בול יום העצמאות ה- 4 – כלנית אדומה – 1952 – עיצוב – אוטה וליש
תיאור הבול: כלנית אדומה, שלט על המצבה וברקע העיר צפת
לטובת עיצוב בול ליום העצמאות ה- 4 למדינת ישראל, שלח אוטה וליש, שגר בהרצליה, את בנו ערי, למצוא כלנית, בתחילת אפריל 1952. הכלנית האדומה נבחרה כסמל לדם המכבים.
הבן ערי קרא לשכנו שיעזור לו בחיפוש, ושניהם יצאו לחפש כלניות בוואדי שהייתה סמוכה לביתם ובה פרחי בר. בעונה הזו לא היו כל כך כלניות, מה שהקשה על החיפוש ולקח להם הרבה מאד זמן עד שמצאו .הבול שייך לסדרה בת שלושה בולים- בול כלנית אדומה, בול יד מרדכי ובול דגניה עם הטנק המפורסם.
שלושת הבולים מוצגים במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתערוכה "ייקה בול!" בה מוצגים מאות בולים עם דיוקנאות של אישים, כאשר המעצבים ואמני בולים הינם ייקים.
בתערוכה מוצגות גם יצירות מקוריות של אפרים משה ליליין ויעקב שטיינהרט וסקיצות נדירות של אמני גרפיקה, ביניהם אוטה וליש ומרים קרולי, אשר דימויי יצירותיהם מופיעים על בולי ישראל.
הבולאות (איסוף הבולים) הממוסדת בארץ ישראל, החלה להתארגן בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, שנותיה של העלייה הייקית. אספני בולים הקימו אגודות, פתחו מועדונים וארגנו תערוכות בולים. התערוכה הראשונה ב-1939 היתה צנועה בהיקפה, אולם הוזמנו אליה אספנים בין-לאומיים.
העיסוק באיסוף, מיון וקיטלוג של בולים רווח בבתים רבים בישראל, ביניהם רבים מבתיהם של יוצאי מרכז אירופה. איסוף בולים נחשב לעיסוק, דרכו ניתן ללמד ילדים צעירים יסודות של מיון ולהיחשף לסיפורים היסטוריים אודות ארצות ומקומות בעולם.
התערוכה מבקשת להציג את התרומה של יהדות דוברת גרמנית למפעל הציוני, כפי שהיא מתבטאת בעיצובם של בולים. בתערוכה מוצגים בולים שנושאיהם מגוונים: אדריכלות, אמנות, מוזיקה, תיאטרון, היסטוריה, פוליטיקה, אמנויות הבמה ועוד. התערוכה מציגה את העיסוק החינוכי באספנות הבולים, כפי שנשמר דורי דורות בבתיהם של ייקים בישראל.
רותי אופק, אוצרת המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתפן אומרת, כי באמצעות התערוכה, ניתן להמחיש את תרומתם האדירה של הגרפיקאים והמעצבים של אותה תקופה לתרבות הדואר והבולאות של אזרחי המדינה בראשית הקמתה וכי היא מאוד חשובה להמשך תיעוד ההיסטוריה והתרומה הענקית של יוצאי המדינות דוברות הגרמנית שעלו ותרמו להקמת מדינת ישראל.
