45% מהעו"סים מדווחים על זמני המתנה של יותר מחודש לאשפוז פסיכיאטרי
85% מהעו"סים מדווחים על זמני המתנה של למעלה מחודש לאבחון פסיכיאטרי של ילדים ובני נוער
35% מדווחים על המתנה של יותר מחצי שנה לטיפול בהפרעות אכילה
76% מציינים עלייה בהתמודדות עם חרדה ודיכאון בקרב קטינים ו-67% הדגישו כי קיימת עלייה בפגיעה עצמית
איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ערך סקר בנושא העומסים במערכת בריאות הנפש בקרב 458 עו"סים מרחבי הארץ. מתוצאות הסקר עולים נתונים דרמטיים של החמרה במצוקות הנפשיות של צעירים ובני נוער ועומסים כבדים מאוד בהמתנות לטיפולי בריאות הנפש השונים.
העו"סים מדווחים על עלייה בלתי נתפסת בשנתיים האחרונות בכל הנוגע לביקוש לטיפול וסיוע נפשי, ואף אשפוז פסיכיאטרי של בני נוער, לצד זמני המתנה שרק מתארכים. 93% מהעו"סים מציינים כי חל גידול משמעותי בזמני המתנה לטיפולי בריאות הנפש מאז פרוץ מגיפת הקורונה.
מהנתונים עולה כי חל זינוק של 100% בדרישות לאשפוזים פסיכיאטריים בקרב מתבגרים. כ-45% מהעו"סים מדווחים על זמני המתנה של יותר מחודש לאשפוז, ו-25% מדווחים על המתנה של יותר משלושה חודשים לאשפוז.
41% מהעו"סים מדווחים על זמני המתנה של חצי שנה עד שנה לטיפול נפשי ילדים ובני נוער לטיפול בקהילה. כ-20% מדווחים על המתנה של 3-6 חודשים וכ-17% על המתנה של למעלה משנה לטיפול בקהילה. כ-70% מהעו"סים מדווחים על המתנה של למעלה מחודש לטיפול יום בילדים ובני נוער.
כ-85% מהעו"סים מדווחים על זמני המתנה של למעלה מחודש לאבחון פסיכיאטרי של ילדים ובני נוער. כ-21% אחוזים ממתינים עד שלושה חודשים, 32% ממתינים 3-6 חודשים, 25% ממתינים 6-12 חודשים ו-6% מחכים למעלה משנה לאבחון פסיכיאטרי.
45% מהעובדים הסוציאליים מדווחים על זמני המתנה של יותר מחודש לטיפול בהפרעות אכילה, ו-35% על המתנה של יותר מחצי שנה.
76% מהעו"סיות ציינו כי יש עלייה בילדים בני נוער שמתמודדים עם חרדה ודיכאון, 67% הדגישו כי קיימת עלייה בפגיעה עצמית בקרב בני נוער וילדים, ו-44% דיווחו על גידול באובדנות בקרב קטינים (ניסיונות התאבדות, מחשבות אובדניות והתאבדויות). 69% דיווחו על גידול בקשיים רגשיים או נפשיים.
יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עו"ס ענבל חרמוני: "התיאום בין משרדי הבריאות, הרווחה, החינוך והאוצר לא עובד מספיק טוב כיום. החלטות מתקבלות לפי שורת האקסל ושיקולי חיסכון לכאורה ולא לפי הצרכים האמיתיים בשטח. על מנת למנוע הידרדרות נוספת במצבם הרגשי של ילדי ישראל, יש לפתח בדחיפות תכנית לצמצום הפגיעה הנפשית בילדים ובמתבגרים ולדאוג לרצף מענים: איתור ילדים ונערים במצוקה נפשית, מתן סיוע ראשוני, טיפול נגיש בקהילה, הכחדת ההמתנה למסגרות טיפול אשפוזיות והשקעת משאבים מאסיבית".
