העולים החדשים, שהגיעו לפני כשבועיים לנוף הגליל, התכנסו ביום רביעי השבוע ל"חזרה הגנרלית" לקראת ליל הסדר הראשון שלהם בארץ אליה כמהה נפשם לאורך הדורות, עוד מלפני חורבן הבית הראשון
עיריית נוף הגליל ארגנה ביום רביעי השבוע ליל סדר לדוגמה עבור מאות עולים חדשים קלטו לאחרונה בעיר. . עריכת הקדם-סדר נועדה להכין את העולים לצפוי להם בארוחת הסדר שיחגגו השנה לראשונה. "זה לא רק ליל הסדר הראשון בארץ", הסביר יונה חיאנגטה, מרכז קליטת העולים מטעם העירייה, "עבור חלק גדול מהעולים זהו ליל סדר ראשון כהלכתו שהם עורכים במתכונת שאנו מכירים".
"החזרה הגנרלית" התקיימה באולמי "גראנד פאלאס" באווירת חג. העולים התרגשו לראות על השולחנות את ההגדות מתורגמות לשפות המדוברות על ידם: רוסית, מיזו וקוקית. השולחן עצמו נערך בסדר ברכות החג, כולל מצות וארבע כוסות יין. הרב הראשי של העיר, ישעיהו הרצל, יחד עם ראש העיר רונן פלוט והרבנים: נועם קריספיל, הרב אוריאל שלומי והרב עודד בן דרור, ברכו את העולים והסבירו על ברכות החג לפי סדר אכילתם. "יש דברים שאנחנו מכירים מליל הסדר שחגגנו בהודו כמו הביצה והמצה שהיינו מכינים בעצמנו, אבל יש דברים לא מוכרים כמו המרור, החזרת והחיבור של הכרפס עם המצה", סיפרה שרה זוטה, עולה חדשה שהגיעה ממדינת ממניפואר. שרה סיפרה כי מזה 15 שנה, מאז שבתה שגית עלתה לארץ לבדה, היא מתפללת ליום שבו תתאחד אתה ויחגגו יחד את חגי ישראל.
העולים סיפרו כי בהודו נהגו בשנים האחרונות לחגוג את חג הפסח בארוחת חג בחיק בני משפחתם, חלקם הכינו את המצות בעצמם והיו שהצליחו לייבא מצות מהארץ. "תמיד האמנו שיום אחד נגיע לארץ ונעשה את ליל הסדר בארץ ישראל. סיפור יציאת מצרים, העבדות והגאולה הוא מתאים לסיפור שלנו", סיפר בהתרגשות אברהם חוואטו, אב לשלושה ילדים. העולים סיפרו עוד כי מדור לדור עבר סיפורם של זקני הקהילה שתיארו כיצד חגגו אבותיהם את ליל הסדר. "בעבר החג היה טקס שהתקיים בבית של כהן הכפר עם שירה, ריקודים ובעיקר מנהגים שמסמלים את סיפור יציאת בני ישראל ממצרים. כך, למשל, החגיגה הייתה מתחילה בדיוק בחצות בשעה שבה פקדה מכת הבכורות את המצרים, כשבני העדה היו מצווים לאכול אוכל מהיר כמו בני ישראל שיצאו ממצרים. ראש העיר, רונן פלוט, הרים כוסית לחיי העולים החדשים וקליטתם המוצלחת בעיר. "חג הפסח מסמל את חירותו של עם ישראל שידע לשמור על זהותו במשך אלפי שנים ועמד בתנאים קשים מנשוא. דור אחר דור התפללו בני שבט המנשה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". הם דבקו בתקווה והיא התגשמה.