חוקרים בטכניון ובקריה הרפואית רמב"ם הציגו שיטה לבדיקת קורונה שתאפשר להגדיל משמעותית את כמות הנבדקים היומית. שיטה זו, הקרויה pooling (איגום), מבוססת על בדיקה של דגימות מעשרות נבדקים בעת ובעונה אחת. יישומה עשוי להאיץ באופן ניכר את קצב הבדיקות ואת איתורם של חולי קורונה באוכלוסייה. הניסוי הושלם תוך ימים ספורים הודות לתמיכה של משרד הבריאות, ושיתוף יחודי בין רמב"ם והטכניון.
בדיקות הקורונה הנעשות כיום בישראל מתמקדות באנשים עם תסמינים של המחלה ועם חשד
להידבקות. אף שמדובר באוכלוסייה מוגבלת במספרה, קצב הבדיקות הנוכחי – כ- 1,200
ביום – אינו יכול לאפשר ניטור של נשאים לא סימפטומטיים באוכלוסייה, שיכול לעזור
לבלימת המגפה. הפיתוח החדש צפוי לסייע בכך.
נגיף הקורונה מאובחן כיום בבדיקת PCR, המקובלת בניטור נגיפים. בדיקה זו בוחנת הימצאות של רצף גנטי
יחודי של נגיפים בדגימה שנלקחה מהחולה. הבעיה היא שהבדיקה אורכת כמה שעות ומהווה
כיום צוואר בקבוק באיתור חולי הקורונה בארץ ובעולם. לדברי ד"ר יובל גפן,
מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ברמב"ם, "כיום, במסגרת הבדיקות
לקורונה, אנחנו מקבלים דגימות של כ-200 נבדקים ביום, וכל דגימה כזו עוברת בדיקה
פרטנית. על פי גישת ה-pooling שניסינו כעת, הבדיקה המולקולרית תיעשה על 'דגימה משותפת' שנלקחה
מ-32 או 64 מטופלים. באופן זה נוכל להאיץ משמעותית את קצב הבדיקות. רק במקרים
נדירים, שבהם תימצא הדגימה המשותפת חיובית, נערוך בדיקה פרטנית לכל אחת מהדגימות
הספציפיות."
לדברי פרופ' רועי קישוני, ראש קבוצת המחקר בפקולטה לביולוגיה בטכניון,
"זו אינה פריצת דרך מבחינה מדעית, אלא הדגמה של האפשרות להשתמש בשיטה הקיימת
ואפילו בציוד הקיים להגדלה משמעותית בנפחי הדגימות. זאת על ידי איגום מספר רב של
דוגמאות במבחנה בודדת. גם כאשר ערכנו בדיקה משותפת של 64 דגימות שרק אחת מהן של
חולה מאומת, המערכת זיהתה שיש כאן דגימה חיובית (להימצאות הנגיף). יש אומנם קשיים
לוגיסטיים ביישום השיטה, אך אנו מקווים שהיא תאפשר להגדיל את נפח הדגימות
ולנטר גם נשאים שקטים, לא סימפטומטיים. אפשרות כזאת יכולה להקטין את הסיכוי להדבקה
ולשטח את עקומת ההדבקה."
מנהלת המעבדה הווירולוגית ברמב"ם, ד"ר מורן שוורצוורט-כהן,
מעריכה כי "יישום של pooling בשלב האחרון של הבדיקה, ה-PCR, יקל עלינו בקיצור התהליך כולו ובהגדלה משמעותית של קצב
הבדיקות."
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "הניסוי שערכו חוקרי הטכניון
ורמב"ם הוא פרויקט מורכב, שבתנאים רגילים היה נמשך חודשים. כאן, הודות
להתגייסות מרשימה של כל הנוגעים בדבר בשל המצב, הושלם הניסוי הראשוני הזה תוך פחות
מארבעה ימים. הישג זה מדגיש את חשיבותו של הקשר ההדוק בין הטכניון לרמב"ם
ובאופן כללי יותר, בין הרפואה להנדסה. חוקרי הטכניון מגוייסים למלחמה הדחופה בנגיף
הקורונה, ובנוסף למחקר זה מתנהלים בימים אלה בטכניון מחקרים לא מעטים המסייעים
בהתמודדות עם התפשטות המחלה."
מנכ"ל הקריה הרפואית רמב"ם פרופ' מיקי הלברטל אמר כי "שיתוף
הפעולה בין הטכניון לרמב"ם באירוע זה, המשפיע על החיים של כולנו, הוא דוגמה
אחת מתוך פעילויות משותפות רבות המתקיימות בין שני המוסדות. שיתופי פעולה אלה
נועדו לרתום את היכולות האינסופיות של חוקרי הטכניון לטובת הצרכים הרפואיים שמעלים
הקלינאים וחוקרי בית החולים, וזאת כדי לקדם את הרפואה למען אזרחי מדינת ישראל
והאנושות."
את הניסוי הוביל ד"ר עידן ילין ביחד עם נגה אהרוני, עינת תמר ודינה ברנבאום
ממעבדתו של פרופ' קישוני וכן אמיר ארגואטי ממעבדתה של פרופ' יעל מנדל-גוטפרוינד
מהפקולטה לביולוגיה. עוד שותפה חיונית בניסוי הייתה ד"ר אסתי מסר, הממונה על
בטיחות ביולוגית ביחידת הבטיחות בטכניון, שהתגייסה בהקמתה של מעבדה ייעודית
וליוותה את התהליך כולו.