נזכיר, רימון חינאווי הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכך, שבין השנים 2016-2009, עת שירת כראש צוות חוקרי מרכז שירות לאזרח בתחנת המשטרה בכרמיאל, נטל באופן שיטתי ובמקרים רבים שוחד בסך של אלפי שקלים מאזרחים שהכיר מתוקף תפקידו כשוטר, הן באופן ישיר והן באמצעות מתווכים. כמו כן, התערב הנאשם בעבודה השוטפת של המשטרה ואף שיבש מהלכי משפט לבקשתם של האזרחים בכל הקשור לענייניהם מול המשטרה- ובתמורה לכך קיבל טובות הנאה כספיות ואחרות. בחלק מהמקרים קיבל הנאשם את הכספים בתחנת המשטרה עצמה ובמקרים שבהם לא קיבל אתמבוקשו, הוא פנה שוב אל נותני השוחד בדרישה לקבלת סכומי הכסף שבהם חפץ.
בין היתר, פעל הנאשם בתמורה לשוחד לסגירת תיקים במשטרה, התריע בפני מי שנהג ללא רישיון נהיגה כדין על מבצע אכיפה של משטרת התנועה, מסר מידע משטרתי מסווג, ועוד.
כמו כן, במסגרת יחסים אשר נרקמו בין הנאשם לאזרחים שונים, הציג הנאשם בפני אותם אזרחים מצג שווא לפיו הוא סובל ממצב רפואי מורכב המצריך קבלת טיפול רפואי, קניית תרופות, ומתן חוות דעת רפואיות. מצג השווא שימש את הנאשם לעיתים בדרישתו לשוחד מאת האזרחים, ולעיתים כרמייה על מנת לקבל "תרומות" שלא כדין.
באחד המקרים, אף איים הנאשם על אזרח, על מנת שהאחרון יעביר לו כסף בתמורה לסיוע שסיפק לו.
הנאשם הודה והורשע בבית המשפט המחוזי ב- 15 אישומים שונים של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט, סחיטה באיומים והפרת אמונים.
בשלב הטיעונים לעונש, עמדה הפרקליטות על חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, על השיטתיות בה פעל, על משכם של האירועים, ובסופו של דבר עתרה לעונש של 6 שנות מאסר בפועל.
בית משפט המחוזי בחיפה השית על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר בפועל בלבד, מאסר על תנאי וקנס בסך של 10,000 ₪.
הפרקליטות ערערה על קולת העונש, ואילו הנאשם הגיש ערעור על חומרת העונש.
בהודעת הערעור של הפרקליטות נטען בין היתר, כי העונש שהוטל על הנאשם רחוק מלהעביר את המסר ההרתעתי הנדרש כלפי עובדי ציבור בכלל, וכלפי שוטרים בפרט, המבקשים לנצל את כוח הסמכות הנתון בידיהם למטרת הפקת רווחים אישיים וטובות הנאה.
בית המשפט העליון קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות, דחה את ערעורו של הנאשם על קולת העונש, והעמיד את עונש המאסר שהוטל עליו על 42 חודשי מאסר בפועל.
בית המשפט העליון ציין, כי "תשלום שוחד לשוטרים הוא מסממני ההיכר של מדינות עולם שלישי", וכי "בעבירות שוחד ושחיתות ציבורית, יינתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה". עוד קבע בית המשפט, כי בפעילותו של הנאשם יש כדי "להשליך על הערכת עוצמת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ולפגוע פגיעה ממשית וחריפה באמון הציבור במשטרה".
את המדינה יצגה בערעור עו"ד מורן פולמן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. ההליך בבית המשפט המחוזי נוהל ע"י עו"ד בתיה קוליץ מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה.