הטבעות נשכחו בבית, החופה נערכה באיחור של שלוש וחצי שעות

האישה טוענת: הכתובה נחתמה, אבל החופה נערכה אחרי חצות ביום שלמחרת ולכן הנישואין לא כשרים

בית המשפט למשפחה, יצטרך להחליט האם הסכם הממון שנחתם בין בני זוג תקף לאור העובדה שטקס החופה והכתובה נערכו בימים נפרדים. האישה טוענת כי אין מחלוקת שהכתובה נחתמה בשעות הערב המוקדמות ואילו החופה נערכה אחרי חצות, למעשה ביום שלמחרת.

בני הזוג, נישאו חמש שנים לאחר ההיכרות. האישה טענה כל העת בפני הוריה ומכריה כי היא לא מתחתנת מאחר ובן זוגה מסרב לחתום על הסכם ממון. באמצעות עורכת הדין שרין סולן טענה האישה בין היתר: "אני יורשת של ארבע דירות יוקרה, ונחלה באחד הישובים המבוקשים בארץ. אני משתכרת מידי חודש בסכומים של שש ספרות והיה לי ולהורי חשוב שההכנסות שנצברו לפני הנישואין יישארו שלי למקרה שיהיו לנו חילוקי דעות".

הבעל טען להגנתו, "אם יש אהבה לא עושים חשבונות של כסף". הבעל נימק את סירובו לחתום כל השנים על הסכם ממון מאחר וטען כי הוא מרוויח טוב כמהנדס מחשבים והוא בעל מניות בחברת הייטק שעומדת בפני אקזיט מטורף. בסופו של דבר הוא התרצה והזוג המאושר קבע מועד לחתונה.

עו"ד סולן טוענת על פי עדות האישה, כי במהלך החופה כשהרב ביקש מהבעל את הטבעת כדי שיענוד אותה לאשתו ויקדש אותה, הדהים הבעל הטרי את כולם וטען כי שכח את שתי הטבעות בבית. הרב השיב כי בלעדי הטבעת שרכש עבור אשתו אין חופה. בשלב הזה החופה נעצרה ושליח מטעמו יצא לביתו ,המרוחק שעה וחצי נסיעה ממקום האירוע. שתי הטבעות הגיעו ליעדם והחופה נערכה על פי דין כמחצית השעה אחרי חצות.

שנה לאחר הנישואין, התגלו בין בני הזוג חילוקי דעות והאישה טענה כי הבעל שחתם בכח על הסכם ממון עשה את התרגיל הזה בכוונה מסיבות שאינן ברורות לה. עכשיו היא טוענת טקס הנישואין אינו כשיר ומכיוון שכך גם הסכם הממון שהבטיח לו פיצוי מוסכם במקרה של פרידה, אינו תקף.

בית המשפט ביקש מבני הזוג למצות את ההליך בבית הדין הרבני לגבי חוקיות ותקפות החופה ורק לאחר מכן יפסוק במישור הפיננסי. על פי ההלכה היהודית היום שלמחרת מתחיל למעשה מרגע שיורדת החשיכה ומתפללים תפילת ערבית, אולם האישה מתעקשת שבשל האיחור בחופה מדובר בשני ימים שונים.