פענוח שגוי של בדיקת US גרם לאיחור באבחון סרטן השד
עו"ד איאד מטאנס שמייצג את המורה: "איחור של 8 חודשים בגילוי סרטן השד הינו קריטי ובהחלט פגע ויפגע קשות בסיכויי החלמתה של מרשתי"
אבחון מוקדם של סרטן השד מציל חיים ומונע פגיעה קשה בתפקודים יומיומיים רבים. תושבת נצרת ששתי אחיותיה חלו בסרטן אלים ונפוץ זה, התנהלה באחריות והחליטה לגשת לממוגרפיה. לאחר בדיקה זו הומלץ למורה מנצרת, כיום בת 53, לבצע גם אולטרסאונד שדיים. היא עברה את הבדיקה בבית החולים "משפחה קדושה" בעירה, בספטמבר 2015, ונאמר לה, כי התוצאות "תקינות".
כעבור כ- 8 חודשים, כשהמשיכה להרגיש שיש גוש בשד, הפנתה המורה פעם נוספת לממוגרפיה ו-US. הפעם הממצאים נחשדו כממאירים ולאחר ביופסיה ובדיקת PET CT האבחנה הייתה סרטן בשד שמאל עם גרורות בבלוטות לימפה בבית השחי.
מצבה של התובעת חייב כריתה תת שלמה של השד ושל בלוטות לימפה, וכן טיפולים הורמונליים וקרינתיים מורכבים. תופעות הלוואי וההשלכות הקשות של הטיפולים פגעו במידה ניכרת ביכולת לתפקד באופן תקין, הן בעבודתה והן בחייה האישיים.
"סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת"
לאחר שפנתה אל עורך הדין איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני ניזיקין, הוא העביר את ממצאי האולטרסאונד הראשון לעיון ןבדיקה חוזרת של ד"ר צבי דושניצקי, מומחה לרדיולוגיה אבחנתית, על-מנת שהאחרון יבחן האם בית החולים התרשל בפענוח הבדיקה. "אין מנוס מהקביעה כי קיימת במקרה זה סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת", כתב ד"ר דושניצקי. "הגוש אשר נצפה תואר כשפיר למרות שכל מאפייניו הצביעו על חשד גבוה כי מדובר בגוש ממאיר המחייב ביופסיה מידית".
בנוסף צורפה לתביעה חוות דעתו של פרופ' אילן רון, מומחה לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, במסגרתה נקבע כי לו הגידול היה מתגלה כשהתובעת פנתה לראשונה לבדיקה, "היא לא הייתה נדרשת לטיפולים כימותרפיים עם ההשלכות של פגיעה בזיכרון, פגיעה רגשית וחברתית, התכווצויות ונימול בכפות הרגליים והידיים, ועקב כך קשיי תפקוד". בנוסף, במקרה של אבחון נכון, לא היו נדרשים טיפולים קרינתיים בבתי השחי ובכך היו נחסכים גם הטיפולים הפיזיותרפיים הממושכים והקשים שעברה התובעת. נזק אחר הוא קיצור צפוי של תוחלת החיים, שאותו העריך פרופ' רון ב-20%.
