"אולי בשלב מסוים נפסיק לספור את מספר החיסונים – כמו בחיסון השפעת שאנחנו מקבלים כל שנה"

פרופ' סלמן זרקא פרויקטור הקורונה
פרופ' סלמן זרקא פרויקטור הקורונה

פרופ' סלמן זרקא פרויקטור הקורונה בכנס באוניברסיטת חיפה:

"אולי בשלב מסוים נפסיק לספור את מספר החיסונים – כמו בחיסון השפעת שאנחנו מקבלים כל שנה"

"כיום רק 15% מאוכלוסיית העולם מחוסנת נגד נגיף הקורונה, ומכאן הופעתו של וריאנט חדש היא ודאית, השאלה היא רק מתי הוא יגיע", כך אמר היום פרופ' סלמן זרקא פרויקטור הקורונה ומנהל המרכז הרפואי זיו, בכנס השנתי הבינלאומי של האגודה הישראלית למדע המדינה שמתקיים באוניברסיטת חיפה.

עוד אמר פרופ' זרקא כי "נכון, לא חייבים, אין תקנות, אין צווים אבל בהחלט מומלץ  לכל מי שרוצה לצמצמם את הסיכוי שלו להידבק לעטות מסכה, הנגיף עדין כאן. אנחנו כרגע בתקופה של בין הגלים, יש כיום בין חמישה לעשרה אנשים שמגיעים לאשפוז מדי יום בגלל הקורונה, לא עם קורונה, כך שהקורונה עדין כאן ואף אחד לא יודע מה יהיה ומתי יהיה הגל הבא".

לדבריו, כיום כל העולם מבין שצריך לפחות שלוש מנות של חיסונים. "אולי בשלב מסוים נפסיק לספור את מספר החיסונים – כמו בחיסון השפעת שאנחנו מקבלים כל שנה בחורף ולא סופרים. לצערי אנחנו עדין לא שם אבל אנחנו בדרך לשם".

בהתייחסו לקשר בין השלטון לציבור אמר פרופ' זרקא כי "אנחנו מנסים לצמצם את השליטה המרכזית הממשלתית ולתת לאזרחים את היכולת להגן על עצמם ולשלוט על גורלם ועל חייהם. המעבר מריכוזיות ממשלתית לאחריות של הפרט זה חלק מההסתכלות העתידית שלנו והרצון של לדייק את התגובה, זה חלק מאוד מאתגר. יש שונות גדולה בחברה הישראלית ואין ספק שהקורונה כבעיה חברתית מייצרת הרבה שונות שאנחנו חייבים לתת לה את המענה".

לדבריו, אחד הדברים שנמצאים בתהליכי חשיבה היא ההתייחסות  לתורים בבדיקות ה- PCR  והאנטיגן. "אולי נצליח לגמור עם זה ולהגיד לאזרחים תעשו בדיקה מול המצלמה בבית, אנחנו נפקח ונאשר אותה. אנחנו בדיוק בתוך התהליך הזה בו לאזרח יש יותר שליטה ואחריות על עצמו", אמר פרופ' זרקא.

פרופ' סיגל סדצקי, ששימשה כראש שירותי בריאות הציבור בזמן פרוץ מגפת הקורונה, התייחסה בכנס להחלטה לסגור את גבולות המדינה. "ארגון הבריאות העולמי יודע שבשביל לשמור על סחר, לשמור על כלכלה, צריך לשמור על גבולות פתוחים ולכן הרעיון שאנחנו הולכים לסגור גבולות  היה רעיון מהפכני שדרש המון אומץ בעיקר מבחינה דיפלומטית", אמרה פרופ' סדצקי.

לדבריה, השאלה מי צריך לנהל את המגפה, מערכת הביטחון או מערכת הבריאות, היא שאלה מכרעת שליוותה את ההנהגה מתחילת המגפה. "מתחילת המגפה תוכניות המגרה של מדינת ישראל לא היו על פנדמיה באופן עקרוני. אבל כן הייתה לנו תורת לחימה לפנדמיית שפעת ושם נאמר שברגע שאנחנו עוברים לפנדמיה הניהול עובר להיות של מערכת הביטחון… זה לא קרה. אחד היתרונות של מערכת הביטחון היא גמישות כח האדם. למערכת הבריאות בישראל אין את היכולות לגייס כח אדם ולהגדיל את  הקיבולת שלה בצורה משמעותית ולצבא יש. מצד שני האירוע הוא בריאותי. בסופו של דבר חלק מהסמכויות הועברו למפקדת אלון, אני לא ראיתי הצלחות הרבה יותר גדולות של מערכת הביטחון לעומת מערכת הבריאות", אמרה פרופ' סדצקי.

Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.