"קליטה של עובדים עם אוטיזם ברמת תפקוד גבוהה היא כמובן חשובה ברמה החברתית, אבל המחקרים מראים שוב ושוב שמדובר בעובדים שיכולים להפוך לנכס עצום למעסיק גם בפן העיסקי. לכן חשוב לשים לב להנגשת סביבת העבודה, שתאפשר לעובדים אלה למקסם את היכולות שלהם", אמרה ד"ר נעמי שרויאר, ראש החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה ואחת מעורכות המחקר.
על פי המחקרים הקיימים כיום, רק כ-20% מאנשים עם אוטיזם ברמת תפקוד גבוהה נמצאים בשוק העבודה, רובם במשרות חלקיות. זאת למרות שמדובר באנשים שמעוניינים לעבוד ולא פחות חשוב – מסוגלים לעשות זאת ובעבודות מסוימות אף להגיע לתפוקות גבוהות מאוד. בכנס מיוחד שיתקיים היום, ( יום ה' 7.2.2019) באוניברסיטת חיפה יוצגו ממצאי מחקר חדש, שנערך במימון המוסד לביטוח לאומי, שביקש לזהות את החסמים החברתיים והפיזיים שעומדים בפני אנשים עם אוטיזם ברמת תפקוד גבוהה במקומות העבודה. בעקבות המחקר אף הוכנה חוברת מיוחדת למעסיקים, שמתארת את הממצאים המרכזיים ואת הדרכים היישומיות להתמודד עם שורה של חסמים.
המחקר, שמומן על ידי קרן המחקרים של המוסד לביטוח לאומי, נערך בראשות דר' עינת גל וד"ר נעמי שרויאר מהחוג לריפוי בעיסוק, יחד עם תלמידת המחקר מיכל ויסמן-ניצן וסטודנטיות נוספות. במחקר השתתפו כשבעים אנשים על הספקטרום האוטיסטי שנמצאים בשוק העבודה, וארבעים וחמישה מעסיקים של אנשים על הספקטרום האוטיסטי. חלק ניכר מהמשתתפים הופנו על ידי בית אקשטיין ועמותת אבני דרך. חלקו הראשון של המחקר כלל ראיונות עומק עם המשתתפים כדי לזהות את החסמים המרכזיים ואת הדרכים לפתרונם.
מהממצאים עולה כי ניתן לחלק את החסמים לארבע קבוצות עיקריות: חסמים הקשורים לשגרת העבודה; לתפקיד הספציפי; לסביבה הפיזית והחושית; לאינטראקציה הבינאישית עם הממונים ועם העמיתים.
בכל הנוגע לשגרת העבודה, נמצא כי מרבית העובדים ביקשו שיגרה קבועה וידועה מראש, כאשר שינויים בלתי צפויים או הפסקות רבות במהלך שעות העבודה הקשו מאוד על העובדים, "שלא יהיו מצבים שאין לי מה לעשות, כי אני מתחרפנת ממש", אמרה אחת המשתתפות במחקר. בנוגע להגדרת התפקיד, נמצא כי חשוב מאוד להסביר באופן ספציפי את התפקיד ואת הדרישות וחשוב שהאינטראקציה עם המנהל תהייה ברורה: "צריך גישה לא מתחכמת, לא מזגזגת. קווים ישרים. אתם רוצים שאעשה משהו? תאמרו…. אתם חושבים שעשיתי משהו לא טוב?- תאמרו. לא.. לא ללכת מסביב. המסביב לא עוזר לי. אם יש משהו שצריך לעשות, אל תניחו שאני אדע. לא מובן. אין דברים מובנים מאליו עבורי", ציין אחד המשתתפים.
בנוגע לחסמים בסביבה הפיזית, חשוב לאפשר מקומות שקטים או מקומות ללא עומס חושי – כדי שהעובדים יוכלו להיכנס אליהם מידי פעם כדי להירגע ולהוריד מהעומס החושי שעלול להקשות עליהם. "אני מאוד אוהבת את המטבחון שיש לנו כי החנות היא מאוד גדולה, מאוד פתוחה ותמיד יש אנשים וזה מאוד קשה כי יש הרבה מאוד רעש, דברים נעים. אז מדי פעם אני יכולה ללכת למטבח, להגיד שאני רוצה לשתות מים, למרות שאני לא באמת רוצה לשתות מים. זה קצת יותר שקט", הסבירה אחת המשתתפות.
בחלקו השני של המחקר פותח שאלון נגישות סביבת העבודה לאנשים עם אוטיזם, והוא הועבר לעובדים והמעסיקים יחד עם מגוון שאלונים נוספים שסיפקו אינפורמציה על מאפייני העובד, על סביבת העבודה שלו, וכן על תפיסת המסוגלות העצמית ושביעות רצונו מהעבודה. "אומרים ש'אם פגשת אדם עם אוטיזם, פגשת אדם אחד עם אוטיזם'. לכן, גם אם יש לאנשים עם אוטיזם קשיים המאפיינים אותם, וגם עוצמות הייחודיות להם, הרי שיש הבדל בין עובד ועובד – ובין מקום עבודה אחד לאחר – ולא כל מה שמתאים לאחד יתאים לאחר, אבל ארבע הקטגוריות הללו מאגדות בתוכן את מירב החסמים וחשוב שמעסיקים יכירו אותן, וגם ישאלו את העובדים באופן ספציפי ומפורט האם הם זקוקים לשינוי או לסיוע הנוגע לקטגוריות אלו", אמרה ד"ר גל.
כדי לסייע עוד יותר למעסיקים הכינו החוקרות חוברת מיוחדת שמסבירה על החסמים ואף מעניקה פתרונות ספציפיים לבעיות ספציפיות. כך למשל, לגבי ארגון הסביבה הפיזית הן מציעות להפחית הסחות דעת חזותיות על ידי עיצוב חלל עבודה נקי והתקנת מקומות אחסון סגורים. להפחתת רעשים הן מציעות רכישת אוזניות או שימוש בחדר פרטי או כזה שמרוחק ממוקדי הרעש. בכדי להתמודד עם הצורך בסדר יום מובנה הן מציעות שימוש בתרשים שבועי לארגון פעילויות העבודה הקבועות ופירוט משימות חריגות שאולי ייתכנו באותו שבוע. עוד מציעות החוקרות למנות אחראי ישיר יחיד, לסייע לעובד בארגון סדר העדיפות להסביר באופן ברור לגבי המבנה הארגוני, רצוי בעזרת תרשימים חזותיים ועוד.
אל החוברת למעסיקים צרפו החוקרות גם את שאלון נגישות הסביבה שפיתחו ותיקפו במסגרת המחקר, שאותו אפשר להעביר לעובדים כדי להבין טוב יותר ולעומק את הצרכים המיוחדים של כל אחד ואחת.
"חשוב שמעסיקים של עובדים עם אוטיזם ברמת תפקוד גבוהה יתייעצו ויקבלו סיוע גם מאנשי המקצוע של הגופים והרשויות השונות שעוסקות בשילוב של אנשים עם מוגבלויות. אבל חשוב מאוד שהם יידעו שהם יכולים לבצע פעולות רבות – רובן לא מסובכות או כאלה שעולות כסף רב – שיסייעו מאוד לעובדים, ישפרו מאוד את תחושתם ויועילו כמובן לארגון עצמו", סיכמו החוקרות.
