דוח וועדת המומחים הבין-תחומית להיערכות לשרפות בחיפה ובישראל כולה, הוצג ביום א' (17.3) בטכניון. באירוע שהתקיים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הוצגו המסקנות לראש העיר חיפה ד"ר עינת קליש-רותם ולנשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא.
הוועדה הוקמה כיוזמה משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, עיריית חיפה, המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון והאיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף. עבודת הוועדה הובילה לכתיבתו של הדוח, שכותרתו "הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש במרחבים עירוניים – חקר מקרה חיפה".
השרפה הגדולה שאירעה בחיפה ובסביבתה בנובמבר 2016 שימשה את הוועדה כמודל ארצי לבחינת הטיפול בשרפות מהסוג הזה באזורים עירוניים. הוועדה מציינת כי בתודעה הציבורית נחרתה אומנם השרפה הטראגית בכרמל, שאירעה בשנת 2010 וגבתה את חייהם של 44 בני אדם, אולם השרפה של 2016 הייתה ייחודית משום שפרצה בשטחי חורש בתחום המוניציפלי של העיר חיפה, פגעה בשטח של כ-1,200 דונם בקו התפר בין הבנוי לשטח הפתוח בתוך ומסביב לעיר והובילה לפינוי שכונות שבהן מתגוררים כ-60,000 תושבים ולנזק רב לרכוש. לדברי המומחים, "שרפה מסוג זה לא אירעה עד כה בישראל, והחשש הוא שעם העלייה בצפיפות האוכלוסייה והמשך התקדמות שינויי האקלים העולמי, אירועים מסוג זה עלולים לחזור על עצמם בתדירות גבוהה יותר בעתיד".
בוועדה נדונו שני שלבים מרכזיים הקשורים לאירוע שרפה: היערכות מוקדמת למצב החירום, הכוללת פעולות להפחתת הסיכון לשרפות, ושלב השיקום של השטח השרוף לאחר השרפה. ההמלצה הבולטת של הוועדה היא להקים גוף לאומי שיהיה אחראי על ניהול מערך ההיערכות לשרפות בישראל, על הפעולות בשעת חירום ועל השיקום לאחר אירוע שרפה. "כיום מוטלת האחריות למניעת שריפות ולכיבוין על שירותי הכבאות וההצלה," אמר ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שריכז את פעילות הוועדה. "על פי המלצת המומחים יש צורך בגוף שיוכל לנהל גם את הפעולות בשעת חירום וגם את תהליך השיקום לאחר השרפה. גוף זה יפקח בשגרה על מצב עומס הדלק הצמחי והטיפול בו באזורי ההשקה בין העיר לחורש וסביב השטחים הפתוחים בעיר, וזאת כדי לעכב ככל האפשר את הגעתה של האש לשטח הבנוי." ועדת המומחים המליצה כי עד שיוקם גוף לאומי, על המדינה להקצות לרשויות המקומיות סיוע תקציבי ומקצועי ייעודי להיערכות לקראת שרפות ולתהליך השיקום אחריהן.
האקולוג פרופ'-משנה אסף שוורץ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים דיבר על שחיקת הקשר בין אדם לטבע ועל כך ששמורות טבע אינן אמצעי מספק בשימור המגוון האקולוגי. "מה שקורה מחוץ לשמורות משפיע גם הוא, ולכן עלינו להכניס תכנון משמר טבע גם בערים, בשטחים חקלאיים ועוד. תהליך העיור מוביל להכחדת מינים, מנתק את האדם מהטבע ופוגע בתועלת שהאדם מפיק מהטבע וביתרונות הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים שהטבע מעניק לאדם. לכן עלינו להעשיר את הטבע העירוני ולייצר מצב שבו המגוון האקולוגי בעיר גדל, אך לעשות זאת תוך צמצום של סיכונים כגון שרפות."
ראש העיר חיפה ד"ר עינת קליש-רותם אמרה כי "אירוע השרפה ב-2016 היה מטריד ומפחיד במיוחד מפני שהיה בתוך המרקם העירוני שלנו, ב-12 מוקדים בתוך שכונות. המסקנה היא שהמערכת העירונית חייבת להתארגן אחרת, ואכן בעירייה כבר החלו להתגבש כמה מנגנונים להתמודדות עם שרפות ולמניעתן. מאז שנכנסתי לתפקיד אני מוצפת בפניות של תושבים, שחלקם מבקשים לדלל את האורנים בסביבת מגוריהם וחלקם זועמים על עקירתם של עצים. הפתרון הוא כמובן לעבוד בחוכמה על סמך המלצותיהם של אנשי המקצוע."
נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא סיפר על ההתלבטות הקשה של הנהלת הטכניון ביום השרפה – האם לפנות את אלפי הסטודנטים והעובדים בעקבות פרוץ השרפה. "בסופו של דבר החלטנו לא לפנות את הקמפוס, ולשמחתי האש לא הגיעה אלינו. מה שברור הוא שהיינו זקוקים למרכז שליטה ובקרה שיספק לנו מידע עדכני ומקצועי."
"בהנהלת הטכניון ובפקולטה הבינו שאי אפשר לשבת במגדל השן ושעלינו להתערב בכמה אפיקים – בתיעוד ובשיקום," אמר פרופ' יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, "באקדמיה זה לא פשוט לשנות תוכניות קיימות, אבל הצלחנו בכך, עם כמה קורסים ייעודיים ויוזמות נוספות." פרופ' גרובמן ציטט את דבריו של ס' יזהר בכנסת ב-1962: "ארץ נושבת בלי פרחי בר – מחנק בה. ארץ שאין בה משב-רוח פתוח, בלתי מופרע – תהיה מלון ולא מולדת."
ואכן, זמן קצר אחרי השרפה נולדו בטכניון כמה מהלכים מקצועיים למזעור נזקי השרפה ולצמצום נזקיהן של שרפות עתידיות. את התהליך הובילו ראש המסלול לאדריכלות נוף פרופ' טלי אלון מוזס והאקולוג פרופ'-משנה אסף שוורץ בתמיכת דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים דאז פרופ' איריס ערבות. בפקולטה נפתח קורס לתיעוד השרפה, שכלל ראיונות עם תושבים ותיעוד מקיף של השרפה ותוצאותיה. קורסים נוספים עסקו בחשיבה עתידית על שיקום נזקי השרפה ועל צמצום נזקיהן של שרפות עתידיות. פרופ' דניאל אורנשטיין וד"ר יעלה דפיאטרי חקרו את הנושא והציגו מסקנות יישומיות לניהול הטבע העירוני בחיפה. יוזמות אלה זכו לברכתו ולתמיכתו של נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. בנוסף הוקמה ועדת המומחים שאספה מידע נרחב וכתבה את הדוח שהוצג כעת בטכניון.
