תנועת אומ"ץ: לקבוע נהלים ברורים ומדיניות סדורה ביחס למבקשי מקלט
משבר הפליטים מאוקראינה הבליט את הטיפול הלקוי של מדינת ישראל בבקשות למקלט ∙ שיעור ההכרה בפליטים הוא מהנמוכים בעולם המערבי ∙ יו"ר אומ"ץ, פנחס פליצ'ה פלד: "מצופה ממדינה כמו ישראל להיות רגישה יותר לבני אדם שנאלצו לנטוש את חייהם"
הפלישה של רוסיה לאוקראינה משפיעה על מדינות רבות. בפרט עומד למבחן האופן שבו הן מתנהלות ביחס למבקשי המקלט שנמלטו מאזורי הקרבות. בישראל, למרבה הצער, קבעה שרת הפנים איילת שקד מתווה בעייתי. בצירוף מדיניות עמומה ושרירותית, התוצאה היא עשרות אלפי מבקשי מקלט ללא מענה וללא מעמד בארץ.
תנועת אומ"ץ, שפועלת ללא לאות למען צדק חברתי ומנהל תקין, החליטה להתגייס גם למען קביעת מדיניות סדורה וברורה יותר, ובעיקר נאורה יותר. יו"ר התנועה, פנחס פליצ'ה פלד, הדגיש כי "מצופה ממדינת ישראל שמושתתת על הרעיון של קליטת עולי רדיפה ופליטים ניצולי שואה, להיות רגישה יותר לבני אדם שנאלצו לנטוש את חייהם ולברוח לחוף מבטחים".
פלד ועוה"ד ירון דגן מהאקדמיה המשפטית באומ"ץ פנו אל שרת הפנים, וכן אל מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה תומר מוסקוביץ. בפנייה מותחים אנשי אומ"ץ ביקורת על התנהלות הרשויות הרלוונטיות כלפי מבקשי המקלט: "המדיניות הנוכחית לא מידתית ולא מוסרית, ואינה עולה בקנה אחד עם אמנת הפליטים ועם החובות של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מערבית".
כדוגמה לנהלים נכונים, מתאר פליצ'ה פלד את המצב באנגליה: "פקיד סוכנות הגבולות מעביר את הבקשה לגורם שמחליט האם לקבוע ראיון, ובזמן הזה יקבל מבקש המקלט את כל שנחוץ לו כדי להתקיים. גם אם לא יוכר מבקש המקלט כפליט, המדינה תממן עבורו תוכנית להכשרה תעסוקתית לשם חזרתו למדינת המוצא". פלד גם ציין כי בשנת 2020 עמד שיעור ההכרה בפליטים באנגליה על 30%, בעוד בישראל הנתון המקביל הוא 0.1% בלבד – מהנמוכים בעולם המערבי.
הפנייה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, שרת הפנים ומבקר המדינה כוללת גם הצעות לתיקון המדיניות. ביניהן הקמת ועדה ייעודית שתבחן את המצב במדינות מוכות מלחמה וניצול יעיל יותר של תקציב ביקורת הגבולות. בשנת 2022 תקציב זה עומד על למעלה מ-83 מיליון ₪, כשקרוב למחציתו מוקצה לשכר העובדים. בתנועת אומ"ץ הביעו תקווה כי משבר קליטת הפליטים מאוקראינה יהפוך להזדמנות, וכי תבוצע רפורמה מעמיקה בתחום רגיש ומשמעותי זה.
