עקב פספוס מום בלב של עוברה – פיצוי בסך 2 מיליון ₪ לילדה ולהוריה

עו"ד איאד מטאנס רשלנות רפואית
קרדיט צילום: יח"צ

למרות שבמהלך ההיריון בוצעו שתי סקירות, המום הקשה לא אובחן ההורים תבעו את קופת החולים בגין הולדה בעוולה עוה"ד איאד מטאנס שייצג את המשפחה: "אבחון נכון היה מאפשר להורים להפסיק את ההיריון"

קופת החולים תפצה הורים לקטינה שנולדה עם מום קשה בלב, וזאת מפני שהמום לא אובחן כנדרש במהלך ההיריון. הפיצוי בגובה 2 מיליון ₪ הוא בנוסף לתגמולי המוסד לביטוח לאומי להם זכאית המשפחה.

עילת התביעה שאותה הגיש בשם המשפחה עוה"ד איאד מטאנס הייתה הולדה בעוולה. מהות עילה זו היא שאלמלא הרשלנות הרפואית, הילד לא היה נולד. הדוגמאות הבולטות בנושא זה הן אי גילוי מומים מולדים בבדיקת אולטרסאונד או בבדיקות גנטיות. כתוצאה מכך נמנעת מההורים האפשרות לבצע הפסקת היריון.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון משנת 2012, התובעים בגין הולדה בעוולה הם ההורים, שזכאים לפיצוי עבור הכאב והסבל שנגרמו להם. כמו כן כוללות תביעות אלה פיצוי בשל ההוצאות היתירות הנובעות מגידול ילד בעל מוגבלות (ולאחר מכן מבוגר בעל מוגבלות).

הילד עצמו לא יכול לתבוע בעילה זו (עילת הילד קרויה "חיים בעוולה"). הסיבה לכך היא שבניגוד להורים התובעים הוצאות, הילד תובע על עצם קיומו – דבר שעלול לפגוע בציבור של בעלי מוגבלויות שירגישו שהחברה – באמצעות בתי המשפט – רואה בחייהם כחיים פחותי ערך. עד כדי כך שעדיף היה לילד שלא היה נולד כלל.

סיבה נוספת שניתנה לדחיית תביעת ילד בגין חיים בעוולה היא שלא ניתן להשוות חיים במום להיעדר חיים. מעבר לכך, הרופא הרשלן לא גרם נזק לילד, שכן המום עצמו לא נגרם על ידי הרופא (שאחראי רק לכך שההורים לא הפסיקו את ההיריון). בהתאם יש להבחין בין התביעה בגין הולדה בעוולה לבין תביעת ילד שנולד עם מום כשטיפול נכון היה יכול למנוע את המום.

במקרה כזה התביעה היא של הילד (ולא של ההורים; אלה מייצגים את הילד כאפוטרופוסים שלו, אך התביעה היא לא שלהם). עם זאת, לעיתים התביעות "מעורבבות". לדוגמה ספינה ביפידה (מום בעמוד השדרה). מום היכול להימנע, אם נוטלים לפני ובמהלך ההיריון חומצה פולית. במקרה כזה, ייתכן ולילד תהיה עילה רגילה (שכן אם אימו הייתה נוטלת חומצה פולית הוא היה נולד בריא). אך גם להורים תהא תביעה בגין הולדה בעוולה (שכן אולי היה צריך לגלות את המום באולטרסאונד בזמן ההיריון, ואז לבצע הפסקת היריון).

בדומה לכך, אם מוסד רפואי יוצר מגע בין אישה בהיריון לחולת אדמת, ובשל כך האם מקבלת אדמת, הדבר יכול ליצור עילת תביעה לילד (שכן בהיעדר מחלת אימו הוא היה נולד בריא) – וגם ליצור עילה להורים, שכן היה צריך ליידע אותם לאחר מעשה על הרשלנות, ולפחות בדיעבד לבצע הפסקת היריון.

Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.