זאת עפ"י נתוני שירות התעסוקה, אשר מצביעים על כ-70% אבטלה בעיר. במסגרת דיון לעניין המצב הקשה בעיר הדרומית ובעיר טבריה, קראו ראש העיר ומשרד התיירות לפתיחה מבוקרת של העיר: "העיר בריאה, אפשר להכניס תאים משפחתיים בצורה מבוקרת". משרד האוצר: "עובדים על זה מול המל"ל ומשרד הבריאות"
ראש העיר אילת: להעביר עוד 300 מיליון ₪ במסגרת החלטת הממשלה הנוגעת לשדה דוב, "כל יום שעובר כמות המזון שאנחנו מחלקים לתושבים שלנו גדלה". התאחדות בתי המלון בטבריה: "85 אחוז מהתיירות היא תיירות חוץ, קוראים לכיסוי הוצאות המלונות – 67 מיליון ₪ ל-4 חודשים לפי חדר, כמו שהיה במלחמת לבנון השנייה"
חברי הוועדה קראו לממשלה לנצל את השעה ולקדם במהירות פרויקטי רכבת ותשתיות בערים, ובמקביל לפעול לקראת יציאה מהמשבר. יו"ר הוועדה, הזמנית, ח"כ עורר פורר: "קורא לממשלה להכריז על העיר אילת כעיר נקיה מקורונה, זה יכול להיות פיילוט בינ"ל"
ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה היום (ד'), ישיבה לעניין המשבר הכלכלי הפוקד את העיר אילת והעיר טבריה.
יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, פתח את הדיון: "הדיון בראש ובראשונה מתמקד בעיר אילת, שהיא ראשונת הנפגעות. יש לפעול בהקדם כדי למנוע קריסה של העסקים הרבים המושתתים בעיר הזו על תיירות. שרת הספורט הציע להעביר את טורניר הכדורגל לאילת, ראש העיר, האם יש לכם בכלל מתקן המתאים לזה?"
מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת: "אנחנו לא מוכנים להיות עיר שהייתה תרנגולת שמטילה בתי זהב למדינה לעיר שנשענת על משרד הרווחה. אנחנו רוצים להמשיך להיות עיר גאה. נכון לזה הרגע ב-80 אחוז מהבתים בעיר אילת יש מובטל אחד, בקרוב ל-30 אחוז מבתי האב בעיר אילת, שני המפרנסים אינם עובדים. אם לא נעשה מעשים מהירים, הבוס של העיר יהיה מנכ"ל ביטוח לאומי ולאחר מכן מנכ"ל משרד הרווחה.
הלוי פירט שורת צעדים בהם יש לסייע לעיר: "לגבי אוכלוסיית השכירים – ביקשנו טיפול מיוחד וחריג, גם לעניין עצמאים ש–80 אחוז מהם אינם עובדים. צריך לראות איך מזרימים חיים ע"י מקדמי מימון, קידום תשתיות בעיר אילת, כדי לייצר סירקולציה כלכלית. עוד שבוע השנורקל שלנו מתחת לקו המים. גם עיריית אילת בסוף מאי, תחילת יוני נהייה בלי יכולת להתנהל, משותקים.
יש להסתכל על היום שאחרי, לעשות כל מה שניתן כדי לקיים את העיר. להתחיל בתיירות פנים ואח"כ תיירות חוץ. אפשר לפתוח את העיר בצורה מבוקרת, היא עיר בריאה, יש להוציא מהרפרטואר את האמירה שהתיירות האחרונה לחזור, זה הבל. הצענו להפוך את העיר אילת למחנה האימונים של ענפי הספורט השונים, לשמחתנו יש 2 חולים בודדים בבית, ייתכן שהיום נישאר עם 1. יש לנו כ-30 אנשים בבידוד שאינם חולים. העיר בהחלט יכולה להזמין אליה בכניסה מבוקרת ומסודרת. לשאלת היו"ר יש לנו מתקן אחד, שאם נטפל בו נכון, יוכל לתת מענה לליגת הכדורגל, צריך תאורה מותאמת. תוך שבועיים שלושה נוכל להשמיש את המתקן.
