברים אינם רק מכפרים ערביים ליישובים עירוניים ערביים או מעורבים כדוגמת נצרת או חיפה, אלא גם לערים וישובים יהודיים כדוגמת עפולה, כרמיאל וכפר ורדים הנחשבים ברמה סוציואקונומית גבוהה יותר.
לפי המחקר, תופעת ה'הגירה' מהכפרים הערבים אל הישובים היהודיים מתרחשת בגלל בעיות דיור והקצאת אדמות בכפרים, אשר לא נעשות פעולות בכדי לפתור אותן. המחסור בדירות ואדמות גורם לחלק מן התושבים למצוא פתרונות ביישובים היהודיים באזור, וכך לשפר דיור מצד אחד ולהישאר קרובים למשפחתם ולסביבתם המוכרת מצד שני.
עוד נכתב במחקר כי לתוך הוואקום של בעיות דיור ללא פתרון במגזר הערבי והגירה ליישובים יהודיים, נכנסים ארגונים אנטי ציוניים המנצלים את התופעה לקידום תפיסתם האידיאולוגית. הארגונים הללו- האגודה לזכויות האזרח, עמותת סיכוי, עדאללה, עומדים ביחד – עמידה יהודית ערבית משותפת ועוד, הינם בעלי אג'נדה מוצהרת התומכת בהפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.
במחקר מתואר בהרחבה כיצד ארגונים אלו, שחלקם ערביים וחלקם יהודים-ערביים, מעודדים את תושבי הכפרים לעבור ליישובים יהודיים, מעניקים להם סעד משפטי ותרבותי, מציעים מפגשי היכרות, גנים דו לשוניים, ועוד.
במקרים בהם כניסת תושבים ערביים ליישובים היהודיים נבלמה, כמו במכרז בכפר ורדים שנעצר לאחר שהתברר שבכמעט מחצית מהמגרשים זכו ערבים, טענו הארגונים לאפליה על רקע גזעני ולאומני. בהתאם לכך פנו הארגונים לערכאות משפטיות ובמידת הצורך הגישו בג"ץ לפסילת ההחלטה, בנימוק שהיא אינה חוקית מטעמים שונים. השינוי בשטח הופך אט אט לשינוי חוקתי, ובכך מערער את התשתית החוקית והמשפטית להמשך הרחבת והעצמת האחיזה היהודית בארץ בכלל ובגליל בפרט.
בין היתר הובילו הארגונים מהלך לביטול ההחלטה המעניקה לחיילים משוחררים הנחה של 90% בדמי החכירה בקרקעות לבנייה בגליל ובנגב, הגשת בג"ץ קעדאן – ביטול אפשרות המדינה להקצות מקרקעי מדינה לסוכנות היהודית וביטול חוקיות וועדות הקליטה בישובים, עתירה כנגד מכירת דירות ליהודים בעיר מעלות, עתירה לבג"ץ לביטול תכנית להקמת ישובים בנגב לחיזוק הנוכחות היהודית במקום, קידום צו ביניים להקפאת מכרזים חדשים וקיימים של קק"ל שהיו מיועדים לאוכלוסייה יהודית, בג"ץ רקפת – חיוב היישוב רקפת להקצות קרקע לזוג ערבי כנגד החלטת וועדת הקבלה ובניגוד לחוק וועדות הקבלה, קידום אירוע תרבות פו ערבי בכרמיאל, הפגנה כנגד עצירת המכרז בכפר ורדים, עצרת יהודית ערבית משותפת כנגד הגזענות של הממשלה כלפי המגזר הערבי, ועוד.
לאור הנתונים העולים מן המחקר ניתן להסיק שמטרת הארגונים הללו אינה פתרון מצוקת הדיור של תושבי הכפרים הערבים, כי אם שינוי חוקתי שיוביל לשינוי אופייה של מדינת ישראל לכדי מדינת כל אזרחיה. תגובת המדינה לניסיונות אלו הובילה בסופו של דבר לביטול וועדות הקבלה ביישובים ולערעור המושג "ייהוד הגליל", שהיה אחת ממוסכמות היסוד הציוניות לאורך עשרות שנים.
המחקר חשף אפוא את התמונה המלאה של התופעה- כיצד הפעילות המשפטית הינה רק רגל מסיימת של תהליך עמוק, שיסודו ברפיון ידיים בטיפול בבעיות הדיור במגזר הערבי והמשכו בניצול הרפיון הנ"ל על ידי גופים אנטי ציוניים, המשתמשים בו על מנת לערער על אופייה היהודי-ציוני של ההתיישבות בגליל – ובטווח רחב יותר על אופייה היהודי-ציוני של מדינת ישראל.
גלעד אך מנכ"ל עד כאן מסר "התנועה הציונית עומדת בפני צומת דרכים. מעל 120 שנה אנו נאבקים על שיבה לארץ ועל מדינה יהודית, ולפתע נוצר מצב בו גורמי חוץ וארגונים אנטי ציוניים מנסים לטשטש את הזהות שלנו כעם ואת החיבור שלנו לארץ. הם דוחפים קהילות ערביות ליישובים יהודיים, פועלים באמצעים משפטיים כדי לאכוף זאת ומנצלים את המערכת כדי לקדם את האג'נדה שלהם. חייבים להתעורר".
אך מקווה שהמחקר יגרום לשינוי המציאות הנוכחית "מקבלי ההחלטות צריכים להבין שמדובר במגמה מתפשטת. צריך לקבוע באופן מערכתי שליישובים מסוימים יש הזכות להחליט מי ייגשו למכרז. אנו רואים שהצד השני פועל באופן שיטתי, מתאמים מחירים ומצליחים לתפור את המכרזים. אין אף יהודי שגר ברמאללה או בסכנין, אם יהודי יגור שם ימררו את חייו, כפי שראינו בפקיעין. הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יכריעו האם זו מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה".
