בימ"ש השלום בקריות (כב' השופטת אילת השחר ביטון-פרלה) גזר על אורן עוזיאל 31 חודשי מאסר בפועל, ועל אחיו, מאור עוזיאל, שסייע לו בביצוע העבירות, גזר 9 עבודות שירות. בנוסף, ביהמ"ש הטיל על הנאשמים קנס כספי בסך כולל של 8000 ש"ח ומאסר על תנאי. בנוסף, הנאשמים חויבו בפיצוי לנפגעות העבירה בסך כולל של 92,000 ש"ח. עונש המאסר בפועל שהוטל על אורן עוזיאל הינו העונש החמור ביותר שניתן בישראל בנוגע לעבירות הטרדה מינית לפי "חוק הסרטונים". בנוסף לעבירות הטרדה מינית לפי חוק הסרטונים, הנאשמים הורשעו גם בפגיעה בפרטיות ועבירות נוספות.
הנאשמים הודו והורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בכך שהפיצו באופן שיטתי, בעשרות הזדמנויות שונות, לאלפי משתמשי טלגרם תוכן מיני של צעירות ישראליות ללא הסכמתן. לצד ההפצות, על פי רוב צורפו תצלומים של הפרופילים האישיים של אותן הצעירות ברשתות החברתיות ובהם פרטיהן האישיים, וזאת לשם זיהוין וכדי להוכיח לחברי הקבוצות כי מקור התכנים המיניים הוא נשים ישראליות שאינן עובדות בתעשיית המין.
במסגרת ניהול הקבוצות, יצר אורן עוזיאל 'בוט' – כלי עזר ביישומון ה'טלגרם' – אשר שימש לקטלוג, שמירה ואחזור של תמונות וסרטים. באמצעות השימוש ב'בוט' זה, הופצו התכנים המיניים בצורה יעילה לכל דורש.
נוסף על האמור, הורשעו שני הנאשמים בכך שצילמו קיום יחסי מין שלהם עם קטינה כבת 16 שנה, ללא ידיעתה של הקטינה, ואורן אף הפיץ חלק מן הסרטונים באפליקציית הטלגרם.
כאמור, מדובר בעונש החמור ביותר שניתן בגין עבירות לפי "חוק הסרטונים" מאז חוקק החוק בשנת 2014. עורכי-הדין איתי גוהר ומורן אשול ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שניהלו את התיק, הדגישו כי "העובדה שבמרבית המקרים הנאשמים היוו רק חלק מ"שרשרת ההפצה", ולא המפיצים הראשונים של התכנים המיניים, לא הקהתה את הנזק שהסבו לנפגעות העבירה אשר סבלו מהטרדות בלתי פוסקות ומקשיים תפקודיים משמעותיים בעקבות הפרסומים. גזר הדין מסמן העלאה של רף הענישה בעבירות על "חוק הסרטונים"".
במחלקת הסייבר בפרקליטות פועלים בעת האחרונה, ביחד עם המשטרה, להגביר את האכיפה בגין עבירות על "חוק הסרטונים". לפני מספר ימים הוגש כתב האישום בעל ההיקף הגדול ביותר על פי "חוק הסרטונים" נגד נאשם שהפיץ אלפי תמונות וסרטונים לקהל של למעלה מ-100,000 משתמשי טלגרם. זאת, בנוסף לעניינם של כמה נאשמים נוספים בעבירות של הפצת סרטונים ותמונות מיניות בטלגרם – שמתנהל בערכאות השונות בימים אלה.
ביהמ"ש קבע בגזר הדין כי "…..עבירות מין פגיעתן רעה וחשיפתן קשה…. חשיפת עבירות אלה קשה בהיותן מבוצעות בדרך כלל נסתר מהעין וכורכות עמן לא פעם אלמנטים של סוד, אשמה, בושה וחשש מביקורת ושיפוטיות…. זוהי אך תחילתה של דרך שהמשכה לא פעם גורר בירור חושפני ופגיעה חוזרת ונוספת, שכוללת הטלת ספק, אשמה ואחריות על נפגע העבירה. לפיכך אין להקל ראש בהסדר טיעון שאפשר הודאה ונטילת אחריות מצד הנאשמים וייתור עדותן של נפגעות העבירה.." (עמ' 29 לגזר הדין).
עוד קבע ביהמ"ש כי ".. הנפגעות אינן צד להליך אך שותפות מלאות בו. יש מקום לראות בהליך הפלילי כלי, בכל שלביו, להשיב הסדר על כנו ולאפשר ראיית הנפגעת כסובייקט ולגנות השימוש בה כאובייקט….נפגעות עבירה הן בעלות תפקיד בהליך הפלילי בשירות המדינה, כעדות תביעה להוכחת מעשי הפגיעה בהן ובה בעת בערכים החברתיים המוגנים. לצד זאת, אין לשכוח כי קודם לכל אלה ואף לאחריהם, נפגעות הן נערות ונשים לעצמן שבמהלך חייהן נאלצו שלא מטובתן להיות מעורבות בהליך זה…" (עמ' 30 לגזר הדין).
קרדיט: משרד המשפטים