"תופעת ההשתקה בחברה הישראלית הגיעה לנקודה מדאיגה. אנשים חוששים להשמיע את קולם . אנשי ציבור זוכים לא רק לביקורת, אלא לביזוי ברשתות החברתיות. ביזוי שהוא כה עוצמתי שהוא מוביל לפחד משתק – ואף לאיומים על חייו וחיי משפחתו של מי שמעז להביע דעתו"
*בהתייחסו לפשיעה ולאלימות בחברה הערבית אמר: "אלימות ופשיעה לא נובעת רק מחוסר הרתעה או שיטור אלא מתוך ייאוש, תסכול, מהיעדר תחושות זהות ושייכות. אם ברצוננו למגר את האלימות עלינו לתת תקווה. פתרון אמיתי לבעיה יימצא רק באמצעות הקצעת משאבים שוויונית ומתקנת – רק דו קיום שוויוני יוביל למשילות מכוח רצון ולא מכוח הזרוע"*
"תופעת ההשתקה בחברה הישראלית הגיעה לנקודה מדאיגה. אנשים חוששים להשמיע את קולם – החל באדם הפרטי וכלה במנהיגי העם. אני מבין את החשש. פעמים רבות מידי נתקלתי במצב שבו אנשים חוששים להביע דעה, מתוך פחד מוצדק כשהם רואים מה נעשה למי שמשמיע עמדה שונה", כך אמר היום יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אבי חימי בכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה הנערך על ידי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף לשכת עורכי הדין – ועד מחוז צפון.
"לצערי נדם קולם גם של אנשי אקדמיה, הרוח והספר – אל מול מתקפות חסרות תקדים ושחר שידענו על מערכות אכיפת החוק והמשפט", אמר עו"ד חימי. לדבריו, הסיבה להשתקה נובעת מהשיח האלים שקיים, בעיקר, ברשתות החברתית. "אנשי ציבור זוכים לא רק לביקורת, אלא לביזוי ברשתות החברתיות. ביזוי שהוא כה עוצמתי שהוא מוביל לפחד משתק – ואף לאיומים על חייו וחיי משפחתו של מי שמעז להביע דעתו. אסור להשלים עם מצב שאנשי ציבור אינם חופשיים להתבטא או חמור מכך, נדרשים לאבטחה".
בהתייחסו לכך שראש שרותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרועי-פרייס זקוקה לאבטחה אמר עו"ד חימי שזוהי "נקודת שפל בשיח הציבורי בישראל, שדגל שחור מתנוסס מעליה. העובדה שפרקליטים ולעיתים שופטים נזקקים לאבטחה אינה מתקבלת על הדעת".
את תחילת דבריו הקדיש עו"ד חימי לאלימות והפשיעה בחברה הערבית ואמר כי לשכת עורכי הדין תתמוך ביוזמות הממשלה, כל עוד אין בהם פגיעה בלתי מידתית בזכויות האזרח. "עירוב השב"כ הוא בבחינת מין שאינו במינו ועשוי להוביל – ובצדק – להתנגדות. יש לנו משטרה טובה. תחזקו אותה. תנו לה את הכלים להצליח".
עו"ד חימי אף התייחס להצעה להרחיב את זכותם של שוטרים לערוך חיפוש ללא צו ואמר, "לעיתים קרובות, כשערפל החקיקה מתפוגג, אנו מגלים כי חוק שנועד להביא לשינוי מהווה אות מתה או גימיק".
"אלימות ופשיעה לא נובעת רק מחוסר הרתעה או שיטור אלא מתוך ייאוש, תסכול, מהיעדר תחושות זהות ושייכות. אם ברצוננו למגר את האלימות עלינו לתת תקווה. פתרון אמיתי לבעיה יימצא רק באמצעות הקצעת משאבים שוויונית ומתקנת – רק דו קיום שוויוני יוביל למשילות מכוח רצון ולא מכוח הזרוע".