ישנו החוק מ-4 לאוגוסט 2019, החלטת ממשלה לעניין שדה דוב, שמו שם כסף על שם העיר אילת, מה שצריך זה להוסיף כסף על ההחלטה הזו, ולתת אותו לעיר אילת, עוד 300 מיליון ₪ לטובת התיירות, העיר ותושביה. יש להחליט שמגדילים את תקציב העיר אילת. כל יום שעובר כמות המזון שאנחנו מחלקים לתושבים שלנו, הולכת וגדלה, אם בזה אנחנו עוסקים היום, זה אומר שמישהו פה נכשל. אין לנו זמן לוועדות, אנחנו מוכנים מחר להתחיל לעשות פעולות לפתיחה מבוקרת, ובמקביל אנחנו צריכים הזרמה של תקציבים לעיר אילת ולתעשיית התיירות".
אלי לנקרי, סגן ראש העיר: "כל יום שעובר המדינה מפסידה מעל 500 מיליון ₪ בעיר אילת".
אמיר חייק, התאחדות בתי המלון: "אילת היא עיר התיירות מספר אחת בישראל, כמלונאים נשמח להפעיל כמה שיותר מהר את העיר, ולראות בה כעיר נקיה, צריך שת"פ עם הממשלה כדי לראות שכל מי שנכנס נקי מקורונה".
אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות: "אם רוצים שהעיר תחזור למסלול צריך להבין שיש לקחת סיכונים מושכלים, אם נחכה עד שארגון הבריאות העולמי יפתח את אילת, לא יבואו תיירים. משרד התיירות והעיר אילת צריכים להחליט על כך. אם עושים פיילוט אין מניעה לשלוח תאים משפחתיים. צריך לקבל החלטה שאילת מתחילה להיפתח באופן מבוקר, לשלוח תאים משפחתיים, המלונאים יודעים מה זה היגיינה, יודעים לנהל מצב כזה. בשבועות האחרונים האצנו פרויקטים תשתיתים בעיר. אישרנו עשרות מיליוני שקלים בחול המועד פסח בעבודות תשתית.
"תיירות הפנים תחזור, משרד התיירות צריך תקציב של 150 מיליון ₪ כדי להכפיל את מספר הטיסות הנכנסות בחורף הבא. אם נדע לומר שיש לזה תקציב, נהייה ב-15 אלף תיירים בשבוע בחורף הבא, אחרת חברות התעופה ייסעו לשארם ומקומות אחרים, במציאות התקציבית היום אין לנו אפילו תקציב לטוס לאילת".
ח"כ מיכאל ביטון: "כל הגורמים חייבים להבין שאי אפשר לטפל בעיר הזו בכלים הרגילים, הפגיעה בה שונה מבכל מקום אחר".
ח"כ מיכל שיר: "העיר אילת סופגת וסופגת, עוד לא סייעו לה לעניין סופות החול, עכשיו צריך קודם כל חשיבה יצירתית, הכל עניין של רצון. לקדם תיירות פנים לרופאים, לחיילים, לענפי ספורט, אולי תיירות לאוכלוסייה המבוגרת שתישאר הרבה מאוד זמן בבידוד. כעיר נקייה מקורונה, אין שום סיבה להוריד אנשים על הברכיים".
ח"כ עופר כסיף: "אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד מבקשי מקלט באילת ובטבריה, האם יש קושי עם אותה אוכלוסייה שלא זכאית לדמי אבטלה כידוע? האם בוחנים את פתיחת כספי הפיקדון של מבקשי המקלט במלואם?".
ח"כ ניר ברקת: "הצענו לתת סיוע לפי גודל המשבר של העסק. להגדיר מי פצוע קשה ולהעניק לו כמה שיותר סיוע מתאים. זה נכון גם לערים. אנחנו צריכים להסתכל בחשיבה מחוץ לקופסה, בצד של הביקושים. המדינה חייבת לתמרץ את רעיונות העירייה שהם נכונים וטובים. לעניין נוסף – אילת קיבלה חבילה מסוימת לעניין התשתיות, זה בדיוק הזמן להאיץ את התשתיות, כביש הגישה, רכבת מהירה".
