וולא עזייזה, תושבת דבוריה בגליל, אם ל 2, אשה חיונית ומלאת תקווה ישבה אתמול במיטתה במחלקת נפרולוגיה ברמב"ם מרוגשת מאוד. לפני חמש שנים כליותיה של וולא הפסיקו לתפקד והיא נזקקה לדיאליזה מספר ימים בשבוע. "החיים היו קשים מאוד – עם ילדים קטנים שיודעים שאמא חייבת להיות בדיאליזה כל יום, עם מאכלים שאסור לאכול. אני מלאת תקווה שזה ייגמר טוב". אתמול בשעה 18:30 זה קרה – אמבולנס שהגיע בנסיעה מהירה ואורות מהבהבים מכבש המטוס בנתב"ג הביא לרמב"ם את הכליה שלה חיכתה וולא חמש שנים, חלק ממבצע השתלה צולבת מסובך של המרכז הארצי להשתלות איברים בניהולה של ד"ר תמר אשכנזי (ראו הודעה נפרדת מצורפת על המבצע המסובך). עדי טננבאום, האחות המתאמת של ההשתלות מהחי ברמב"ם הסבירה שההתאמה של הכליה מאבו דאבי לצעירה הישראלית מהגליל הייתה מושלמת. בשעה 19:00 החל הניתוח, שכלל כירורגים מכל התחומים, מרדימים ואחיות רבות. שעתיים וחצי לאחר מכן בישר המנתח הראשי, ד"ר טוני כראם, מנהל מחלקת כיוררגית כלי דם שהניתוח הסתיים והכליה החלה לתת שתן. ההיסטוריה הרפואית הושלמה. ווולא? בצהריים היא אמרה שהחלום המיידי העיקרי שלה הוא להיות מסוגלת לאכול שוב בננות, מנגו ושוקולד. סוגי מזון שנאסרו עליה עד כה.
