שמעון סבג מייסד עמותת יד עזר לחבר, מיישם את האמירה הזו הלכה למעשה כבר שלושה עשורים. עכשיו בעת הקורונה הפניות רבות ומגוונות. "קמתי מהקרשים עם נכות קשה רק כדי לעזור למי שזקוק
שמעון סבג מנכ"ל ומייסד עמותת יד עזר לחבר שכב כמו צמח בבית חולים, פגוע ראש וצוואר, מחוסר הכרה. זה קרה לאחר שנפגע בתאונת דרכים בתחילת שנות התשעים. במשך חודשים היה מרותק לכיסא גלגלים פגוע קשה פיזית ונפשית – ובאותה עת חלם רק על דבר אחד לעמוד על רגליו. "הבטחתי לבורא עולם שאת ההחלמה שלי אני אעשה רק בנתינה", אמר שמעון סבג אז – והיום הוא גאה להיות הדמות הכי דומיננטית בצפון ובכלל בארץ, מול ניצולי שואה ונזקקים רבים אחרים.
חודשים אחרי תאונת הדרכים הקשה שעבר הוא הוגדר נכה מאה אחוזים, אבל הוא לא נצמד לנכותו, אלא נלחם. נלחם על עצמו, נלחם כדי לעמוד על רגליו. סיפור חייו של סבג רצוף דרמות. בתחילת שנות ה-90 עסק סבג בניהול סניף של רשת המרכולים הידועה אז "פיקנטי" והפך מהר מאד לבעל זיכיון. באותה תקופה נראה כאילו סבג מתכוון לשעוט קדימה. הוא אפילו הוזכר על ידי לא מעט גורמים בחיפה כמי שעשוי להתמודד על ראשות העיר, אבל ברגע הכל קרס. הרגע שהרכב בו ישב התהפך על יושביו. סבג הוגדר מיד לאחר התאונה כפצוע קשה שנאבק על חייו. חודשים ארוכים של ערפול הכרה, כתוצאה מפגיעת הראש עברו עד שהצליח לעמוד על רגליו, לא לפני שנקבע כי הוא נכה 100 אחוזים ונזקק לסיוע של צד שלישי לביצוע מטלות פשוטות בחייו.
מאותו רגע מסעיר וקשה בחייו כשהוא נעזר בכיסא גלגלים ומבלה את מרבית שעות היום במיטתו, הוא נדר נדר, כי אם וכאשר יעמוד על רגליו יקדיש את חייו לתרומה לזולת. סבג נוהג לצטט לא אחת את הנשיא האגדי של ארה"ב אברהם לינקולן שאמר: "להקל על כאב לבו של אחר, זה לשכוח את כאבך שלך".
אחרי מספר שנים של שיקום הוא עמד על רגליו. הוא החליט להקדיש את חייו לניצולי השואה, למסכנים, לחיילים בודדים, ולאימהות חד הוריות. בתחילת שנות ה-2000 כשהוא מפקיד את כל כספי הפיצויים שקיבל מתאונת הדרכים הוא הקים את עמותת יד עזר לחבר והיה לראשון המתנדבים שלה. ברוך סבג אחיו שהיה ממקימי המותה כיהן כיו"ר העמותה במשך שנים. בהמשך מונה פרופ' ביל פרידמן לנשיא העמותה.
"הרגשתי שיש ניצולי שואה סוג א' ויש סוג ב'" אמר אז סבג באחד השיחות שקיים עם אחד משרי ממשלת ישראל עמו נפגש בתחילת שנות האלפיים. "רבים נטשו ולא ממש מצאו אוזן קשבת. שמעתי אותם. ניסיתי לעזור", סיפר סבג.
מדירה אחת ברחוב קסל 2 שנרכשה על ידי העמותה מכספי תרומות, נרכש כל הבנין שהיום מנציח את טומי לפיד ז"ל, מי שהיה שר המשפטים במדינת ישראל ואביו של ח"כ יאיר לפיד שהתכבד במהלך העשור האחרון בביקורים רבים בעמותה.
סבג שזכה במגן שר הרווחה על פעילותו החברתית ובשורה ארוכה של פרסים כמו פרס מפעל חיים מעירית חיפה והעומד בראשה יונה יהב ועוד מאות אלפי מכתבי תודה מהארץ ומהעולם לא נרגע גם היום. "הבית החם" של העמותה משתרע על רחוב שלם בשכונת הדר ובו כמאה יחידות דיור שבהן מתגוררים ניצולי שואה במחיר סמלי, לעיתים גם ללא תשלום.
בעת הזו של הקורונה מספר סבג: "אנו נתקלים במיגוון רחב של פניות. בעבר היו מגיעים אלינו לקבל אלפי חבילות מזון, השנה אנו נאלצים להגיע לביתם של הנזקקים. בעבר חילקנו כ- 5000 חבילות מזון בחגים, השנה המספרים צמחו בעשרות אחוזים. בנוסף למזון אנו נתקלים בלא מעט צעירים שהוצאו לחל"ת ועוד רגע הם היו מוצאים את עצמם ברחוב. אנחנו מסייעים בתשלומי שכר דירה לאימהות חד הוריות שלא מוצאות תעסוקה. בתשלומי ארנונה, חשמל ומים. אנחנו מקבלים פניות החל מצורך משמיכות, תנורים ועד קלמרים ותיקים לילדים שעלו לכיתה א' ולא היה להם ציוד מינימלי. הלב נקרע לשמוע את הבקשות שבעבר לא נתקלנו בהן. הקורונה הכתה בכולם אבל במיוחד בנזקקים. באלה שגם כך חייהם היו קשים".
ב-2014 כמעט שני עשורים מאז נפגע בתאונת הדרכים הוא ויתר על הזכויות הרבות שהיו לו מתוקף היותו נכה 100 אחוזים פיזית ונפשית והתמנה ליו"ר הדירקטוריון של העמותה והמנכ"ל שלה.
העמותה פעילה במיגוון תחומים. היא מנהלת קשר צמוד עם עשרות אלפי ניצולי שואה ברחבי הצפון באמצעות "יד רוזה", שהוא מרכז טלפוני המשמר ובודק קשר עם קשישים באשר הם. לפני שנתיים הקים גם את מוזיאון השואה הגדול והמיוחד ביותר בעיר חיפה. מוזיאון ששזור בסיפורים של ניצולים שחלקם עדיין בחיים ומתגוררים בבית החם.
לסבג תוכנית רדיו שבועית "באים בטוב" ברדיו צפון 104.5 העוסקת בסיוע לזולת ומחלקת עשרות אלפי שקלים למי שזקוק לעזרה. סבג מתפעל "בית ילד" ומרכז חלוקת ביגוד. הוא מתפעל מרכז לחלוקת ציוד רפואי כמו כיסאות גלגלים, הליכונים מכונות הנשמה ועוד.
הסיפור המדהים של עמותת יד עזר לחבר הוא ללא ספק סיפור חייו של סבג. מספרים שהוא מעולם לא בדק ולא חקר מישהו שביקש מזון או סיוע בשכר דירה. "מי שכבר מגיע אלי וקובר את העלבון, מגיע לו. אין כאן שרלטנים, יש כאלה שבאמת זקוקים והמדינה לפעמים שותקת. אני כאן לעזור ככל שאוכל".