אנטיביוטיקה היא אחת ההמצאות החשובות ביותר בתולדות הרפואה. במידה רבה היא תגלית יותר מאשר המצאה, שכן האנטיביוטיקה התפתחה בטבע בפטריות ובשמרים בתהליך אבולוציוני שהגביר את כושר הישרדותם. פיתוחן של תרופות המבוססות על אותם חומרים אנטיביוטיים טבעיים החל לפני כמאה שנה בזכות מחקריהם של סר אלכסנדר פלמינג, הווארד פלורי וארנסט צ'יין, חתני פרס נובל ברפואה לשנת 1945.
הטיפול האנטיביוטי הציל מאז ראשיתו את חייהם של מיליונים רבים, ועם זאת, הצלחתו הפכה אותו לחרב פיפיות. זאת משום שהשימוש בתרופות אנטיביוטיות מוביל להתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – תהליך שפרופ' קישוני הציג בעבר באמצעות פלטפורמה ייחודית שבנה עם עמיתיו בהרווארד. כיום מבטאים חוקרים רבים חשש מעידן פוסט-אנטיביוטי, שבו חיידקים לא יגיבו עוד לתרופות אנטיביוטיות. אחת מתרומותיו של פרופ' קישוני בהקשר זה הוא שיטה המאפשרת לאמוד את רמת העמידות הנוכחית של חיידק נתון לאנטיביוטיקה ויתר על כן – לחזות את העמידות שהוא צפוי לפתח בעתיד. על סמך מידע זה אפשר להתאים למטופל את האנטיביוטיקה היעילה ביותר.
המחקר הנוכחי בחן כאמור את יעילותם של "קוקטיילים" של תרופות אנטיביוטיות שונות. החוקרים פיתחו מערכת חדשנית אוטומטית המאפשרת מדידה מדויקת של השפעת קוקטיילים שונים על חיידקים. הם מצאו שככל שמספר האנטיביוטיקות השונות בקוקטייל גדול יותר, כמות התרופות הכוללת אמנם חייבת לגדול אולם אפשר להקטין את הכמות של כל אחת מהן בלי להפחית מיעילות הקוקטייל. החוקרים בחנו תמהילים שונים של אנטיביוטיקה מרובה (קוקטייל) על כמה סוגי חיידקים, וכך אימתו את יעילותה של המערכת שבנו.
