פיצוי בגובה כ- 300,000 ₪ נטו לאישה שטופלה באופן רשלני במהלך הריון
אבחון שגוי של דלקת ריאות בשבוע ה- 28 להריון הוביל לקריסה נשימתית וצורך לניתוח קיסרי בהול בפרוזדור∙ בית המשפט השלום בחיפה קבע, כי על בית החולים לפצות את האישה בגין הנכות הנשימתית שנגרמה לה, הסבל והפסדי השכר
מקרה חמור ונדיר של רשלנות רפואית בהריון הסתיים בפיצוי משמעותי לאישה ההרה – לאחר שבית המשפט השלום בחיפה קבע בפסק דינו מיום 8.6.21, כי אכן התרחשה רשלנות רפואית שגרמה לנזק ממשי. השופט אהרון שדה קבע, כי סכום הפיצויים יעמוד על כ-300,000 ₪ נטו. בנוסף נדרש בית החולים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של האישה, איאד מטאנס, וכן מע"מ והחזר הוצאות.
הטיפול הרשלני שהסתיים בפגיעה קשה התרחש בתחילת שנת 2016. האישה עקרת בית, אז בת 35, הייתה בשבוע ה-28 להריונה. היא הגיעה לבית החולים "המשפחה הקדושה" בנצרת עם קוצר נשימה, שיעול וכאבים בחזה. לאחר מספר בדיקות שלא כללו צילום חזה, ותוך התעלמות ממדדים שהצביעו על דלקת מוגברת, היא אובחנה כחולה בברונכיטיס ושוחררה לביתה עם המלצה לטיפול מתאים.
לאחר יומיים היא חזרה לבית החולים, עם החמרה במצבה. בית החולים לא התייחס לעובדה שמדובר בביקור שני, ובנוסף צילום חזה שנעשה לאישה לא זוהה תסנין שמהווה אינדיקציה לדלקת בריאות. רשלנות נוספת הייתה באי ספירה של הנשימות, למרות שהתיאור של המטופלת על קוצר נשימה חייב ביצוע פעולה זו. האישה שוחררה שוב לביתה, מבלי שדו"ח השחרור יכלול המלצה לטיפול תרופתי שלטענת בית החולים ניתנה בעל-פה.
לאחר שחלפו עוד יומיים ודלקת הריאות שלא אובחנה החריפה, האישה חזרה לבית החולים "המשפחה הקדושה". עקב מצבה הקשה היא הועברה לבית החולים רמב"ם, ושם בוצע בה ניתוח חירום במסדרון מחלקת טיפול נמרץ כללי כדי ליילד את התינוקת – שנולדה במצב פגה. האישה עצמה הורדמה והונשמה במשך כ-45 ימים, לאחר מכן נזקקה לשיקום ממושך וגם כך נשארה עם נכות נשימתית קבועה שכוללת מחלת ריאות ודום נשימה בשינה.
שאלת ההתרשלות
השופט אהרון שדה קבע באופן חד-משמעי, כי בית החולים התרשל כשלא אבחן את דלקת הריאות – כבר בביקור הראשון ועוד יותר מכך במהלך הביקור השני של האישה ב"המשפחה הקדושה".
עו"ד איאד מטאנס, שכאמור ייצג את האישה בתביעת הרשלנות הרפואית, סיפק לבית המשפט חוות דעת של פרופ' דניאל ויילר, מומחה בתחום מחלות הריאות. על סמך חוות דעת זו, שגובתה גם בעדות במשפט עצמו, ספירת הנשימות הייתה הכרחית. כמו כן פספוס הממצא בצילום החזה חורג מגבול הטעות האפשרית ומהווה רשלנות, ועוד ציין הרופא המומחה כי לדעתו נדרש אשפוז מידי של האישה: "אין חולקים על כך שהיה כאן עיכוב באבחון, ושהעיכוב הזה לא היה בלתי נמנע… היה כבר ממצא ברנטגן, הייתה תמונה קלינית שהתאימה לדלקת ריאות. ומפאת כל מיני דברים לא חידדו את הנקודה הזאת עד שהייתה לה מחלה סוערת".
שאלת הקשר הסיבתי בין האבחון השגוי לבין הנזק לאישה
בכתב ההגנה של בית החולים הועלתה הטענה כי גם אם דלקת הריאות הייתה מטופלת מוקדם יותר, הנזק לאישה היה בלתי נמנע.
בית החולים לא הצליח להוכיח טענה זו. "לא ניתן לקבוע שלא קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק", כתב השופט שדה בפסק הדין, "מרגע שיש התרשלות ויש נזק וקיימת התלבטות בין קשר סיבתי ברמה של 'גרם' לבין רמה של 'תרם', הנטל עובר למזיק ואם לא עמד בו הרי המסקנה המשפטית היא שההתרשלות גרמה לנזק".
קביעת סכום הפיצוי
על-מנת לקבוע את סכום הפיצוי שישלם בית החולים לאישה, התייחס השופט שדה לשלושה מרכיבים: הנכות בשיעור 20% שנקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, הכאב והסבל לאורך תקופת השיקום ולאחריה והפסדי שכר מאז האשפוז וגם בעתיד, בהתחשב בכך שהאישה מטופלת ב-3 ילדים וממילא שכרה היה נמוך יחסית.
בקביעת מרכיבי וראשי הנזק התייחס ביהמ"ש לסבל הרב שנגרם לאישה ולבני משפחתה, כולל החשש לחייה, והקושי בתפקוד היומיומי גם כיום, הפגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד, הצורך שהיה בקבלת עזרה מהזולת משך תקופת האשפוז הממושכת. בסך הכל חייב בית המשפט השלום את בית החולים "המשפחה הקדושה" לשלם לאישה, מעבר לתגמולי המל"ל, סך של -. 292,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ בגינו, וכן החזרים בגין הוצאות שונות לרבות חוות הדעת של המומחה אותו גייס עוה"ד מטאנס.
