עזרו לקרן קימת לישראל לבחור יחד אתכם את העץ הלאומי של ישראל!
אחרי שהדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית, הצבי לחיה הלאומית, והכלנית לפרח הלאומי – הגיע הזמן להכתיר את העץ הלאומי של ישראל! בעולם כבר בחרו אבל מה איתנו?
לרגל חגיגות ה-120 לקרן קימת לישראל, קק"ל וישראל היום משיקים את תחרות "העץ הלאומי" ומזמינים אותכם לבחור את העץ שלדעתכם מיצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר.
ב-120 השנים האחרונות נטעה קק"ל, האחראית על הייעור בישראל, כ-250 מיליון עצים ברחבי המדינה, אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי-
כולם יפים, כולם חכמים, אבל רק אחד זוכה!
ערכנו עבורכם את הסלקציה הראשונית מתוך רשימת עשרות עצים פופולאריים .
להלן רשימת המועמדים: הדקל, הזית, אלון התבור, ברוש, אקליפטוס, אלה ותאנה.
עכשיו הכוח בידיים שלכם! הצביעו והשפיעו!
בחרו את העץ המתאים ביותר לדעתכם לזכות בתואר. כל משתתף בתחרות יוכל לקבל תעודת הצבעה מעוצבת ולשתף מסיפורו האישי על העץ בו בחר בתחרות.
רשימת המועמדים ותעודות הזהות:
מועמד מס' 1- עץ דקל.
אני עץ מקומי עתיק יומין, שנמצא בארץ ישראל עוד מלפני תקופת בית ראשון. אני אוהב לגדול באזורים חמימים למדיי, לדוגמא באזור הערבה ובבקעת הירדן.
אני מיוחד ושימושי להפליא: בעלים שלי תוכלו להשתמש כגג לסוכה, את הפירות שלי אתם אוכלים להנאתכם או מכינים מהם דבש ויין והגזע שלי משמש לבניין וקירוי.
כולם מכירים אותי כאחד משבעת המינים. את המטעים שלי תמצאו מבקעת כנרות שבצפון ועד לדרום הערבה, ובלא מעט ערים בישראל.
אני מוזכר בתנ"ך, ובעקבות כך המון בנות ישראל קרויות על שמי.
בזכות כל הנתונים האלו ובזכות הצל הנדיב שאני נותן לכם ,שווה להצביע ולהפוך אותי לעץ הלאומי.
עצי הדקל (תמר מצוי) הנטועים במושבה כנרת משנות החמישים הינם הראשונים בישראל מסוג זה.
מועמד מס' 2- עץ הזית.
באמת צריך להסביר למה אני צריך להיבחר כעץ הלאומי?! מספיק להסתכל על סמל המדינה ולראות אותי שם, או להיזכר ביונה מסיפור נוח שבישרה על סוף המבול כשהיא מחזיקה בענף שלי. אני גדל במזרח התיכון, ובארץ, וכיום אני נפוץ בעיקר ביוון, איטליה וספרד. כשקוטפים אותי במסיק אני די מר, לכן מעבירים אותי לבית הבד, להפיק את תהליך עצירת השמן, כדי שיהיה לכם טעים.
את הפירות שלי אתם אוכלים, מכינים מהם שמן ויש בהם סגולות רפואיות מוכחות. ואם כל זה לא מספיק, אני גם אחד משבעת המינים.
רוצים גם קצת היסטוריה? תבדקו בספרים ותגלו שאני כאן כבר אלפי שנים, חלק בלתי נפרד מהאדמה הזאת.
עץ הזית העתיק ביותר בארץ ישראל נמצא בכרם זיתים בשפרעם בסמוך לדרך כורכר.
מועמד מס' 3- אלון התבור.
בימי הטורקים כרתו אלפי דונמים ממני כדי לתת אספקה לרכבות ולתעשייה המקומית, אבל הצלחתי לשרוד ולהעמיק את שורשי בארץ ישראל. אני עמיד מאוד בפני חום ויובש ונותן שפע של צל, שיהיה לכם נעים לשבת תחתיי. בנוסף, אני גם מתנשא לגובה רם – לפעמים אפילו מעבר ל-15 מטרים. הקליפה שלי עבה במיוחד, ובזכותה אני עמיד לשריפות. אני גדל בעיקר באזור רמת הגולן, בחורשות ובאזור הגליל התחתון.
תשאלו את האדם הקדמון, שנהנה ממני לפני שנים רבות – והוא יגיד לכם שאני העץ הלאומי של ישראל.
ישנם כמה עצי אלון תבור בני אותו גיל – בערך כ 800 שנה ואף למעלה מכך.
מתוכם, ישנו עץ אחד חריג שעל פי הסיפורים הינו בן 1400 שנה. העץ המרשים מצוי במטעי התאנים והגויאבות בקרקעות החקלאיות של העיר טייבה במשולש, בחלקה הפרטית של ח"כ וליד צאדק ז"ל.
העץ של צאדק ז"ל, שהיקפו 690 ס"מ, יחודי למדי: העץ הוא שריד מהתקופה העות'תאנית ,שבה עצי האלון היו נפוצים באזור השרון.
מועמד מס' 4- עץ ברוש.
