בשבוע שעבר התכנסה הוועדה לבחירת " יקיר\ת ההסתדרות " מרחב חיפה ונקבעו קווי פעולה ראשונים לעבודתה. הבחירה תהיה מבין חברי ההסתדרות החדשה במרחב חיפה, על פי המלצות של ארגוני עובדים וועדים, על פעולות ומעשים של יחידים שתרמו למדינה ואו לחברה באורח מיוחד וחשוב, שמזכה אותם באות "יקיר ההסתדרות" . הוועדה תעשה כל מאמץ לסיים את עבודתה עד יוני 2023.
חברי הוועדה, שמונתה ע"י משה מזרחי יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה הם: מרים פרקש – מרכזת הוועדה,יו"ר תרבות והשכלה מרחב חיפה. רון שפיגל – מזכיר הוועדה, מזכיר איגוד מקצועי במרחב חיפה. יעל שורצזון עו"ד – ייעוץ משפטי בוועדה, משפטנית במרחב חיפה. דוד אסולין – חבר ועדה, יו"ר ועד גמלאי עיריית חיפה. פיליפ מורגנשטיין – חבר ועדה, יו"ר ועד אגד. שפרה ענתבי – חברת ועדה, מנכ"לית עמותת ספורט וליגה למקומות עבודה. סמדר רואש- חברת ועדה, רכזת גמלאים ומזכירת איגוד מקצועי במרחב חיפה. יעקב גבאי – חבר ועדה, סגן יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה. חיים אמויאל – חבר ועדה, יו"ר ועד עובדים לשעבר במרחב חיפה. דוד לוי – חבר ועדה, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי במרחב חיפה. פנינה אופיר נאוי – חברת ועדה, יו"ר הסתדרות הגמלאים במרחב חיפה. יוסי קראוס – יו"ר הוועדה, גמלאי משטרת ישראל ויו"ר פורום הגמלאים במרחב חיפה.
יוסי קראוס יו"ר הועדה לבחירת 'יקיר/ת ההסתדרות' לא הסתיר את התרגשותו מעצם המעמד, "עבורי זה בעצם סגירת מעגל, שמתחבר לסיפורי האישי , שממנו אני חש חובה וזכות להיות חבר הסתדרות ולהימנות על הוועדה" מספר יוסי קראוס בהתרגשות.
"בנובמבר 1944, אמי טובה קראוס, בת 21, יצאה בצעדת המוות מהונגריה – בודפשט למחנה השמדה בגרמניה. למזלה הרב , היא ואחותה רוז הועברו למחנה הריכוז דכאו ( ליד מינכן ). הצעדה נמשכה כחודש ימים. במחנה זה לא הומתו יהודים בתאי גזים, אלא השתמשו בהם לעבודה. במחנה עברו כ-200,000 אסירים, מהם מתו מרעב ומחלות כ- 30,000 איש ואישה.
ב- 29.04.1945 הצבא האמריקאי כבש את גרמניה ואסירי מחנה הריכוז "דכאו" שוחררו. אמי ואחותה הועברו למחנה עקורים בצפון איטליה ומשם כעבור חצי שנה היא תעלה עם 908 ניצולים על אניית אנצ'ו סרני, שהיתה בפיקוד המוסד והם ייצאו לארץ ישראל ב- 9 בינואר 1946 ויגיעו אל מול נמל חיפה ב- 17 ינואר 1946 . על האנייה היא תפגוש את אבי ז"ל , יצחק קראוס , שהיה חייל בבריגדה היהודית, שתפקידה היה באיסוף ניצולי שואה שרצו לעלות לארץ ישראל .
לאמי ואחותה ניתנו מס' אפשרויות : לחזור לארץ מולדתן הונגריה . שם היא חוותה סכנת חיים ואנטישמיות נוראה שהובילה אותה לצעדת מוות בקור צורב נורא לגרמניה. היא נעקרה באכזריות והיא סירבה לשוב למקום בו נולדה . אביה ואחיה נטבחו למוות על גדות נהר הדנובה שנצבע באדום בטבח יהודים. אמי ואחותה לא דרכו יותר בארץ הולדתן. ההצעה להגר לארה"ב לא נראתה לאמי והיא העדיפה את ארץ ישראל, הארץ המובטחת ליהודים.
החייל והניצולה נפגשו בהפלגה לישראל. מפגישתם זו אבי נותר החייל ששמר על הניצולה והם יינשאו בנשר כעבור מס חודשים.
אבי ז"ל עלה לישראל ב-1932 בתנועת נוער ציונית ועד למלחמת העולם ה-2 עבד בתעשייה במפרץ חיפה. לחייל ולניצולה נולדתי בקיץ 1948 . אני הילד שנולד ממנה, קלט את אמו בישראל
והנחיל לה את התרבות של הצבר הגאה ואת השפה העברית . בגיל שנה הוכנסתי לפעוטון כדי ללמוד את השפה העברית וללמד את אמי את הארץ החדשה,שפה ותרבות חדשה של " להיות עם חופשי בארצו…."
"למה ומדוע אני חייב להסתדרות" ממשיך קראוס את סיפורו, "מרבית נוסעי אניית המעפילים לא היו חוקיים . לא היה בידם
סרטיפיקטים ( רישיונות – אישורים לעלות לארץ ישראל ) וכאן נכנס לתמונה מזכיר הסתדרות העובדים בארץ ישראל , אבא חושי( לימים גם ראש העיר חיפה), מנהיג ציוני ממקימי ההסתדרות העובדים בא"י ואחד מראשיה . היה ידוע כמי שיזם הקמתם של וועדים במקומות עבודה במטרה לשמור על זכויותיהם של עובדים שכירים, וכמי שהצליח לשלוט בעובדי נמל חיפה ולהסדיר סכסוכים ושביתות.
"שמו של אבא חושי הלך לפניו, והאיש שעלה מפולין ידע וחש אנטישמיות. הבריטים חפצו להחזיר את אנצ'ו סרני לאיטליה ולמנוע ירידתם של הניצולים בנמל חיפה . כאן הוא נכנס לתמונה, אבא חושי ביקש מהבריטים עיכוב בהחזרתם לאיטליה עד להמצאת האישורים שיסדירו את הישארותם.
המעפילים הועבו למעצר במחנה עתלית, וב- 3 לפברואר 1946 האישורים הוסדרו לשביעות רצונם של הבריטים וניצולי השואה
מאניית אנצ'ו סרני שוחררו ממעצרם והם לא הוחזרו לנמל מוצאם.
אבא חושי , שחרר את כל נוסעי האנייה מחזרה לגלות . בזכותו אמי שוחררה ונישאה לאבי ונולדתי בחיפה בקיץ 1948. והייתה לי הזכות לקלוט את אמי במדינה חדשה בה אנחנו חופשיים .
תודה לך אבא חושי. תודה להסתדרות העובדים בארץ ישראל שממנה היה לו את הכוח להשפיע ולשחרר את אמי הניצולה ועוד רבים כמותה" מסיים יוסי קראוס יו"ר ועדת 'יקיר ההסתדרות' את סיפורו האישי שהוא בבחינת סגירת מעגל.
