המדד בוחן את הרשויות המקומיות המובילות את מהפכת ייצור האנרגיה המתחדשת על גגות המבנים בשטחיהן. להתקנת לוחות סולאריים על גגות המבנים יתרונות רבים עבור תושבי העיר: היא מהווה השקעה כלכלית כדאית שתכניס כסף לדיירי המבנים תוך ייצור אנרגיה שאינה מזהמת לטובת בריאות תושבי העיר, היא מאפשרת לצרוך אנרגיה גם בשעות חירום, ועוד.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "אני מברך את חיפה שהגיעה למקום הרביעי במדד. ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, והקמת מתקנים סולאריים על גגות מבנים, מאפשרת לתושבי העיר לייצר מקור הכנסה נוסף, תוך ייצור אנרגיה שאינה מזהמת, לטובת בריאותם. בנוסף, המתקנים הסולאריים יוכלו לשמש כמקור אנרגיה בשעות חירום. יחד עם ראש העיר יונה יהב, נמשיך לפעול למען תושבי חיפה״.
ראש עיר חיפה, יונה יהב: "אני גאה בחיפה ובתושביה על ההישג המרשים. חיפה בהנהגתי תמשיך להיות עיר מובילה גם בתחומי האנרגיה, החדשנות ואיכות הסביבה, ואני מודה לשר האנרגיה אלי כהן על העשייה למען תושבי העיר"
משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם בימים אלה לציבור מדד השוואתי לייצור אנרגיה מתחדשת ברשויות המקומיות. המדד מציג את סך ההספק המותקן של אנרגיה מתחדשת על גגות מבנים בשטחי הרשויות המקומיות ואת אחוז המימוש בפועל נכון לסוף שנת 2023. יש לציין כי המדד מציג את הנתונים לגבי מתקנים קטנים בדו שימוש עד 700 קילו-וואט.
מהמדד עולה כי עיריית חיפה היא העיר הנמצאת במקום הרביעי בארץ בסך ההספק המותקן של אנרגיה מתחדשת, עם 30.6 מגה וואט, בקטגוריה של העיריות מעל 100,000 תושבים.
בראייה כלל ארצית, המדד מצביע על עלייה שנתית של 21% במימוש פוטנציאל האנרגיה המתחדשת שהותקנה על גגות שטחי הרשויות המקומיות בישראל, כך שמימוש הפוטנציאל עלה מ-19% ל-23%. מדובר על תוספת משמעותית של כ-450 מגה וואט בשטחים המבונים (שווה ערך למערכת סולארית קרקעית בשטח של כ-4,500 דונם), שיספקו את צריכת החשמל השנתית של כ-100,000 יחידות דיור. יש לציין כי תוספת זו, באמצעות מתקנים סולאריים קטנים ברשויות המקומיות, מהווה נדבך משמעותי של כ- 42% מסך ההספק המותקן של אנרגיה מתחדשת שהתווסף בישראל בשנת 2023.
המדד פותח ועוצב במטרה להוות כלי עבודה יישומי, עדכני ואינטראקטיבי עבור: הרשויות המקומיות, יזמים ותושבים ומשמש לבחינת פוטנציאל ייצור האנרגיה המתחדשת ב-4 מגזרים עיקריים בשטחן: מגורים, חקלאות, תעשייה ומבני ציבור.
בשנה החולפת המדד עבר עדכון ושדרוג ולראשונה, הוא מציג נתונים רב שנתיים של קילו וואט הספק מותקן, מה שמאפשר לבצע השוואות בגידול השינוי משנה לשנה בכל אחת מהרשויות המקומיות. כך למעשה, כל רשות יכולה ללמוד על קצב ומגמת השיפור אצלה על פני שנים. בנוסף, המדד המעודכן מאפשר לסנן ולהשוות רשויות לפי גודל אוכלוסייה.
עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות שונות מאוד במאפייני הבינוי שלהן ובהתאם לכך גם במימוש הפוטנציאל שלהן לייצור אנרגיה מתחדשת. לכן, המדד מאפשר הפרדה בין עיריות ומועצות מקומיות לבין מועצות אזוריות, וכן ניתן לפלח נתונים לפי נתוני הרשות המקומית, כגון שטח שיפוט והספק מותקן ביחס למספר התושבים.
מדד זה מצטרף לרשימת צעדים שקידם משרד האנרגיה והתשתיות בשנים האחרונות לקידום אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש, בדגש על יישום ברשויות המקומיות. המשרד פועל להסרת חסמים כגון ביטול הדרישה לטופס 4 עבור חיבור מערכות סולאריות על גגות מבנים, מתן פטור מהיטלים להצללות וקרויים סולאריים וקידום פטור מהיתר בניה למתקני אגירה קטנים. בנוסף, המשרד פועל להאצת המעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות באמצעות תכניות לבניית יכולות ומתן תמריצים לביצוע פרויקטים בסך של מאות מיליוני שקלים. נכון להיום, כ-40 רשויות מקומיות השתתפו בתכנית הדגל של המאיץ וגיבשו תכניות פעולה אופרטיביות. כמו כן, פועל המשרד להנגשת מידע מקצועי בתחום דוגמת מדד זה.
