האישה טוענת, בעלי בדעותיי, אבל לא מוכן לקחת חלק במחאה שהיא על חיינו, על חיי הבית שלנו ואם זה מפריע לו שיתמודד. "אם אתה רוצה עבודה, בית וילדים, אתה צריך להצטרף אלי"
בני הזוג באמצע שנות השלושים לחייהם. שניהם מורים בבית ספר תיכון. הבעל מורה לאזרחות, האישה מורה לספרות. הם מנהלים בית לתפארת עם שלושה ילדים. המשבר ביחסים וההחלטה של הבעל להבהיר לאשתו כי מאס בהתנהגותה באו בעקבות ההירתמות הבלתי מוגבלת שלה למחאה נגד הרפורמה המשפטית הצוברת תאוצה.
הבעל באמצעות עורכי הדין שרין ומורן סולן טוען כי אשתו נהגה להשתתף בהפגנות, אבל לדבריו במקום ללכת להפגנות באזור המגורים בו הם מתגוררים, או בעיר קרובה, היא נוהגת ללכת להפגנות המרכזיות בתל אביב ומול הכנסת. "נוצר מצב שאשתי יוצאת בצהריים של שבת או יום חול ומגיעה אחרי חצות הביתה, כשבשאר ימי השבוע היא עסוקה משעות אחה"צ עד השעות הקטנות בהקמת קבוצות ווטצאפ של מתנדבים שיגיעו להפגנה. בארגון הסעות, בגיוס חברים ותורמים לרכישת דגלי ישראל ועוד".
הבעל טוען כי פנה לאשתו ואמר לי שבחודש האחרון חייהם הפכו לבלתי נסבלים. "את לא יכולה להזניח את הבית, העבודה והילדים בגלל הרפורמה". לטענתו אשתו אמרה לו בתגובה: "אם אתה רוצה עבודה בית וילדים אתה צריך להצטרף אלי, אנחנו נלחמים על החיים שלנו כאן"
העימות בין בני הזוג החמיר בשבועיים האחרונים והנתק ביניהם הוא מוחלט. הבעל מבקש להוציא לרעייתו מכתב התראה שאם היא לא חוזרת לתפקד בבית ובעבודה הוא לא ימשיך. עו"ד סולן הבהירה לבעל כי מיותר להוציא מכתב ועליהם לפתור הבעיה בטיפול זוגו שאליו הפנתה אותו. אם הדבר לא יסתדר "אף פעם לא מאוחר להתחיל בהליך גירושין", אמרה והסבירה כי המחלקות פה היא זמנית ואם אין משהו מאחרי אז היא תפתר.
