את הסדנה הייחודית מנחה עופר ג'אן, יועץ למכללה בפרויקט הדגל, המשותק מהצוואר ומטה ומתנייד עם כיסא גלגלים ממונע ורכב שמאובזר במיוחד לצרכיו. עופר הוא מומחה לנגישות ובעל תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית. הוא עובד עם המכללה מזה 10 שנים, הן כמנחה פרויקטים והן בחשיפת הסטודנטים לקשיים היומיומיים בפניהם ניצב אדם עם מוגבלות. לדבריו: " המטרה של סדנת הנכויות היא שלמהנדסים יהיה אופק יותר רחב עם רגישות לאנשים עם צרכים מיוחדים. כל הלימודים הם על מנת בסופו של דבר לתת שירות לאנשים. החוויה הזו עוזרת לכוון למתן שירות אחר".
הסטודנטים שהשתתפו בסדנה ציינו כי ההתנסות הייתה מרתקת ופוקחת עיניים והציגה בצורה מוחשית ביותר את האתגרים העומדים בפני אנשים עם מוגבלויות. בין היתר ציינו כי:
"המבטים שאנשים נועצים בך, זה ממש מביך", "נכנסתי לסופר עם כיסא הגלגלים וממש היה קשה לעבור במעברים, המון פריטים שמפוזרים ועומדים בדרך", "יש דברים שאתה חווה רק כשאתה באמת נוסע על כיסא גלגלים, כמו למשל, שיפוע של המדרכה לכיוון הכביש (לטובת ניקוז מי הגשמים), זה ממש קשה לגלגל את הכיסא ישר", "נפתחו לנו העיניים לעולם אחר".
ד"ר אורית בראון-בנימין, מנחת הקורס לביומכניקה שיקומית אומרת כי רק כאשר אנשים ללא מוגבלות חווים, ולו לרגע קט, כיצד חש ומתנהל אדם עם מוגבלות – רק אז נוצרת פתיחות והבנה לנגישות חברתית. "הבנה של מכלול האתגרים עמם מתמודדים מידי יום אנשים עם מוגבלויות, תסייע לסטודנטים בבואם לבצע פרויקט הנדסי בתחום. זו בדיוק מטרת הסדנה. אנו רוצים להעניק לסטודנטים השכלה הנדסית רלוונטית ובאותה העת גם מיומנויות נוספות החיוניות למהנדסים שאינן נוגעות בהכרח לידע ההנדסי גרידא, כמו: פתרון בעיות אמתיות מהשטח, עבודת צוות, קבלת החלטות, תקשורת בינאישית ועוד" אומרת ד"ר בראון-בנימין.
אחראית הנגישות במכללה, אורנית בר-זית, מציינת כי כמו בחברה הישראלית, גם בין הסטודנטים והעובדים במכללה ישנם אנשים עם מוגבלויות שונות, נראות ובלתי נראות. החשיפה והניסיון להתנסות במוגבלות עוזרים לנו להיות רגישים יותר לאחר.
במסגרת הקורס "ביומכניקה שיקומית", הפועל במכללה זה מספר שנים, פותחו מגוון פתרונות עבור אנשים עם מוגבלויות הנמצאים בשימוש בבתי חולים, מעונות ייעודיים וברשות אנשים פרטיים. השנה, לראשונה, לוקחת חלק בקורס גם קבוצת סטודנטים מאירופה הלומדים במכללה במסגרת חילופי סטודנטים.