ד"ר וופא בלאן, המנגנת על קאנון והיתה בעברה מוסיקאית מקצועית, היא היום רופאה בכירה במחלקת הרדמה ובמחלקה לטיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי לגליל. לרגל יום האישה הבינלאומי, שיצוין מחר (רביעי), היא אומרת: "אני רואה עצמי קודם כל אמא, בת ואישה, ואחר כך גם רופאה, כלומר אשת קריירה שעושה דברים רבים נוספים. זה תיק לא פשוט עם הרבה מגירות, אך אני סוחבת אותו בגאווה"
שלושה דברים שלא ידעתם על ד"ר וופא בלאן מהמרכז הרפואי לגליל בנהריה:
היא היתה מוסיקאית מקצועית ועד היום מנגנת על קאנון בהנאה רבה; פירוש שמה הפרטי הוא "אמינות", והיא נשואה לרופא יהודי.
ד"ר בלאן (37), נוצריה ילידת חיפה, תושבת כפר ורדים, היא אם ליארה ודניאל, בני 8 ו-5, ומשמשת רופאה בכירה בתחום הרדמה וטיפול נמרץ.
למרכז הרפואי לגליל הגיעה מהמרכז הרפואי כרמל בחיפה, שם השלימה התמחות בהרדמה וטיפול נמרץ. "רופאי ההרדמה הם כמו האינטרנט עבור ביה"ח, בלעדינו אין 'תקשורת'. אם אין רופאי הרדמה, אין חדר ניתוח. זה כמו ספק שירות שאי אפשר בלעדיו. כפי שמערך הדימות מספק פיענוח בדיקות לכלל המחלקות, כך אנו מעניקים שירות שמביא לשמירת החולה בחיים ומאפשר לכירורג לבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר", היא מסבירה.
בנוסף היא אומרת, כי רופאי ההרדמה דואגים למטופל לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו. "אנחנו נמצאים בכל מקום, כולל בחדרי לידה", היא מדגישה.
בד בבד משמשת ד"ר בלאן רופאה בכירה במחלקה לטיפול נמרץ כללי ואחת ממקימי שירות ה"אקמו" במרכז הרפואי לגליל ("אקמו" – מכונת הנשמה המחליפה את מערך לב-ריאה כדי לאפשר למטופל לנשום).
"אמנם אנחנו לא נמצאים בלב הזרקורים", היא אומרת, "אבל אם יש מערך שצריך לחזק אותו, הרי שאלו מערכי הרדמה וטיפול נמרץ, כי בזמן חירום או 'מלחמה', כפי שאני קוראת לזה, אנו מהווים את הבסיס וצריכים להתמודד בראש החנית. כך היה בתקופת מגיפת הקורונה".
בעניין יום האישה הבינלאומי, היא אומרת: "אני רואה עצמי קודם כל אמא, בת ואישה, ואחר כך אני גם רופאה. כאמא וכבת (אני בת יחידה להוריי) אין לי תחליף, אני האמא היחידה לילדיי והבת היחידה להוריי, אבל רופאות יש הרבה. אשת קריירה שגם עושה דברים רבים נוספים, זה תיק לא פשוט עם הרבה מגירות, אבל אני סוחבת אותו בגאווה. לפעמים האתגרים מאוד לא פשוטים, זה כמו לרקוד על רשת עכביש ולהשתדל לא ליפול. אני מאמינה שאם לנשים יש את היכולת הגנטית להביא ילדים לעולם, אז כנראה שיש להן גם את היכולות לצלוח כל אתגר אפשרי".
לסיכום היא אומרת: "לדעתי, בכל יום צריך להיות יום האישה ולזכור את מה שאנו צריכות לעבור כנשים, כי המגירות העמוסות הללו עליהן דיברתי, לעולם לא מתרוקנות".
