ב-20 השנים האחרונות הועלתה קצבת האזרח הוותיק ב-6 ₪ בלבד! ∙ יו"ר אומ"ץ, פנחס פליצ'ה פלד: "אנחנו הפה של 1,230,000 אזרחים ותיקים שעבדו כל ימי חייהם – וכעת מתקשים להתקיים" ∙ בג"צ מתבקש להוציא צו גם כנגד הביטוח הלאומי – שהעביר לאוצר מאות מיליארדי שקלים מהפקדות האזרחים
1 מכל 6 קשישים בישראל חי מתחת לקו העוני, ואזרחים מבוגרים רבים אחרים מתקשים גם כן לממן הוצאות חיוניות כגון תרופות או חימום. מציאות עגומה זו הניעה את תנועת אומ"ץ לצאת לפני מספר חודשים למאבק ציבורי בנושא, והיום (23.5) הגישה התנועה עתירה לבג"צ. מטרת העתירה: לחייב את ממשלת ישראל וכנסת ישראל להעלות את קצבת האזרח הוותיק.
"תנועת אומ"ץ משמשת כפה ל-1,230,000 אזרחים קשישים שעבדו במשך עשרות שנים ליד מכונות, בלימוד ילדים, בטיפול בחולים, בכבישים, בבניין, בשדות ובמטעים, וחויבו לחסוך חלק מהכנסתם" – כך נפתחת העתירה שהגישו עו"ד יצחק מינא, יו"ר המועצה הציבורית של התנועה, עו"ד חנוך קינן, עו"ד יצחק בורובוסקי ועו"ד רונית וולף.
"מה בין 1,680 ₪ לחודש לבין כבוד האדם?"
העתירה מבקשת הוצאת צווים על תנאי אשר יהפכו למוחלטים, אלא אם כן יענו הממשלה והכנסת על השאלות הבאות:
א. מה בין קצבת אזרח ותיק בסיסית, העומדת על 1,680 ₪ לחודש בלבד, לבין כבוד האדם?
ב. מדוע במשך 20 שנים הועלתה קצבת האזרח הוותיק ב-6 ₪ בלבד (!), בעוד ששכר חברי הכנסת לדוגמה זינק בלמעלה מ-50%?
ג. מדוע הממשלה והכנסת לא מחליטות להשוות את קצבת האזרח הוותיק לשכר המינימום במשק (כ-5,600 ₪), סכום המשקף את הוצאות המחיה המינימליות ליחיד?
בנוסף, מבקשת תנועת אומ"ץ מבג"צ לחייב את המוסד לביטוח לאומי לענות על מספר שאלות הנוגעות לחלקו במצב העגום של האוכלוסייה המבוגרת בישראל. בפרט עולה השאלה באיזו סמכות חוקית העביר מוסד זה לקופת האוצר בשני העשורים האחרונים כ-300 מיליארד ₪ (!) – מתוך הכספים שהופקדו ע"י אזרחי ישראל לצורך קבלת קצבת אזרח ותיק.
משיבה נוספת לעתירה היא היועצת המשפטית לממשלה. לגביה, מתבקש בג"צ להוציא צו המחייב אותה להורות לחשב הכללי לחשוף מידע רלוונטי – את סיבת העברת הכספים מהביטוח הלאומי ואת הגורמים לגירעונות בתקציב המדינה אשר כוסו ע"י כספי האזרחים.
"גזל הונאתי מתוכנן מראש"
העתירה של אומ"ץ מגוללת את סיפורה של קצבת האזרח הוותיק: ב-1953, כחלק מכינון מדינת רווחה, נקבע בחוק כי כל אזרחי ישראל זכאים להכנסה חודשית קבועה לעת זקנה. אזרחי ישראל גם נדרשים לממן קצבה זו, באמצעות הפקדות כפויות הן על השכירים והן על עצמאיים.
עד שנת 2003, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, הוצמדה קצבת האזרח הוותיק לשכר הממוצע במשק. ב-2003 בוטלה ההצמדה והקצבה הוקפאה למשך 3 שנים. לטענת עורכי הדין של אומ"ץ מדובר בפעולה לא חוקית הפוגעת בזכות הקניין של הפרט. למעשה מאז 2003 עלתה קצבת האזרח הוותיק ב-0.3% בלבד. "הנתונים החשבונאיים אינם פרי יד המקרה. מדובר בגזל הונאתי קולוסלי מתמשך ומתוכנן מראש, שבוצע בחישוב קר, תוך שימוש בדרכי הסוואה. פרשה כזו חייבת להרעיד את אמות הסיפים".
בעתירה מצוטטת אורנה אנג'ל, מי ששימשה כיו"ר ועדת הביקורת של הביטוח הלאומי (מתוך שיחה עם רינו צרור בגל"צ, 2018): "לביטוח הלאומי היו הרבה עודפים שאפשר היה להשתמש בהם כדי שאוכלוסיות מוחלשות לא יהיו חלשות יותר. הממשלה מוציאה את העודפים על דברים שנראים לה חשובים, וכל הסכומים הענקיים האלה, מאות מיליארדי שקלים, נרשמים כחוב לביטוח הלאומי".
שר הרווחה ב-2018, חיים כץ, אישר מעל בימת הכנסת כי אכן הועברו סכומי עתק מהביטוח הלאומי למשרד האוצר. בכך הפך למעשה המוסד לביטוח לאומי למנגנון גביית מיסים – בניגוד לייעודו.
"סכום משפיל שבינו לבין כבוד האדם אין דבר וחצי דבר"
עורכי הדין של אומ"ץ בחרו לצטט גם את נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אהרן ברק, שקבע: "הזכות להתקיים בכבוד היא זכות הבת החשובה ביותר הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו". בהתאם מבהירים העותרים כי במצב שבו אדם נדרש לבחור בין מזון לתרופות, לא נשמרת זכות בסיסית זו, וכי כבוד האדם כולל גם את זכות הפרט להעניק לנכדיו מתנות קטנות שלא על חשבון צמצום צרכיו.
פרק נוסף בעתירה כולל חישובים כלכליים מפורטים וחישובים אקטואריים המצביעים על כך שהתשלומים השוטפים לביטוח הלאומי לאורך עשרות שנים מצדיקים קצבת אזרח ותיק בגובה של לפחות פי 3 מהסכום הנוכחי. גם השוואה בינ"ל למדינות כמו צרפת, הולנד וארה"ב מעמידה את ישראל באור מביך (כשבמקביל מתגאים ראש הממשלה ושר האוצר בתמ"ג מהגבוהים בעולם).
בתנועת אומ"ץ מקווים כי העתירה תאלץ את קברניטי המדינה לתת את דעתם על העיוותים המשמעותיים בנושא, ולהעלות את הקצבה לאזרחים הוותיקים שאין ספק כי הם ראויים ליחס מכבד יותר.
