השינוי מפר בגסות את האיזון העדין בין צנעת הפרט לבין ביטחון הקהילה ∙ יניר מלך, מנכ"ל 'אביר מודיעין וביטחון': "ישראל תהפוך לגן עדן לעבריינים" ∙ האם המעסיקים ייאבקו למען זכותם הטבעית לדעת את מי הם מעסיקים?
בשנת 2019 נחקק חוק המידע הפלילי ותקנות השבים. החוק היה אמור להיכנס לתוקף בתחילת 2021, אולם המועד נדחה. כעת, בחסות הכאוס הפוליטי, הפך החוק למחייב – וגורם לפגיעה של ממש במעסיקים.
על-פי חוק המרשם הפלילי הישן, למעסיקים היה אסור לבקש תעודת יושר ממועמדים לעבודה. חוק המידע הפלילי החדש מוסיף מגבלה משמעותית: כעת אסור למעסיקים אפילו לשאול את מי שמעוניין להתקבל לעבודה אצלם שאלות לגבי עבר פלילי. גם שאלות לגבי רישום משטרתי אסורות לחלוטין, ולמעשה אסור למעסיק פרטי לשאול לגבי מגורים, גיל, שירות צבאי, מצב משפחתי, מצב רפואי, מצב כלכלי, טיפולי הפריה, הריון ועוד.
מטרת החקיקה הייתה להקל על מי ששילמו את חובם לחברה להשתקם. שיקולים נוספים היו הגנה על צנעת הפרט ומימוש חופש העיסוק. יחד עם זאת, התוצאה בפועל היא מצב אבסורדי ומקומם: "המעסיק הפרטי בעצם עיוור לחלוטין לעברו של המועמד לעבודה בתחום הפלילי. מעסיקים עלולים לקלוט לעבודה עברייני רכוש, עברייני סמים, אנסים ואפילו רוצחים – ואסור להם לדעת זאת", מדגיש יניר מלך, מנכ"ל "אביר מודיעין וביטחון" – חברה שעוסקת באופן יומיומי בסיכול פשיעה ארגונית, כך שמלך מודע היטב לסכנה שבהעסקת אנשים לא ישרים.
"זה היגיון מעוות!", מתריע מלך, וכדוגמה מתאר העסקת עבריין רכוש שחייב כספים לשוק האפור כמחסנאי או קופאי. "הזכות הבסיסית של הקהילה לחיים שקטים ובטוחים הופקרה על-ידי החוק". אפילו בגני ילדים ובבתי ספר נדרש רק אישור בכתב על היעדר הרשעה בעבירות מין – אישור שאותו יכול כל אדם לזייף בבית בקלות (ולמעשה, כל עוד אין הרשעה, ניתן לקבל את האישור הנ"ל).
בנוסף מתרעם מלך על היעדר השוויון בפני החוק: "מעסיק פרטי שינסה לברר פרטים לגבי העבר הפלילי של מועמד עלול לשלם על כך בשנת מאסר! לעומת זאת, כשמדינת ישראל קולטת עובדים לשירות המדינה, מותר לה לדעת עליהם הכל מכל וכל".
החוק החדש מצטרף לשורה ארוכה של תקנות וחוקים שמכבידים על המגזר הפרטי: רגולציה חונקת, מיסים גבוהים והתעמרות מצד בתי דין לעבודה, זאת בעוד המדינה – המעסיק הגדול ביותר בישראל – פטורה מכל אלה. הפתרון לתפישת מלך, שהחברה שייסד מספקת שירותי ביטחון ומודיעין לחברות מובילות בתחומן, הוא התארגנות רחבת היקף. "כמו שההסתדרות יודעת לארגן שביתה כללית עבור תוספת שכר, כך גם המגזר הפרטי חייב לפעול עבור אינטרס קריטי כמו הזכות לדעת את מי מעסיקים. אם מחר בבוקר כל המשק היה מפסיק לעבוד והעובדים היו הולכים הביתה, המדינה הייתה מפסיקה להתעלל במעסיקים הפרטיים!"