בשנים האחרונות חשפו חוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בתל כברי ארמון כנעני מפואר מלפני כ-3800 שנים: אולמות מפוארים, מרתפי יינות עם עשרות כדים ועדויות למשתאות פאר – שנהרס וננטש בפתאומיות. במחקר חדש, שמומן על ידי הקרן הישראלית למדע והנשיונל ג'אוגרפיק, ופורסם היום (יום שישי) בכתב העת היוקרתי PLOSONE הם אומרים כי הסיבה להרס ולנטישה הייתה ככל הנראה רעידת אדמה, מהמוקדמות שתועדו אי פעם באתר ארכיאולוגי. "תהינו במשך כמה שנים מה גרם להרס והנטישה הפתאומיים של הארמון והאתר, לאחר מאות שנים של פריחה. ככל הנראה, רעידת האדמה חצתה את הארמון לשניים – מה שגרם לתושבים של כברי לאבד אמון בשושלת השולטת ולנטישת העיר כולה, שמאז לא יושבה", אמר פרופ' אסף יסעור לנדאו ממכון רקנאטי ללימודי ים והחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, אחד ממובילי החפירה.
הארמון הכנעני המפואר בתל כברי, שבשטח קיבוץ כברי, נחפר לראשונה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, אולם היו אלה החפירות בשנים האחרונות בהובלת פרופ' יסעור לנדאו מאוניברסיטת חיפה ופרופ' אריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, שחשפו את הפאר העצום של הארמון ששגשג בשנים 1900-1700 לפני הספירה: אולמות מפוארים, עדויות של משתאות פאר וצריכת בשר שהעידה על עושר עצום, ציורי קיר שהעידו על קשרי מסחר ותרבות עם כרתים המינואית ואיי הים האגאי ובעיקר: מחסני יין עצומים בהם נתגלו עשרות רבות של קנקני יין גדולים, שהכילו יין אדום שאליו הוסף שרף ותמציות צמחים.
עוד התברר לחוקרים כי הארמון, והעיר שהקיפה אותו, ננטשו סביב 1700 לפני הספירה, ומאז לא יושבו. "כבר ממראה ראשוני בשנת 2013 ההנחה הראשונית שלי הייתה שמדובר ברעידת אדמה, אבל כמובן שהיינו צריכים למצוא לכך עדויות ולשלול הסברים רבים אחרים שהיו גורמים לנטישה איטית של המקום וליצירת ההרס שראינו בצורה איטית ולא פתאומית. למשל, משבר אקלימי, ניצול יתר של הסביבה או אפילו כיבוש והרס אלים של האתר", אמר ד"ר מייקל לזר מהחוג למדעים גיאו-ימיים באוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר הנוכחי.
תגלית שהתגלתה בחפירה של שנת 2019 הטתה את הכף לטובת ההסבר של רעידת אדמה. לפני מספר עונות גילו החוקרים תעלה שעברה בחלק מהארמון, אולם הם חשבו תחילה שמדובר בתעלה מודרנית, מהשנים האחרונות, שנחפרה אולי כחלק מהפעילות החקלאית באזור. כשהם פתחו והחלו לחפור בקטע חדש ב-2019 הם גילו שהתעלה נמשכת לעוד 30 מטרים לפחות ובעיקר, הם גילו שחלקים מקירות הארמון נפלו לתוך התעלה. "זה נראה היה כאילו האדמה נפערה והרצפה פשוט נפלה לתוך התעלה. בנוסף, לא מצאנו שום עדות של התקפה: לא חצים, לא סימנים של שריפה, לא עדויות של גופות לא קבורות. כעת יכולנו לחבר את העדות הזו עם העדויות הקודמות של קירות הרוסים והכדים ההרוסים במרתף היינות", אמר פרופ' קליין. אולם עדיין, לפני שיקבעו כי רעידת אדמה היא האפשרות הסבירה ביותר, ביקשו החוקרים לשלול אפשרויות אחרות. לשם כך חברו לצוות החופרים ד"ר לזר, פרופ' רות שחק-גרוס יחד עם תלמיד המחקר רועי ניקלסברג מהחוג לציוויליזציות ימיות מאוניברסיטת חיפה. כך, למשל, הם בדקו את ההצטברות של לבני הבוץ שנפלו לתעלה, כמו גם הצטברות של עצמות בעלי חיים וראו שהם נערמו וכוסו באחת. גם העובדה שקנקני היין נמצאו מנופצים במקומם, כשבביוב של המרתפים נמצא עדויות לכך שהיין נשפך לביוב, חיזקו את הסברה שאירוע טראומתי, פתאומי ומהיר הביאו להרס. "מחקרים קודמים מצאו שתושבי המקום לא ניצלו את הסביבה ומשאבי הטבע ביתר" אמרה פרופ' שחק-גרוס. "זו הייתה חברה שדאגה לסביבה ולא ניצלה אותה יתר על הצורך. כל העדויות העידו על רעידת אדמה חזקה" אמר פרופ' יסעור-לנדאו.
"כשמוסיפים לכל העדויות הללו את הגיאולוגיה של האזור: העובדה שהמקום נמצא על שבר כברי, שיש ארבעה מעיינות על אותו קו, שיכולים להעיד על שבר פעיל, ועל עוד ממצאים גיאולוגיים ההסבר של רעידת אדמה מתחזק מאוד", אמר ד"ר לזר והוסיף, "אנחנו בישראל מדברים כל הזמן בהקשר של רעידות אדמה על שבר ים המלח. והנה, יש לנו עדות למה שהיה ככל הנראה רעידת אדמה באזור אחר לגמרי ועל שבר אחר. במחקרי ההמשך אני מקווה שנוכל לחשב עד כמה חזקה הייתה אותה רעידת אדמה". "מכל העדויות עולה שארמון נחצה – באופן מילולי כמעט -לשניים. לאחר רעידת האדמה, הארמון ננטש והעיר סביבו ננטשים. ככל הנראה, האירוע הטראומתי הביא לכך שהלגיטימציה של שושלת המלוכה אבדה בקרב התושבים מה שגרם להתפרקות הקהילה ולכך שהארמון לא נבנה מחדש מאז ועד ימינו", סיכם פרופ' יסעור לנדאו.
