מינים פולשים הם צמחים או בעלי חיים שהועברו על ידי בני אדם, בכוונה או בשוגג, למקומות שלא היו בהם קודם לכן, והם מתבססים בהם ומאיימים על מינים מקומיים ועל מערכות אקולוגיות.
בעשרות השנים האחרונות התבססו בארץ ובעולם עשרות אלפי תוכים פולשים המאיימים על המגוון הביולוגי המקומי ועלולים לגרום נזק רב לחקלאות. האקולוג ד"ר אסף שוורץ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הוביל בשנים האחרונות צוות רב-לאומי של חוקרים, אקולוגים, מנהלי שמורות טבע ומקבלי החלטות שנועד להתמודד עם איום זה. הצוות פועל במסגרת יוזמת ParrotNet המתקיימת כחלק מ-COST – התוכנית לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי באירופה – במטרה לחקור את ההשלכות של פלישת התוכים הגדולה ברחבי העולם.
כיום ניתן למצוא באירופה מעל מאתיים אוכלוסיות של מיני תוכים שמוצאם מדרום אמריקה ומהודו. "מדובר בפרטים שהובאו לארץ כחיות מחמד וחלקם שוחררו או ברחו מהכלובים ויצרו אוכלוסיות חופשיות עצומות," אומר ד"ר שוורץ. "אוכלוסיות אלה הולכות וגדלות בכל שנה, וכיום חיים בארץ מעל 10,000 פרטים של דררות (ring-necked parakeet) ותוכי נזירי (monk parakeet), אבל הם אינם המינים היחידים."
הצוות הרב-לאומי מציג, בשורה של פרסומים, מיפוי מבוסס-ראיות של אוכלוסיות התוכים הפולשים ומציע צעדים לבלימת הפלישה ולמניעת נזקים עתידיים. במאמר שפורסם בכתב העת Neobiota ערכו החוקרים סקירה שיטתית של הספרות המדעית הרלוונטית וניתחו את ההשלכות של פלישת התוכים על האדם ועל הטבע.
הממצאים מראים שנזקי פלישת התוכים מתבטאים בעיקר בחקלאות, בתשתיות ובתחרות עם מינים מקומיים. מרבית הנזק לחקלאות מתרחש באזורים ים-תיכוניים ולא בחלקים הממוזגים של אירופה.
בנוסף, למרות שנמצאו עדויות לתחרות אגרסיבית בין דררות למינים מקומיים, ברוב המקרים תחרות זאת לא הובילה לפגיעה משמעותית בגודלן של אוכלוסיות המינים המקומיים, ונראה שלפחות בשלב זה הנזק האקולוגי מצומצם. עם זאת, בסיביליה שבספרד נמצא שתוקפנותן של הדררות בתחרות על קינים מובילה לפגיעה חמורה באוכלוסיית ה-Nyctalus lasiopterus – עטלף הנמצא בסכנת הכחדה.
לבסוף, סקירת הספרות השיטתית הראתה שחלק ניכר מהידע על התוכים הפולשים מבוסס על תצפיות אנקדוטליות בלבד, ולכן דרושה עבודת מחקר נוספת כדי לבחון את השפעת התוכים הפולשים על מינים מקומיים.
"הדררות והתוכי הנזירי כבר ביססו אוכלוסיות גדולות בארץ ובאירופה," אומר ד"ר שוורץ, "בסופו של דבר, ההחלטה על דרכים לצמצום הנזק נתונה בידיהם של מקבלי ההחלטות, אבל כמדענים חשוב לנו לציין שהדרך הטובה ביותר להילחם בפלישות המינים היא למנוע את השחרור של מינים לא מקומיים בטבע. מחקרים הראו שבאיים אפשר גם להכחיד אוכלוסיות של פולשים (למשל באיי סיישל), אבל באזורים יבשתיים כמו ישראל ואירופה אין פתרון קסם, ולכן חשוב לערוך מחקרי עלות-תועלת רחבים לפני שנוקטים צעדים שונים."
