רשלנות רפואית גם בהיריון וגם בלידה גרמו לפגיעה חמורה ביילוד – משרד הבריאות ישלם למשפחה כ-2 מיליון ₪
למרות שסבלה מקרישיות יתר, אישה הרה לא קיבלה קלקסן ∙ התוצאה הקשה: היפרדות שליה, לידה מוקדמת ויילוד עם פגיעה נוירולוגית חמורה ∙ עוה"ד איאד מטאנס הגיע להסדר פשרה עם המדינה – והמשפחה תקבל 2 מיליון ₪, בנוסף לתשלומי הביטוח הלאומי
הרפואה המודרנית יודעת לאבחן ברמת דיוק גבוהה סיכונים שונים בהיריון, ויודעת גם לתת מענה יעיל למצוקות במהלך לידה. למרבה הצער הצוותים הרפואיים לא תמיד מביאים לידי ביטוי את הידע הקיים כיום – כפי שאירע במקרה של ק', אם ל-2 שההיריון השלישי שלה הסתיים בלידה מוקדמת ובילד שסובל מנכות קשה.
שתי הלידות הראשונות של ק', תושבת ישוב באזור צפת, עברו בשלום אולם הילדים נולדו עם משקל נמוך. בנוסף, אמה של ק' ושתי אחיותיה, אובחנו כסובלות מקרישיות יתר – בעיה שעלולה להוביל לפיגור גדילה תוך רחמי (IUGR), ללידה מוקדמת ולהפלות. לנוכח הרקע המשפחתי הומלץ לק' לעבור בירור גנטי והמטולוגי מקיף. בשבוע ה-8 להריונה התייצבה ק' בבית החולים זיו, ובתום הבירור ההחלטה הייתה להימנע ממתן קלקסן במהלך ההיריון (קלקסן היא תרופה נוגדת קרישה שמפחיתה את הסיכון ל-IUGR וללידה מוקדמת).
בשבוע ה-28 להריון הגיעה ק' שוב לבית החולים זיו, עקב לחצים בבטן התחתונה. בדיקת US הדגימה האטה חשודה בדופק של העובר, ו-ק' הועברה לניתוח קיסרי שהחל רק כעבור כשעתיים מקבלתה. מיד עם פתיחת הבטן יצאה כמות גדולה של קרישי דם, והתברר, כי השליה כבר מנותקת מדופן הרחם. היילוד, שהמשקל שלו עמד על 1.17 ק"ג בלבד, נזקק להחייאה ולאחריה אושפז במחלקת טיפול נמרץ יילודים.
בדיקות שנערכו במהלך האשפוז של התינוק גילו דימום מוחי, ציסטה גדולה במוח והידרוציפלוס (מיימת ראש, מצב שבו ישנו קושי לנקז עודפי נוזלים מהמוח). כיום הילד בן 8 וסובל מנכות נוירולוגית משמעותית.
"טיפול בקלקסן היה מונע בסבירות גבוהה את הנזק הנרחב ליילוד"
הקשיים הרבים בגידול תינוק עם פגיעות נוירולוגיות חמורות מאוד הובילו לכך שההורים פנו לייעוץ משפטי כמה שנים לאחר הלידה. עוה"ד איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ובפרט רשלנות רפואית, ערך כתב תביעה וצירף אליו שלוש חוות דעת מומחים – האחת של פרופ' מאיר להב, מומחה לרפואה פנימית ולהמטולוגיה, והשנייה של פרופ' אבינועם שופר, מומחה לנוירולוגיית ילדים ובשלישית של פרופ' אפלמן, מומחה למיילדות וגניקולוגיה.
פרופ' להב קבע מפורשות כי "לסיפור המשפחתי חשיבות מרכזית בהערכת מצב המטופלת וקבלת החלטות". הוא ציין כי לאחותה של ק' ניתן קלקסן ועל כן ההריון שלה הסתיים בלידה תקינה למרות שגם היא סבלה מקרישיות יתר, והבהיר: "טיפול דומה היה מונע בסבירות גבוהה את הנזק הנרחב ליילוד".
בעזרת חוות הדעת של פרופ' שופר, הוכיח עוה"ד מטאנס כי הנכות התפקודית הקשה ממנה סובל הילד נובעת מחוסר הטיפול בקרישיות היתר במהלך ההיריון. כמו כן מתח פרופ' שופר ביקורת על הצוות המיילד שהתמהמה בחילוץ העובר מהרחם: "הנכות הנוירולוגית ממנה סובל הקטין הינה כתוצאה מסיבוכי פגות שהחמירו משלא חולץ העובר מהרחם בניתוח קיסרי מיד עם הופעת סימני המצוקה". גם פרופ' אפלמן הבהיר בחוו"ד כי העובר הראה סימני מצוקה כבר מקבלתו, וכי היה על הצוות הרפואי לחלצו באמצעות ניתוח קיסרי תוך כ- 20 דקות מהקבלה וכי העיכוב בביצוע הניתוח הקיסרי תרם להחמרה במצבו הנוירולוגי של העובר.
תביעת הפיצויים שהפכה להסכם הפשרה לטובת המשפחה
בכתב התביעה גולל עוה"ד מטאנס את מסכת הסבל והייסורים של המשפחה ואת הטיפולים הרבים שנאלץ לעבור הילד. הפיצוי כלל בין היתר, הוצאות על טיפולים, נסיעות ועזרת צד ג' ובגין הפסדי שכר של ההורים. כמו כן נדרש פיצוי עבור הכאב והסבל של בני המשפחה כולה, הפסדי שכר עתידיים, הוצאות שיקום עתידיות ועוד.
לאחר שעוה"ד מטאנס ניהל מו"מ מול משרד הבריאות, הבעלים של בית החולים זיו, נוהל הליך של גישור שבסופו נחתם הסכם פשרה שמיטיב עם המשפחה. על-פי ההסכם, המדינה תפצה בסכום של -. 1.95 מיליון ₪ תמורת סילוק התביעה. חשוב לציין, כי סכום זה מתווסף לקצבאות הנכות מאת המוסד לביטוח לאומי המשולמות לילד מדי חודש, וימשיכו להיות משולמות עד סוף חייו.