אם תיסעו עד לאילניה שבצפון תגלו את השרידים הקדומים שלי, אבל כשתמשיכו במסע לאורך המדינה תראו אותי כמעט בכל פינה. אני גדל בעיקר בצפון אמריקה, אפריקה, המזרח התיכון וסין. גדלים עליי אצטרובלים, אני חסין לאש, יכול לחיות שנים רבות ובמקרא אף מספרים ששימשתי לבניית מקדש שלמה.
אפילו הרצל, חוזה המדינה, בחר בי כעץ המדינה, ונטע אותי בהרי ירושלים. ואיך אפשר לשכוח את השיר היפהפה שאהוד מנור כתב לכבודי, מחוויות הילדות שלו בבנימינה: "ואני ראיתי ברוש שניצב בתוך שדה מול פני השמש…". אם אני חלק גם מזיכרונות הילדות שלכם, הצביעו לי לעץ הלאומי.
עץ הברוש העתיק ביותר נמצא באילניה והוא ממוקם כ 500 מטרים ממערב לחוות השומר. נ.צ. 2378.7402. יערנים מציינים את דימיונו של העץ הספציפי הזה לעץ הברוש היפהפה הנמצא בנחל דליה. על פי ההערכות, גילו עולה על 600 שנה.
מועמד מס' 5- עץ אקליפטוס.
אז נכון, אני לא עץ מקומי. הביאו אותי לישראל, אפשר להגיד אפילו ש"איזרחו" אותי, אך המטרה הייתה חשובה מאוד. כשהמלריה היכתה ביישוב היהודי בארץ ישראל, הבינו שרק אני יכול לפתור את הבעיה ולייבש את הביצות. מיד התייצבתי למשימה, ומאז אני כאן ואפילו זכיתי לכינוי "עץ היהודים". מאז ועד היום אני פה בשבילכם, יוצר יערות יפים, מעניק צל בערים, ובשעת מחסור אני משמש כחומר דלק לבישול והסקה. בנוסף, בזכות הגובה שלי, הסתרתי מוצבים צבאיים מהאויב, הגנתי בגופי על כלי רכב וחקלאים והענקתי ביטחון.
תוך שנים אחדות אני עשוי לגדול משתיל קטן לעץ חסון בגובה של כ-30 מטרים, בנוסף אני מקור מרכזי לצוף אבקה, כדי שהדבורים יוכלו לייצר דבש. כל זה מספיק בכדי להכתיר אותי כעץ הלאומי שלכם.
עץ האקליפטוס העתיק ביותר בישראל נמצא בבית הספר "אחד העם" בעיר חדרה וטומן בחובו סיפור היסטורי על העיר. העץ ניטע בהתיישבות הראשונה בחדרה כבר בשנת 1891 ע"י אנשי העליה הראשונה , והינו בן 130 שנה.
מועמד מס' 6- עץ התאנה.
ארץ ישראל מתברכת בי כבר אלפי שנים, אני חלק משבעת המינים והאמת היא שאי אפשר שלא לאהוב אותי. מספיק לפתוח ספר תורה ולהבין את מי בחרו להזכיר ראשון – עץ התאנה כמובן, בסיפור אדם וחווה. אני בעל ניחוח נעים, גדל ליד מעיינות ולאורך בקעת הירדן ובקעת ים המלח.
לא חשוב אם אני טרי או מיובש – את הפרי שלי כולם אוהבים. אני עץ נוח במיוחד – לא דורש הרבה מים ואם יש לכם גינה סביר להניח ששתלתם אותי בתוכה. למה אני העץ הלאומי? כי בחפירות באתר גלגל מצאו שרידים שלי מלפני יותר מ-11,000 שנה. ועם היסטוריה לא מתווכחים.
העץ המבוגר ביותר נמצא בעין מרגנית ביער בירייה, נ.צ.2494.7661
העץ כה יחודי משום שכמעט בלתי אפשרי למצוא עץ תאנה עתיק בגיל מבוגר של 300 שנה
מועמד מס' 7- עץ האלה.
בעונת הפריחה שלי, באביב, אני זו שמכניסה צבע אדום עז לנוף הישראלי, ובחורף, יש לי נשירה.
אני עץ דו ביתי- עץ אחד נושא פרחים זכריים, ועץ שני – פרחים נקביים .בארץ ישראל קיימים ארבעה זנים שונים שלי. תוכלו למצוא אותי מהצפון ועד מדבר יהודה בדרום, מתנשאת לגובה מרשים של עד 10 מטרים. אני נמצאת ברוב החורשות בארץ, והצורה שלי בדרך כלל שיחיית. יש לי ריח מתקתק ומשתמשים באכילת הפירות שלי ברפואה עממית נגד כאבים שונים.
על שמי קרויות לא מעט בנות ברחבי המדינה, כולל אחת שכיכבה בשיר "אלה, תגידו לי מה קורה לה". אז אני אגיד לכם מה קורה – אני פה כדי לזכות בתחרות העץ הלאומי.
העץ העתיק ביותר בישראל מסוג זה נמצא בכתובת כביש הצפון מס' 899 מצודת ישע. נ.צ. 2514.7797 . על פי ההערכות, העץ גדל וצמח לפני כ – 1500 (!) שנה בלב בקעת קדש.
___________________________________________________________________
