קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2019.
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים בשל הישגיהם יוצאי הדופן, חדשנותם המחקרית וההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הזוכים אינם מוגבלים בשימוש שהם מבקשים לעשות בכספי הפרס היוקרתי.
זו השנה השנייה בה מוענקים הפרסים בישראל למדענים ולמהנדסים עד גיל 42 עבור מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה, ומדעי הפיזיקה וההנדסה.
השנה נבחרו הזוכים מתוך 33 מועמדים משבע אוניברסיטאות בישראל. עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל וחבר האקדמיה, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדה המקצועית אשר בחרה את הזוכים נכללו מדענים ומהנדסים מובילים, בכירי הקהילה המדעית בישראל.
ואלה חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2019:
מדעי החיים
ד"ר מיכל ריבלין (40), מדענית בכירה במחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע
עבודתה פורצת הדרך של ד"ר ריבלין מאירה באור חדש את ההבנה של האופן בו אנו רואים. המחקר שלה הוביל לשינוי פרדיגמה בהבנת הרשתית, חלק מהעין הרגיש לאור שבו מתחילים כל תהליכי עיבוד המידע הראייתי. עבודתה של ד"ר ריבלין גילתה שתאים ברשתית יכולים לשנות באופן דינאמי את התפקוד שלהם, ולהעביר סוגים שונים של מידע למוח בתגובה לגירויים כגון עוצמת אור או תנועה במרחב.
הממצאים שלה מאתגרים את ההנחה הרווחת שתגובות של תאים ברשתית נגזרות מהאנטומיה שלה ולכן הן קבועות ואינן ברות שינוי.
התגליות שלה מעלות שאלות יסוד לגבי האופן בו אנו רואים, ויש להן השלכות על הבנתנו את המנגנונים האחראים על חישובים עצביים במוח, הטיפול במחלות רשתית ועיוורון, ופיתוח טכנולוגיות ראייה ממוחשבת.
כימיה
ד"ר מורן ברקוביץ' (36), פרופ' חבר בפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
ד"ר ברקוביץ' זוכה להכרה על מחקריו החדשניים בתחום המיקרו-זרימה, התורמים להבנה בסיסית של ההתנהגות הכימית והפיסיקלית של חומרים זורמים בממדים זעירים, וכן להמצאה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום זה.
למחקר הרב-תחומי שלו, המשלב מכניקת זורמים, שדות חשמליים, מעבר חום, תגובות כימיות וביולוגיה, יש פוטנציאל לא רק למזער תהליכים קיימים, אלא גם ליצור יכולות וכלים חדשים אשר אינם אפשריים בממדים גדולים. לדוגמא, ד"ר ברקוביץ' וצוותו בטכניון פיתחו סדרה של טכנולוגיות מעבדה-על-שבב אשר מקצרות באופן משמעותי את הזמן של טכניקות ניתוח מולקולרי מסורתיות וכן משפרות את רגישותן. טכנולוגיה זו מאפשרת אבחון מהיר וממוקד של מחלות, וכן מספקת למדענים כלי מחקר חדשים. במעבדתו בטכניון מפותחות מגוון טכנולוגיות חדשות בעלות פוטנציאל יישומי בתחומים רבים – החל מאנליזה של תאים בודדים, דרך אופטיקה אדפטיבית, ועד להדפסה תלת-מימדית בממדים זעירים.
מדעי הפיזיקה וההנדסה
ד"ר ארז ברג (41), פרופ' חבר במחלקה לפיסיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע
ד"ר ברג ערך מחקרים תיאורטיים יצירתיים ומשפיעים כדי להשיג תובנות יקרות ערך על חומרים קוונטיים – חומרים שאת התכונות האלקטרוניות שלהם לא ניתן להבין בעזרת מושגים מספרי הלימוד בפיזיקה העכשווית.
ד"ר ברג פיתח שיטה חישובית ייחודית לחקר תופעה חשובה, הנקראת התנהגות קריטיות קוונטית במתכות, אשר נפוצה בחומרים קוונטיים רבים. לאחרונה, הוא חזה שיטה חדשה בה ניתן להעביר התקנים מוליכי-על בין מצבים טופולוגיים ולא טופולוגיים, בעלת פוטנציאל משמעותי באחסון ובשינוי של מידע קוונטי.
