אם חשבתם שקלים חייה של מטפלת בקשישים סיעודיים, התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה בחיפה, מצביעה על עבודה קשה ומפרכת, החוזרת על עצמה מאות פעמים ביום.
תושבת אזור חיפה, באמצע שנות ה-40 לחייה, שעבדה בטיפול בקשישים סיעודיים במרכז גריאטרי, טוענת כי נפגעה בגבה בשל הטיפול האינטנסיבי בקשישים המרותקים לכיסא גלגלים. לאחר שהביטוח הלאומי דחה את תביעתה להכרה כ"נפגעת עבודה" היא פנתה לבית הדין לעבודה בחיפה.
באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה, מומחה לביטוח לאומי ונזיקין, טוענת המטפלת כי עבדה במשך כחמש שנים במוסד הגריאטרי, 5-6 ימים בשבוע , כאשר יום עבודתה נמשך בין 8 ל-12 שעות רצופות שבהן ביצעה פעולות קשות פעמים רבות. בין השאר היה תפקידה להרים את הקשישים מהמיטה לכיסא הגלגלים ובחזרה, לסייע להם במקלחות , כולל העברה לכיסא מיוחד, וכך במשך מאות פעמים ביום.
העבודה הזאת דרשה ממנה להתכופף בכל פעם שביצעה את ההעברה, תוך הפעלת מאמץ גופני להרים את הקשישים ולאחר מכן ליישר את גבה ושוב להתכופף. לדבריה מדובר בקשישים שמשקלם ברובו היה "מעל 95 ק"ג".
ואם לא די בכך, תפקידה דרש ממנה להתכופף עוד "עשרות פעמים ביום לצורך הלבשה, הנעלה, וטיפול בצרכי הקשישים הסיעודיים לרבות סידור מיטות ובגדים". התביעה טוענת כי כתוצאה מתנאי העבודה האלה "לרבות הפגיעות הזעירות בגבה של התובעת כתוצאה מהפעולות החוזרות והנשנות נגרמה לה פגיעה קשה בגב שמקרינה לרגליים" . לכן התביעה דורשת להכיר בפגיעה בגבה כ "פגיעה בעבודה" על דרך של "מחלת מקצוע" או על פי י תורת המיקרוטראומה". המטפלת נאלצה בשל מצבה לעזוב את העבודה במרכז הגריאטרי