עורכי הדין יצחק מינא, חנוך קינן ורונית וולף הציגו בשם התנועה את טיעוניה נגד ביטול עילת הסבירות – וזכו לשבחים רבים ∙ יו"ר אומ"ץ, פנחס פליצ'ה פלד: "עמדתנו נשמעה בכובד ראש על-ידי כבוד השופטים"
השבוע נערך בבג"ץ אחד הדיונים הדרמטיים בתולדות מדינת ישראל. בפעם הראשונה התייצבו כל שופטי בית המשפט העליון, 15 במספר, כדי לדון בעתירה – כשעל הפרק לא רק עילת הסבירות, אלא מערכת האיזונים והבלמים שבין הרשויות השונות.
תנועת אומ"ץ הייתה אחת הראשונות להתייצב לצד הדמוקרטיה ולהגיש עתירה כנגד התיקון שמבקש לבטל את עילת הסבירות. לדיון בירושלים הגיעה סוללת הפרקליטים שערכה את העתירה – עו"ד יצחק מינא, עו"ד חנוך קינן ועו"ד רונית וולף. עורכי הדין שטחו בפני שופטי בג"ץ את הטיעונים כבדי המשקל נגד ביטולה של העילה המאפשרת פיקוח יעיל על החלטות ממשלה ופקידי ציבור. העתירה של אומ"ץ וההופעה בדיון, שאין ספק כי ייכנס לספרי ההיסטוריה של ישראל, זכו לשבחים רבים – על הענייניות, על המחויבות, וגם על ההישענות על פסיקות רלוונטיות בולטות. בין השאר ציטטה העתירה של אומ"ץ מפסק דין של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, מאיר שמגר: "במקרה של סטייה מהותית מנתיב הסבירות, אין בידינו אלא להתערב בהחלטה".
הדומיננטיות של אומ"ץ התבלטה לעיני כל הנוכחים בבית המשפט, וגם אצל מי שעקבו אחרי השידורים בכלי התקשורת השונים. "עמדתנו נשמעה בכובד ראש על-ידי כבוד השופטים", ציין בסיפוק יו"ר אומ"ץ, פנחס פליצ'ה פלד. "בסופו של יום המעורבות של אומ"ץ למען צדק שלטוני התגלתה כחיונית מאוד". פלד חזר על התקווה שהביע ביום הגשת העתירה, כי "בית המשפט העליון יצילנו מהידרדרות המדינה למדרון חלקלק שאין חזרה ממנו".
בין הטיעונים שהשמיעה התנועה בפני שופטי ביהמ"ש העליון כנגד ביטולה של עילת הסבירות: ללא עילה זו, נפתח פתח למינויים שרירותיים ואף מושחתים; הביטול מהווה פגיעה חמורה בבלמים ובאיזונים העדינים שבין הרשות המבצעת לרשות השופטת; וכמו כן הממשלה עלולה להתעלם מעמדות גורמי מקצוע – ואף לפטר בכירים בשירות הציבורי שמהווים שומרי סף הכרחיים לזכויות ולאינטרסים של אזרחי המדינה.
