מזכר ההבנות שנחתם בוועידת האקלים בשארם א-שייח' בין אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ח'ליפה, אוניברסיטת איחוד האמירויות הערביות ומרכז GEOMAR הלמהולץ לחקר האוקיינוס קיל – הינו חמש שנתי והוא עתיד לשפר משמעותית את המידע והמחקר באזור. בנוסף יסייע לפתח אסטרטגיות הפחתת נזקים במערכות אקולוגיות במזרח הים התיכון והמפרץ הערבי. המזכר נחתם ברקע ההבנה המשותפת כי האוקיינוסים והימים מתמודדים עם מגוון לחצים הקשורים לשינויי אקלים וזיהום. מזרח הים התיכון והמפרץ הערבי הן סביבות ימיות המושפעות מאוד מהתחממות האוקיינוס, מחסור בחמצן, שקיעת אבק, הרחבת מתקני התפלת מי ים, ניצול משאבי אנרגיה בים עמוקים, שילוח אינטנסיבי, מינים פולשים, חקלאות ימית, הרחבת התיירות ומשברים גיאופוליטיים.
לדברי השותפים לפרויקט, נדרשת הבנה מהותית של השלכות לחצים אלו על המערכות האקולוגיות. צריך להגן ולנהל את המערכות הללו באופן בר קיימא, בדרך שתשמור ותשפר את המגוון הביולוגי, שירותי המערכת האקולוגית ותבטיח כדאיות כלכלית וצמיחה לאוכלוסיות המקומיות.
פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה: "מדובר בצעד משמעותי במסגרת ההובלה הארצית והאזורית של אוניברסיטת חיפה בנושא הקיימות הסביבתית והימית. שיתוף הפעולה המשולש ירחיב את השותפות הקיימת בין GEOMAR ואוניברסיטת חיפה, וכמובן יחזק את השת"פ האזורי. הפרויקט עתיד לתרום משמעותית להבנת המערכות הימיות ויבנה גשרים בין האומות. אנחנו חשים שעשינו היסטוריה והבטחנו עתיד".
לדברי פרופ' אילנה ברמן-פרנק, ראשת ביה"ס למדעי הים ע"ש צ'רני: "הים משפיע יותר מכל גורם אחר על אקלים כדור הארץ והסביבה הימית מושפעת ביותר משינויי האקלים. עתיד כדור הארץ נמצא בים, בהבנת המערכת הימית והשינויים המתרחשים בה. כמדענים, אנו בונים גשרים של מדע כמו גם שיתופי פעולה חוצי גבולות".
קצב התחממות המים במזרח הים התיכון והמפרץ הינו מהמהירים ביותר גלובלית, עם השלכות על המערכות האקולוגיות וספיגת CO2 באוקיינוס. האזורים הסמוכים לימים הינם מתועשים ועירוניים במידה רבה, והם מתמודדים עם שקיעת אבק גוברת וגלי חום שמשפיעים על המערכות האקולוגיות שלהם, כולל שוניות אלמוגים.
השותפות המשולשת תשלב ידע, מומחיות ותשתית של כלל השותפים, על מנת ללמוד את ההשלכות של השפעות אלו ולפעול להפחתת נזקים והתאמה בתחומים שונים.
הפרויקט ישתמש בטכנולוגיות תצפית מתקדמות באוקיינוס, כגון כלי רכב תת-מימיים, מצלמות חדשות, חיישנים כימיים ומודלים של מערכות אקולוגיות ימיות וישלב את הנתונים כדי לחזות תגובות עתידיות באוקיינוס, כמו גם תובנות לגבי תהליכים נוכחיים בעמודת המים ובקרקעית הים, ולפיתוח מודלים כדי לגלות איך ייראה העתיד עבור הים התיכון והמפרץ הערבי.
לדברי השותפים, יש חשיבות עליונה לחיזוק דור חדש של חוקרים וסטודנטים לתואר שני ושלישי בתחומים אלו. הדבר חיוני במיוחד באזורים גיאוגרפיים בהם קיימים קונפליקטים תרבותיים, פוליטיים ודתיים. פעילות אקדמית משותפת בנושא מחקר ושימוש בר-קיימא במערכות ימיות תועיל לכל אוכלוסיות האזור ותסייע לבנות גשרים ולבסס אמון ושותפויות למען עתיד טוב יותר.