בסוף חודש מאי תארח העיר נהריה את אליפות אירופה לבוגרים בג'ו-ג'יטסו. רגע לפני שיעלו כ-500 ספורטאים בהם גם נבחרת ישראל על המזרן בהיכל הספורט עין שרה, זו הזדמנות להסביר על הענף הצובר תאוצה בכל רחבי העולם
העיר נהריה נמצאת בעיצומן של ההכנות לקראת אירוח אליפות אירופה בג'ו-ג'יטסו בין התאריכים 26-29.5.22 בהיכל הספורט העירוני בעין שרה. על הפרקט הנהרייני יוצבו זירות מקצועניות עליהן יתחרו כ-500 ספורטאים גברים ונשים מכ-25 מדינות בקטגוריות משקל שונות בענף שצובר תאוצה בשנים האחרונות בארץ ובחו"ל.
רבים מכירים מצפייה בטלוויזיה את הג'ודו והקראטה וזו הזדמנות ראשונה להיחשף מקרוב לג'ו ג'יטסו ברמה הבינלאומית המובילה במסגרת אליפות רשמית כאן בישראל.
ג'ו-ג'יטסו (פירושו אומנות או טכניקה עדינה). בתקופה של יפן הפיאודלית שימש הג'ו ג'יטסו את הסמוראים ככלי הגנה או התקפה במצבים בהם נאלץ הסמוראי להילחם בידיו. הסמוראי נהג לשאת עימו תרשימים שבהם היו רישומים של נקודות חיוניות בגוף האדם לשם תקיפה, נעילת מפרקים וחניקות והיא חלק מהבסיס עליו פועלות אומנויות לחימה אחרות ובהן קרב מגע. בשונה מאומנויות לחימה אחרות כמו: ג'ודו, קראטה או אייקידו, אין מקור רשמי למועד התפתחות שיטת הלחימה בג'ו-ג'יטסו.
אחד האזכורים הראשונים לענף היה בשנת 1650 כאשר רופא יפני שחי בסין, הציג את השיטה בפני קבוצת סמוראים שהתאהבו בה והחליטו לשמור אותה בחשאי ביניהם במשך כ-200 שנים. בראשית הדרך כללה אומנות הג'ו ג'יטסו שימוש בכלי לחימה, חבטות, נעילות מפרקים ועוד.
בסוף המאה ה-19 נחשף לאומנות הג'ו-ג'יטסו סטודנט יפני צעיר בשם קאנו, שהחליט להציג אותה לציבור לאחר שהסיר ממנה את הסממנים האלימים והקשים ויצק לתוכה תוכן ספורטיבי בלבד. הג'ו ג'יטסו המסורתי, אינו מגביל את עצמו לסוג אחד של לחימה, אלא משלב קרבות עמידה, הטלות מסוגים שונים, בריחים ונעילות בעמידה, ולחימה על הקרקע. בנוסף היא מהווה דרך רוחנית וגופנית המשמשת כאמצעי לחתירה לשלמות חיים.
לישראל הובא הג'ו-ג'יטסו מאירופה בשנת 1961 על ידי יהודה ואז-דיאס והחל להתפתח במועדונים פרטיים בכל רחבי הארץ. איגוד הג'ו ג'יטסו הישראלי נוסד בשנות ה-90 והוא פועל תחת המועצה העולמית של אירגוני הג'ו ג'יטסו – WCOJJO – פעילויות האיגוד כוללות: מחנות אימונים, נבחרת תחרותית, מבחני דרגות לרבות הסמכת חגורות שחורות והסמכת מבחני דאן (מבחני דרגה), תחרויות ארציות ותחרויות בינלאומיות.