המחקר שלו סיפק תובנות חשובות לגבי עקרונות הפיזיקה מאחורי מגוון רחב של תופעות יוצאות דופן בחומרים קוונטיים, אשר יסייעו להאיץ את יישום החומרים הללו בדור הבא של האלקטרוניקה, בתחומי המחשוב הקוונטי, הדמיית תהודה מגנטית (MRI)והולכת-על של קווי חשמל.
"מזה למעלה מ -70 שנה, החדשנות הישראלית הובילה לתגליות פורצות דרך במדע ובטכנולוגיה", מסר לן בלווטניק, מייסד ויו"ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק, "החוקרים המצוינים האלה משקפים את הפוטנציאל העצום של הדור החדש של המדענים בעיצוב העתיד. זוהי חובתנו לתמוך בחוקרים מובילים וחדשניים כבר בתחילת דרכם, אם אנו רוצים לקדם פריצות דרך מדעיות משמעותיות שישאירו חותם".
אליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק, מסר כי "התגליות המרעישות והחדשניות הללו של החוקרים הצעירים שזוכים להוקרה, הן מעוררות השראה. מנהיגי העתיד האלה מצטרפים לשורה יוצאת דופן של בוגרים מוכשרים ומסורים של תכנית בלווטניק למדענים צעירים. אנו מצפים בכיליון עיניים לחגוג את התגליות המהפכניות שלהם בעתיד".
פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה כי "יחד עם קרן משפחת בלווטניק והאקדמיה למדעים של ניו יורק, אנו שמחים לעודד מדענים בשלב המוקדם של מחקרם. אנו גאים להוקיר את המדענים יוצאי הדופן הללו ולתמוך בהם באמצעות הפרס היוקרתי הזה. כל אחד מהם הוא עדות לכישרון מופלא, לתשוקה להרחיב את גבולות התגלית המדעית ולעתידם המזהיר כחלק מדור חדש של מדענים ישראליים חלוציים".
פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2019 יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-י"ב בניסן תשע"ט, 7 באפריל 2019. חתני הפרס יצטרפו לקהילת המדענים של בלווטניק, המונה מעל ל-250 חברים. הם יזכו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק המתקיים מדי קיץ בניו יורק, אליו מגיעים החוקרים כדי ליצור שיתופי פעולה חוצי-תחומים ולשתף רעיונות חדשים.
על אודות פרסי בלווטניק למדענים צעירים
פרסי בלווטניק למדענים צעירים, תכנית שיסדה ב-2007 קרן משפחת בלווטניק ומנהלת האקדמיה למדעים של ניו יורק, מוקירים מדענים ומהנדסים צעירים מבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית במענק שאיננו מוגבל למימון מחקר.
הפרסים נוסדו בניו יורק והוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים מצטיינים במדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הם הפכו לפרסים לאומיים ומוענקים מאז מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארה"ב. עם השקת הפרסים בישראל, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובבריטניה בשנת 2017, מונה כיום קהילת חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים למעלה מ-250 מדענים ומהנדסים.
על אודות קרן משפחת בלווטניק
קרן משפחת בלווטניק תומכת באופן פעיל במוסדות מובילים בתחומי החינוך, המדע, התרבות והצדקה בארה"ב, בבריטניה, בישראל וברחבי העולם. בראש הקרן עומד לן בלווטניק, תעשיין ופילנטרופ אמריקאי. מר בלווטניק הוא המייסד והיו"ר של קבוצת Access Industries, קבוצה פרטית אמריקאית המנהלת השקעות גלובליות במגוון ענפים: משאבי טבע וכימיקלים, מדיה ותקשורת, הון סיכון ונדל"ן. בין היתר, מחזיקה הקבוצה בבעלותה את קבוצת כלל תעשיות הישראלית.
למידע נוסף: www.blavatnikfoundation.org.; www.accessindustries.com