המפגש נפתח בהצגת התכנית "תקווה ישראלית באקדמיה" לדוברים ומנהלי השיווק מכלל המוסדות האקדמיים המשתתפים על ידי אילה הנדין מנהלת התכנית, שהדגישה את דבריו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ביום השקת התכנית: "האקדמיה ושוק העבודה הם השער להגשמת החלום הישראלי, הם כרטיס הכניסה של כולנו למוקדי ההשפעה במשק, בהם נוצר לראשונה מרחב משותף ליצירת שפה ומטרות משותפות, שם מתעצבים תחושת השייכות והמעמד החברתי. שם, העושר הרעיוני שבמגוון האנושי אינו איום – אלא יתרון תחרותי". הנדין ציינה את חשיבות ההתייחסות לצרכים השונים של כל קהילה באקדמיה הישראלית ויצירת שותפות משמעותית שתשליך על החברה כולה. לדבריה הצטרף מנכ"ל בית הנשיא הראל טובי, שהיה בעברו דובר, והציג את תפיסתו על דוברות במסגרת האקדמיה וכיצד ניתן לשלב ידיעות על שותפות באקדמיה בין שלל הידיעות המתפרסמות בתקשורת בת זמננו. דוברת בית הנשיא, נעמי טולדנו-קנדל, העניקה הצצה אל אתגרי הדוברות הממלכתית בחברה מפוצלת, כפי שהם מתבטאים בתקשורת כיום. בהמשך התקיים פאנל "מדורת השבט", בהשתתפות אנשי תקשורת שייצגו את ה"שבטים" בחברה הישראלית ועסק באתגרים העומדים בפני כל "שבט" באקדמיה ובהשתלבות בחברה ובשוק העבודה. את נקודת המבט של החברה הערבית ייצגה וופא עבד-אלגני, הממונה על פרויקט "תקווה ישראלית באקדמיה" בבראודה, לדבריה: "היה לי הכבוד להציג בפאנל את הסיפור של האקדמאיים הערבים בישראל ולדבר על החסמים וההזדמנויות של הצעיר הערבי בישראל השואף לרכוש השכלה ולהשתלב בתעסוקה הולמת. זהו החלום של כל צעיר בישראל אך הוא נתפס כאתגר לא פשוט בקרב הצעירים הערבים בישראל. ניסינו לדון לאורך המפגש בשאלה איך מתקשרים שותפות דרך דיבור אחר ואיך הופכים מלים של שותפות למודל יישומי בתקשורת הפנימית והחיצונית במוסדות להשכלה גבוהה".
בחלקו השני של המפגש התכנסו המשתתפים סביב שולחנות עגולים ודנו בשאלה: כיצד מדבררים את השותפות בין המגזרים השונים באקדמיה. המשתתפים הציגו דילמות וסיפורים שונים מן המוסדות להשכלה גבוהה מהם הם מגיעים, מה האתגרים וההזדמנויות שהם יוצרים וכיצד מתקשרים אותם לקהלים שונים.
המפגש הסתיים בהרצאה של ברי רוזנברג, מנהל דיבור אחר מבית לחיות ביחד, שהציג כיצד ניתן לגייס את הרשתות החברתיות לשירות האקדמיה וכיצד ניתן להגיב לתרחישים שונים בהן.
תקווה ישראלית באקדמיה הושקה ביולי 2016 כיוזמה של נשיא המדינה, מתוך הבנת הנכסים הייחודיים, החברתיים, הכלכליים והחינוכיים של השדה האקדמי ופועלת ב-40 מוסדות אקדמיים בארץ. התכנית באה כהשלמה לתכניות המגזריות הייעודיות המופעלות היום במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ופועלת להטמעת תפיסה של שותפות כמדיניות. התכנית מקדמת ארבעה יעדים מרכזיים: הגברת הגיוון והייצוג של קבוצות האוכלוסייה השונות באקדמיה, כשירות תרבותית, עיצוב דמות בוגר האקדמיה וחיזוק הרצף אקדמיה-תעסוקה.