ח"כ קטי שטרית: "יש להגדיל את הסיוע לעצמאים בעיר אילת מ-70 ל-80 אחוז, גם בסכום לעלות ל-12 אלף. יש להגדיל את זכאות לדמי האבטלה ב-20 אחוז, נוכח התחזית ש-25 אחוז לא יחזרו לעבודה".
מוני מעתוק, הממונה מטעם משרד הפנים על העיר טבריה: "טבריה נכנסה למשבר הקורונה כשהיא לא מוכנה, המשבר בעיר הביא להקמת ועדה ממונה. גם כאן היה נזק של הסופה האחרונה לכל רצועת החוף והתיירות. הפטור מארנונה הוא בהחלט צעד מבורך, אך זה לא מספיק. ללא סיוע מסיבי מידי נוסף לענף התיירות בעיר, הענף יקרוס. 33 אחוז וחצי אבטלה לתושבי העיר בלבד, יש לא מעט אנשים שעובדים במלונות ולא גרים בעיר, וכמובן העצמאים שלא מופיעים בנתונים. התיירות מבוססת באחוזים גדולים על תיירות נכנסת, שצפויה לחזור אחרונה. אם לא נעבור לפסים מעשיים של סיוע, המלונות לא יחזיקו מעמד, רובם לא של רשתות גדולות, והעיר תמשיך לקרוס. בלי סיוע מסיבי של משרד התיירות, ומשרד האוצר לא נוכל להתמודד עם המשבר הזה".
אבי זנדברג, התאחדות בתי המלון בטבריה: "אנשי האוצר – סייעתם בלבנון 2006 והחזרתם את ההשקעה, מספר התיירים שביקרו פה בשנה שעברה הוכיחו שההשקעה שווה. בטבריה המשבר התחיל כבר בתחילת ינואר, 85 אחוז מהתיירות היא תיירות חוץ. יש כאן דו קיום אמיתי, אין עובדים זרים בטבריה, כולם תושבי העיר והאזור, בלי אפליה של דת. אנחנו מדברים על כיסוי הוצאות המלונות – 67 מיליון ₪ ל-4 חודשים לפי חדר, כמו שהיה במלחמת לבנון"
לבקשת יו"ר הוועדה, פירט מעתוק 2 פרויקטים של תיירות שניתן לקדם בימים אלה: "פרוייקט רכבת מסילות הגליל, ופיתוח טיילת אלון".
ח"כ פורר: "גם עיריית נתניה מרובת בתי המלון, פנתה לעניין הפיצוי הנדרש לחדרי המלון והמלונאות בעיר".
מנכ"ל משרד התיירות: "לעניין העיר טבריה, אנחנו במסלול של שדרוג הטיילת בסטנדרט של ת"א, לפתוח את המלונות לים. אנחנו כבר עובדים במקביל על תוכנית קצרה לעת הזו, לשיפור פני האזור התיירותי".
עמרי בן חורין, משרד האוצר: "אין ספק שאילת נפגעה יותר מאחרים וכנראה תצא אחרונה, אין מחלוקת על זה. כל שנחזיר את העיר והמלונות לפעילות זה הדבר הכי טוב והכי חשוב, גם אם בהיקף מצומצם יותר בתחילה. אנחנו עובדים על זה מול המל"ל ומשרד הבריאות. דיברו על התשתיות, זה הדבר הנכון, רצועת החוף התחילה להיות מתוקצבת, זה צריך להיות פרויקט הדגל. סופות החול גרמו לנזק גדול, הועברו כספים מהירים וכבר עובדים כדי לתקן מה שנהרס.
לגבי המלונות – אנחנו בקשר הדוק עם משרד התיירות ונציגי המלונות, איך אנחנו מאפשרים לצלוח את התקופה הקרובה עד שתהייה וודאות. ככל שנצטרך להסיר חסמים, נהייה שם כדי לעשות זאת. נהייה כדי לסייע גם בתיירות פנים וגם בתיירות חוץ".
