נציגי תנועת אומ"ץ בכנסת פנו לח"כ אייכלר, יו"ר הוועדה, על-מנת שהנושא החשוב לא יתמסמס ∙ רבים מניצולי הטבח סובלים מהתמכרויות, קשיים בתעסוקה, נזק כלכלי ומצוקות נוספות ∙ יו"ר אומ"ץ, פנחס פליצ'ה פלד: "נדרשת תוכנית מעקב כדי שאפשר יהיה לסייע לנפגעים לשקם את חייהם בכל ההיבטים"
ה-7.10.2023 הוא ללא ספק היום השחור ביותר בתולדות מדינת ישראל. באותו יום נרצחו 779 אזרחים, נהרגו 366 אנשי כוחות הביטחון ו-251 בני אדם נחטפו לרצועת עזה. גם מי ש"רק" נפצע ואפילו מי שלא נפגע בגוף שילמו ומשלמים מחיר יקר על הטראומה הנוראית.
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפויה לדון בנושא הטיפול בנפגעי ושורדי טבח ה-7.10. נציגי תנועת אומ"ץ בוועדות הכנסת, עו"ד מוטי שנאבל ומר שלמה קלדרון, יו"ר לשכת המבקרים הפנימיים בישראל לשעבר, פנו ליו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, והציגו בפניו שתי דרישות: האחת, שהוועדה תפעל לאיסוף כל המידע הרלוונטי לגבי הטיפול בבני משפחות החללים, בני משפחות החטופות והחטופים, הנכים, המפונים מהישובים (אלה שחזרו מאז למקום מגוריהם המקורי ואלה שעברו למקומות אחרים במדינה) ונפגעי הנפש הרבים. הדרישה השנייה היא לא להסתפק בקבלת דיווח חד פעמי.
יו"ר אומ"ץ, פנחס פליצ'ה פלד, ויו"ר המועצה המייעצת של אומ"ץ, עו"ד יצחק מינא, הבהירו כי "נדרשת תוכנית מעקב אחת לתקופה כדי שאפשר יהיה לסייע לנפגעים השונים לשקם את חייהם בכל ההיבטים: נפשית, גופנית וכלכלית".
על-פי מחקרים שונים וכן עדויות שפורסמו בכלי התקשורת, ושחלקם אף הגיע לידיעת חברי הכנסת, רבים מבין ניצולי הטבח סובלים מהתמכרויות לסמים ואלכוהול, קשיים בתעסוקה, נזק כלכלי, קשיים רגשיים חמורים ומצוקות נוספות. אחת משורדות המתקפה על מסיבת הנובה אף התאבדה, ולדברי משפחתה המדינה לא עשתה מספיק כדי לטפל בה באופן שהולם את חומרת הטראומה שחוותה ב-7.10.
תנועת אומ"ץ תמשיך לעקוב אחרי הטיפול בנפגעי ושורדי טבח שמחת תורה, ולהיאבק למענם, ובפרט באמצעות הנציגים בוועדות הכנסת.