התורם, ניצול השואה אלכסנדר אברמוביץ': למכתבים יש ערך היסטורי חשוב בהנצחת השואה"
אלכסנדר אברמוביץ ניצול שואה בן 87 שמר במשך 80 שנה צרור מכתבים שכתב לו אביו יוסף ז"ל בעת שהשתתף בקרבות הלחימה בנאצים עם פלישתם לברית המועצות ביוני 1941. אלכסנדר היה בן 7 בעת שהגרמנים פלשו לעירו מינסק ופתחו בהשמדה ההמונית. תחילה הוריו לקחו אותו למסתור במקלט של בית הספר בו היה עתיד להתחיל את לימודיו בכיתה א' אולם
לאחר יממה שלמה של הפצצות, אביו יוסף החליט להתגייס לחזית הקרבוץ והשאר אותו עם אמו . האם ובנה הקטן התחבאו ביער והגיעו לתחנת רכבת הקרובה ממנה נשלחו על קרונות פתוחים לעבודה במחנות. אלכסנדר יצא מהרכבת ובתוך ההמולה איבד קשר עין עם אמו ונשאר לבדו בתחנה. בדיעבד התברר לו כי זה מה שהציל את חייו – חיילי הצבא האדום מצאו אותו ולקחו אותו לבסיס הצבאי, שם אומץ על ידי החיילים והפך לילד של הבסיס הצבאי.
במשך 4 חודשים בהם שהה בבסיס אביו יוסף שהיה בקרבות שלח בדואר צבאי 30 מכתבים שמוענו לאלכסנדר הבן. האב הביע את אהבתו וגעגועיו. "הוא כתב ליו כיצד הוא רוצה שאגדל ואהפוך להיות אדם טוב בעל כבוד וערכים" סיפר בהתרגשות אלכסנדר הבן.
בספטמבר 1941 , האב יוסף אברמוביץ נהרג בקרבות הקשים באזור סמלנץ והוא בן 36 בלבד.
30 המכתבים כתובים בכתב ידו של האב נמסרו לבנו היו הפריט היחיד שנשאר לו מאביו הלוחם. " לאבא לא היה נייר אס הוא כתב בכתב יד צפוף מאוד והשתמש גם במעטפה בשבחל לכתוב משני הצדדים. שמרתי את המכתבים שלו מכל משמר, הם הדבר היחיד שנשאר לי ממנו. " סיפר אלכסנדר.
ערב יום הזיכרון לשואה, במלאות 80 שנה לפלישה הגרמנית לברית המועצות, אלכסנדר החליט לתרום את אוסף המכתבים היקר ביותר לחיבו למוזיאון השואה ע"ש חנה וייס בנוף הגליל " למכתבים של אבא מחזית הקרבות בנאצים יש ערך היסטורי חשוב יותר מהערך האישי והמשפחתי. לא היה לי קל להיפרד מהמכתבים שליוו אותי על חיי, שמרתי לעצמי עותק אבל את המקור העברתי למוזיאון על מנת שהדורות הבטים יראו וידעו את מה שקרה"
ראש העיר רונן פלוט המשמש גם בתפקיד סגן ומ"מ יו"ר "יד ושם" הודה לאלכסנדר על תרומתו החשובה להנצחת השואה " אוסף המכתבים ישמר במוזיאון השואה ויצטרף למסמכים האותנטיים הרבים בעלי ערך היסטורי חדוב בהנצחת השואה"