ח"כ מיקי לוי: "עובדי המדינה מקבלים דמי הבראה, אני מציע שהמדינה והמעסיקים לא יעבירו בכסף, אלא יהפכו את זה לוואוצ'רים שיהיה אפשר להתארח בארץ".
מעין ספיבק, משרד האוצר: "בחודש וחצי האחרונים שמנו את כל מרצנו למתן פתרון שמסייע בצורה של פטור של 3 חודשי פטור עסקים מארנונה, וזה נותן יציבות ראשונה גם לעסקים וגם לעירייה שמקבלת שיפוי. ברגע שנוכל לאסוף נתונים ניתן פתרונות לעיריות שנפגעו יותר מערים אחרות".
ח"כ פורר: "אתם באירוע שכאשר תקבלו את הנתונים, לא יהיה למי לסייע. חברות התעופה יסגרו, את זה אני רואה. העיר אילת – זה לא רק ארנונה, בעסקים עובדים אזרחי העיר אילת, כל אזרחי העיר יהפכו מובטלים. משרד האוצר חייב להראות תוכנית – איך הוא שומר את העסקים בחיים, שלא יהיה מצב שלא יהיה באוגוסט איזה עסקים לפתוח.
יו"ר הוועדה הזמנית סיכם את הדיון: "משרד האוצר – תתעוררו, אתם חייבים לפצות את העסקים על ההוצאות הקבועות. אחרת הערים האלה יקרסו, ערים בקריסה יעלו הרבה יותר. עשיתם את זה ב-2006, הרווחתם מזה 14 שנה. אני קורא לממשלה להכריז על העיר אילת כעיר נקיה מקורונה, זה יכול להיות פיילוט בינ"ל. צריך לעבור לסיוע לעסקים בהתאם לפגיעה במחזור, לא תוכלו לברוח מזה, זה יקרה בסוף, רק שזה ינתן מאוחר, זה כמו לחבר מכונת הנשמה למי שכבר מת. אנחנו קוראים לממשלה לשים בעדיפות את פרויקט הרכבת לאילת, כפרויקט תשתית. כנ"ל לגבי רכבת מסילות הגליל בטבריה ושדרוג תיירת אלון בטבריה. תעבירו חקיקה מיוחדת להסרת בירוקרטיה וככה יהיה ניתן לצאת לדרך. לצד כך, תערכו מבחינה רפואית גם לגל השני, תנסו להגיע אליו ברמה שלא תצטרכו לסגור את המשק, אחרת לא יהיה את מה לפתוח. אני קורא לממשלה תתעשתו – אחרת הקריסה שתבוא אחרי הגל השני תהייה על אחריות כל הממשלה, כל השרים".
במסגרת דו"ח מכון המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון הוצגו הנתונים הבאים, במסגרת נתוני שרות התעסוקה בעיר אילת:
כמות דורשי העבודה עלתה מ-208 בחודש פברואר 2020 ל-13,193 בחודש מרץ 2020, ושיעור האבטלה בעיר הגיע לכ-70% לעומת כ-26% בממוצע הארצי. מתוך דורשי העבודה בחודש מרץ 2020, כ-90.7% הם בחל"ת (9.1% בחודש פברואר 2020), וכ-5.1% פוטרו (49.5% בחודש פברואר 2020). מתוך דורשי העבודה בעיר, כ-22.5% גם בני הזוג הוצאו לחל"ת או מובטלים.
עוד עולה מהדו"ח, כיעל פי הערכה של עירית אילת, מרכיב הכנסות מארנונה מבתי המלון והעסקים באילת הוא כ-70% מתקציב העירייה. בנוסף, בעקבות שיעור דורשי העבודה הגבוה באופן ניכר, עולה החשש שחלק ממשקי הבית לא יוכלו לעמוד בתשלומי הארנונה.
לעניין נתוני רשות התעסוקה לעניין העיר טבריה, עולה כי בעיר כ-5,668 מובטלים חדשים נכון לחודש מרץ, כ-90% אחוזים מהם במסגרת חל"ת. לשם השוואה, בחודש פברואר נרשמו 225 בחודש מובטלים חדשים.