נזכיר שמעובדות כתב האישום אשר הוגש באמצעות עוה"ד ענאן ע'אנם עולה כי ביום 12.7.14 הגיע הנאשם למשמרת צהריים והתחיל את עבודתו כמציל בבריכה. באותה עת שהתה המנוחה בבריכה ובסמוך לשעה 15:09 ישב הנאשם בכיסאו כשהוא מניח את רגליו על גבי השולחן הקטן הצמוד לו, בהמשך התקרבה אחת המתרחצות בברכה , סמוך לכיסאו של הנאשם והחלה לשוחח עימו כשהיא עומדת בבריכה צמודה לדופן הבריכה, והוא יושב בכיסאו ורוכן לעברה.
בשלב מסיום במהלך השיחה החלה המנוחה להתקדם לכיוון המים העמוקים כשהיא נאחזת בדופן הבריכה בצד הנגדי למקום ישיבת הנאשם. בשלב כלשהו, ובעודה נמצאת במים שעומקם 1.80 מ', איבדה המנוחה אחיזתה בדופן, והחלה לטבוע ולהניע ידיה בתנועות מצוקה.
הנאשם המשיך לשוחח עם אותה אישה, לא היה ער למתרחש בבריכה .
עוד עולה כי בחלוף 4 דקות לערך מטביעתה של המנוחה, הבחין אחד המתרחצים בדמות המנוחה השקועה במים וחל לשחות לכיוונה. רק אז, קם הנאשם מכיסאו , רץ סביב הבריכה לכיוון המים העמוקים והחל לפעול כדי להוציאה מהברכה . המנוחה הובהלה לבית החולים ונפטרה למחרת לאחר שמצבה התדרדר.
במעשים ובמחדלים , המתוארים בכתב האישום , התרשל הנאשם במילוי תפקידו כמציל סביר, וגרם ברשלנותו למות המנוחה.
בית במשפט ציין בגזר הדין כי " מלאכת גזירת הדין בתיקים מסוג זה אינה קלה. מטבע הדברים, לא אחת מדובר בנאשמים נורמטיביים שזו הסתבכותם הראשונה עם החוק, וכך גם המקרה שלפנינו…..עם זאת, מעשיו ומחדליו של הנאשם, הביאו לתוצאה הקשה מכל- מותה של ילדה רכה בשנים, בת תשע בלבד, אשר כל החיים היו לפניה והם ניטלו ממנה באופן טרגי ונוראי, בשל רשלנותו . מותה של המנוחה גרר מטבע הדברים מעגלי סבל ואובדן נוספים. המנוחה הייתה בת יחידה לאמה- אם יחידנית שנותרה לבדה…נסיבותיו של מקרה זה אינן מאפשרות הסתפקות בעונש שאינו כולל מאסר בכליאה. "
